ממקום שבתו כיו"ר המועצה הארצית של לשכת עורכי הדין כנציג סיעת ״לשכה אחרת״ השייכת לאופוזיציה בלשכה, מציג עו"ד צבי פירון השקפת עולם סדורה ומנומקת. מערכת של איזונים דמוקרטיים ושיקולים פוליטיים מבססת את חשיבותה של הלשכה בכינון מוסדות שלטון החוק, ובהיותה צלע רביעית לצד שלוש רשויות השלטון בישראל. עו"ד פירון מאמין בכל לבו בחשיבותם של הלשכה ומוסדותיה במתכונתם הנוכחית ומאמין שעל הלשכה להביע דעה בנושאים שעל סדר היום ולא להוות רק ארגון עובדים מקצועי.
צבי פירון, בן 59 , פעיל בלשכה זה יותר מעשר שנים, ביקש שתמונתו לא תופיע בראיון זה. כיום הוא מוביל את משרד מ. פירון ושות' העוסק בתחום האזרחי-מסחרי ומדורג בין עשרת משרדי עורכי הדין הגדולים והבולטים בישראל, עם כ-120 עורכי דין, בהם 37 שותפים.
מהי מהותה של הלשכה בעיניך?
"חויבתי להצטרף ללשכה על-מנת לעסוק במקצועי כעורך דין. בחרתי להתחיל לפעול בלשכה כי ללשכת עורכי הדין יש תפקיד חשוב בשמירה
על שלטון החוק לצד בתי המשפט, משרד המשפטים והכנסת. תפקידה של הלשכה לעמוד איתן מאחורי שלטון החוק. לעורכי הדין יש הרבה פריבילגיות: כבוד, זכות לייצג א
נשים, ובלעדיות בתחום מתן השירותים המשפטיים. הפריבילגיות האלה ניתנו לנו במטרה שנשמש סוכנים של שלטון החוק. לא נוכל לעשות את עבודתנו אם שלטון החוק לא יהיה הגורם המרכזי והחשוב ביותר במערכת המשפטית. חברה בלי שלטון חוק היא חברה חלשה שהאזרח לא מחויב לקיומה".
אתה רואה סכנה לשלטון החוק בישראל?
"שלטון החוק מאוים מכל מיני כיוונים על-ידי קבוצות שחושבות שהצדק שלהן עדיף על החוק ויש ביניהן גם כאלה שרוצות לפגוע בבית המשפט העליון ובבתי המשפט בכלל. הוא מאוים גם על-ידי גורמים מתוך המערכת. כאשר מדברים על צמצום חיסיון בין עורך דין ללקוח זה מבחינתי איום על שלטון החוק. האיומים מגיעים מכל מקום, לא רק מהחשודים המיידיים. לשכת עורכי הדין צריכה לעמוד ולהגן על שלטון החוק יחד עם הרשות השופטת, הרשות המבצעת והרשות המחוקקת, והיא צריכה לעשות את זה בלי פחד".
כיצד אתה מתאר את הניהול הנכון של הלשכה?
"צריך לנהל את כספי החברים בצורה מושכלת ובזהירות הראויה, תוך משמעת תקציבית. צריך לעשות חלוקה נכונה בתפקידי המוסדות בלשכה. למשל, כל נושאי התרבות צריכים להיות באחריות המחוזות, ולא הוועד המרכזי. מכון להשתלמות צריך להיות מופעל גם על-ידי כל המחוזות יחד ולא רק על-ידי הוועד המרכזי. הוועד המרכזי צריך לעסוק, בנוסף לתפקידיו בענייני אתיקה והתמחות, גם בענייני חקיקה, ועדות מקצועיות, ונושאים אחרים שחשובים לכלל עורכי הדין, ושלא נכון להפעילם באמצעות מחוז כזה או אחר.
"המצב האופטימלי מבחינת מבנה הלשכה הוא שכל הנושאים המקצועיים יטופלו בידי ועדות ארציות, ויכול להיות שיהיו בהן נציגויות מהמחוזות. לא צריך חמש ועדות לענייני מעמד אישי או לענייני הוצאה לפועל, צריך ועדה אחת. המשמעות התקציבית לכך היא גדולה. במחוזות צריך לפעול בכל מה שנוגע לבעיות עורכי הדין מול בתי המשפט, השתלמויות מקצועיות וטיפול פרטני מול עורכי הדין".
אתה עושה שימוש בתפקידך כבתפקיד אופרטיבי?
"יו"ר המועצה הוא לא תפקיד אופרטיבי. מי שיכולה להיות פעילה יותר או פחות היא המועצה. ליו"ר המועצה אין סמכויות פרט לישיבה בראש המועצה כשהיא מתכנסת. הלשכה צריכה להתנהל על-ידי ראש הלשכה וראשי המחוזות. עם זאת, להבדיל משנים קודמות, יש רוב בוועד המרכזי לקבוצה אחת ורוב במועצה לקבוצה אחרת״.
