שר האוצר יובל שטייניץ מתמרד. נגד בית המשפט העליון, נגד היועץ המשפטי לממשלה יהודה וינשטיין, וגם נגד ועדת האיתור. כל אלה מנסים לכפות עליו לפעול למינויו של משה אשר למנהל רשות המיסים, אך הוא במריו.

ראש הממשלה בנימין נתניהו נאלץ לדחות שוב ושוב את העלאת מועמדותו של משה אשר לאישור הממשלה. הפעם, עד שתתקבל חוות דעתו של היועמ"ש וינשטיין בשאלה: האם פסק הדין שחייב את שטייניץ להביא לאישור הממשלה את מינויו של משה אשר - לאחר שאשר נבחר על-ידי ועדת האיתור - מחייב את שרי הממשלה בכלל ואת שטייניץ בפרט להצביע עבור מינויו.

שטייניץ עומד בסירובו. הוא אף פועל בגלוי - גם בשיחות עם שרים בממשלה, כדי שאלה יצביעו נגד המינוי, כאשר זה יובא בפניהם לאישור הממשלה. האחריות היא שלי, אמר. אני אחראי ליישום מדיניות הממשלה במשרד האוצר. בשיחותיו עם שרים מסביר שטייניץ, כי אם יאפשרו עתה נגיסה בסמכויותי, כשר בממשלה, מהר מאוד יגיעו גם אותם שרים למצב שבו יתומרנו הם עצמם למנות מנהלים בניגוד לרצונם.

לגישת שטייניץ, תפקיד ועדת האיתור הוא להמליץ על מועמד, וכך עשתה, ולא לכפות עמדתה על הממשלה ועליו כשר האוצר. שטייניץ מצוייד בחוות דעת מצד משפטנים הסבורים כי עמדתו היא הנכונה. ללא ספק, בעיה חוקתית ממדרגה ראשונה, העלולה להגיע שוב לבית המשפט העליון.

בנסיבות אלה אין מנוס מהצגת השאלה: מדוע מתנגד שטייניץ למינויו של משה אשר? מדוע הוא מסתכן בהסתבכות עם שופטי בית המשפט העליון, ובראשם עם המשנה לנשיא אליעזר ריבלין, שעלולים לראות במעשיו משום סיכול פסק דינם?

המענה לכך פשוט בעיקרו: שטייניץ מתנגד באופן נחרץ למינויו של משה אשר, מחמת נסיבות אותן הוא מנוע מלפרטן. עיקרן: הובא לידיעתו מידע, ולפיו גורמים בעלי עניין המייצגים חברות ענק ונישומים גדולים מאוד פעלו מאחורי הקלעים לדחיפת מועמדותו של משה אשר. שטייניץ הפנים את המידע והחליט כפי שהחליט.

ואלה השמות: עו"ד רם כספי העומד בראש משרד כספי ושות, עו"ד פיני רובין ראש משרד גורניצקי ושות', ומנהל רשות המיסים לשעבר רו"ח יוני קפלן. מלבדם בחשו במינוי כמה גורמים נוספים. שמותיהם שמורים במערכת.

נודע לי, כי שטייניץ חושש ממעורבותם של אלה ברשות המיסים. לא, לשטייניץ אין טענות אישיות כלפי משה אשר, ואף לא טענה העלולה להטיל דופי אישי במשה אשר. עם זאת, שטייניץ מעדיף מועמד אחר שאינו מחוייב, ולו למרבית עין, כלפי מי מהגורמים הכבדים בסקטור העסקי.