פרשת "מסמך הרפז" הפכה לתיבת פנדורה של
גבי אשכנזי - גביגייט, על משקל ווטרגייט. "פוטש מודרני", בניסיון שכשל, לערער יסוד דמוקרטי המבוסס על כפיפות הצבא לדרג המדיני אזרחי של הממשלה. "פוטש מודרני" ללא טנקים והשתלטות על תחנת שידור.
גבי אשכנזי יכול להעלות חיוך מאולץ, בטקס קריאת רחוב על שמו באור יהודה, ולקרוא מהנייר טקסט שהכתיבו לו יועצי תקשורת, אך הוא לא יכול להתנתק מהפרשה שהסתבך בה עד הראש.
גבי אשכנזי יכול לצחוק כל הדרך אל הבנק, כדי לקבל משכורת של מאה אלף שקל, בג'וב החדש שלו כיו"ר חברה לחיפושי נפט וגאז, אבל הוא לא יכול להכחיש שלשכתו ניהלה קנוניה ומזימה נגד שר הביטחון והדרג המדיני, שהופך את הענין לתיבת פנדורה שעדיין לא נחקרה במלואה.
גבי אשכנזי לא יכול לטעון שהוא לא מעורב בפרשה, שכל העניין לא נוגע לו, שהוא לא ידע מאומה, שכל מה שנחקר ופורסם זה רק בדיות ורכילויות, ושהוא "קורבן", על-פי מאמריו של
בן כספית במעריב. כל זאת מאחר שקטלוג העובדות, העדויות וההקלטות שכבר פורסמו נגדו בתקשורת ובטיוטת הביקורת של
מבקר המדינה, חשפו את קלונו וכשלונו.
גבי אשכנזי לא יכול לטעון שהוא לא בורח מאחריות, בפרשה זו, מאחר שהוא בורח מהבטחתו להתיצב בפני הציבור ולהציג גירסתו, כפי שאמר זאת בנתב"ג בשובו מארה"ב. הוא סירב גם להופיע בטלוויזיה בערוץ 1, כאשר הוזמן להופיע. הוא בורח מאחריות מאחר שהוא לא יכול לסתור את העובדה שבלשכתו כרמט"ל צה"ל, התנהל מסע חתרני מאורגן של איסוף מידע אישי מכפיש נגד שר הביטחון והדרג המדיני. לשכה צהלית עליונה שהפכה למטה של תככים ומזימות, בסיוע הסוכן סא"ל
בועז הרפז.
גבי אשכנזי לא יכול להמשיך בשיטה של "זכות השתיקה", בפרשת הרפז, לאור טיוטת הביקורת של המבקר, שכוללת ביקורת חסרת תקדים בחריפותה על הרמטכ"ל אשכנזי, ולאור שאר העדויות, העובדות וההקלטות שפורסמו כבר, שחשפו ליקויים ערכיים ופיקודיים בהתנהגותו שלו ושל עוזרו תא"ל ארז וינר. ליקויי מאורות בלשכת הרמטכ"ל. התנהגותו האישית מעמידה באור מגוחך את הקמפיין לניקויי ערכים בצה"ל, שהוא ניהל לכאורה, לאחר שהדיח מצה"ל שני קיצנים בכירים תא"ל
צ'יקו תמיר, ותא"ל
עימאד פארס, בגלל סיבות פחותות בהרבה מאלה שבהן הסתבך אשכנזי שלא פיטר את עצמו.
מקורביו של גבי אשכנזי צודקים שלא היה פוטש צבאי נגד השלטון האזרחי, בנוסח המוכר של טנקים שעולים על תחנת שידור ומכריזים על תפיסת השלטון. זה היה "פוטש מודרני" של ניסיון שכשל, לערער יסודות דמוקרטים המבוססים על כפיפות הצבא לדרג המדיני ולממשלה. זה היה "פוטש מודרני" ללא טנקים.
גבי אשכנזי יכול לחלום שהוא נועד להיות ראש ממשלה, מטעמה של מפלגת העבודה, שחשבה בטעות שהוא נכס אלקטורלי, אבל הוא לא יכול להסתיר מהציבור את אישיותו שיש בה פגמים חמורים בהתנהלות. הוא לא זקוק לחוק הצינון מהפוליטיקה, אלא דרושה לו הקפאה עמוקה.
במישור האישי האזרחי, עדיין לא נודעו בציבור כישוריו, יכולותיו, מקורות ההשראה שלו, מישנתו החברתית והמדינית. הוא אדם לא מקורי. נואם לא רהוט. קורא טקסטים מניירות ולא נואם חופשי. ההערכה וההערצה שהוא זכה לה כמשקם של צה"ל, לאחר כשלון מלחמת הלבנון השניה, אינה פוליסה להצלחתו האפשרית בפוליטיקה, לאור הכתם והכשלון בפרשת ההסתבכות המדוברת.
עדיין רב הניסתר על הניגלה דבר המחייב חקירה נוספת. עדיין נותרו שאלות שמצפות לתשובות:
- מדוע מצ"ח (משטרה צבאית חוקרת) לא חקרה את כל הקצינים המעורבים?
- מדוע הפרקליט הצבאי לא עסק בפרשה?
- מדוע המשטרה לא חקרה את הצדדים הפליליים בפרשה?
- מדוע אשכנזי התערב לטובתו של הרפז (פנסיה וסיווג ביטחוני גבוהה) לאחר שאלוף זאב פרקש, ראש אמ"ן, הדיח אותו מתפקידו וסולק מצה"ל?
- מי סוף סוף הם האנשים שיזמו, ניסחו וכתבו את "מסמך הרפז", לאחר שבועז הרפז, הודה שזה הוא ואחר כך הכחיש זאת.
- מדוע גבי אשכנזי ומקורביו ניהלו מלחמה אישית נגד מינויו של יואב גלנט לרמטכ"ל. מינוי שאושר בזמנו בממשלה, בהמלצת שר הביטחון וראש הממשלה?
- מדוע רונית אשכנזי, אשתו של גבי, שהייתה מעורבת אקטיבית מאוד בפרשה, כצינור קשר בין בעלה לבין בועז הרפז (הקלטות מאות המיסרונים שהתגלו) לא נחקרה ע"י המשטרה?
- מדוע דרש גבי אשכנזי, באמצעות עורך הדין שרון קליינמן, שהכתב הצבאי של גלי צה"ל טל לברם לא יסקר את "פרשת הרפז"?