ולאן זה מוביל?
״זה מצב שיש לו השלכות מסוימות". מכירים בתוצאות הבחירות איך תסביר את זה שהמועצה הארצית נוהגת על-פי רוב בניגוד לרצונו של ראש הלשכה. "אני נציג של סיעת לשכה אחרת במועצה הארצית, שהיא האופוזיציה. למועצה הארצית אין סמכות לקבוע דברים בניגוד לסמכותו של ראש הלשכה, אבל כן בניגוד לרצונו. אף אחד לא נתן לראש הלשכה את הסמכות לקבוע את נציגינו בוועדות המינויים השונות ולא תמיד הם מונו בהתאם לרצונו של ראש הלשכה״.
כמסורת, מונו נציגי הלשכה בוועדה למינוי שופטים מהאופוזיציה ומהקואליציה. והנה, שיניתם זאת.
"זה לא מדויק. כעיקרון, יש אנשים במועצה הארצית שלא משלימים עם העובדה שהמועצה לא עושה את רצונם של חברי הקבוצה שתומכת ב
דורון ברזילי. הם חושבים שמבנה המועצה הארצית מעוות ושזה לא נכון שמחוז תל אביב שיש לו 30 אלף חברים מקבל שלושה חברים
במועצה הארצית, בדומה למחוז דרום שיש לו 2,0000 חברים. אבל יש חוק ואותו אפשר לשנות רק בדרך הנכונה. חוק שאמה אמור היה לשנות את המצב, אלא שחקיקתו נעצרה לפני הבחירות הקודמות. מי שמעוניין לתקן את המצב החוקי יכול לפעול לשם כך, אבל החוק המתוקן צריך לחול החל מהבחירות הבאות ולא לאור תוצאות הבחירות האחרונות״.
אתה אינך סבור שיש היגיון בשינוי המבנה המועצה?
״אפשר לשנות את החוק באשר למבנה המועצה הארצית בכלל, בדרך שבה בוחרים את חברי הוועד המרכזי בפרט, או באופן שהחוק יטפל ברוב הדרוש לבחירה על-ידי המועצה של נציגיה בוועדות המינויים השונות. אפשר גם לחוקק חקיקה מוטעית ורעה שמקנה לראש הלשכה את הזכות למנות חלק מהמינויים הסטטוטוריים. אבל כל זה במבט קדימה ולא בתחולה רטרואקטיבית".
הטענה היא שהמחנה האופוזיציוני לא מוכן להכיר בתוצאות הבחירות ובניצחון הברור של ראש הלשכה, משתלט על המועצה ורוצה לנהל את הלשכה דרך המועצה.
"אין מחנה שאינו מכיר בתוצאות הבחירות. צריך להיות אוויל בשביל לא להכיר בתוצאות הבחירות. דורון ברזילי הוא ראש הלשכה, הוא יכול לעשות בתקציב את מה שהוא רוצה, בגבול המותר לו. ברור שאי-אפשר לנהל את הלשכה דרך המועצה. למועצה יש כלים מוגדרים והיא משתמשת בהם לפי שיקול דעתה. למועצה יש את הזכות למנות את החברים בוועדות הבחירה. בנושא התקציב, אני שמח שבתקציב הזה נלקחה בחשבון עמדתי באשר לחלוקת הסמכויות בין הוועד המרכזי לוועדים המחוזיים. באופן היסטורי החלוקה הייתה חצי-חצי אבל הוועדים זקוקים ליותר כסף. גם בית המשפט קבע שהחלוקה הזאת אינה קדושה ושלח את המועצה הארצית לדון בקריטריונים חדשים. המועצה הארצית פעלה בהתאם ועשתה חלוקה אחרת שלדעתי היא נכונה יותר".
יש הטוענים שזה מהלך שנועד להצר את צעדיו של יו"ר הלשכה, דורון ברזילי. דבר כזה לא עלה על הפרק בתקופתו של יורי גיא רון.
"האילוצים הפוליטיים בתקופה זו או אחרת אינם סיבה להימנע מלעשות את המעשה הנכון. למשל, חברי מועצה באו בטרוניות על כךשקיצצנו בתקציב פורום הצעירים של הוועד המרכזי. הפורום חשוב ונכון אבל לא צריך לעלות כסף לחברי הלשכה, כשם שפורום נזיקין לא עולה כסף לחברי הלשכה. אם פורום צעירים היה מטפל בבעיות המקצועיות האמיתיות של עורכי הדין הצעירים הוא היה זוכה לפופולריות ולהצלחה. הכסף שהתבקש היה לצרכי סבסוד השתלמויות נופש. אבל לא כל אחד רוצה ללכת לנופש ואפשר לעשות את ההשתלמויות בתל אביב ובמחוזות האחרים".
הלשכה תישאר סטטוטורית
כיצד אתה רואה את תפקידם של הלשכה ושל העומד בראשה? "אני מצפה מראש הלשכה למלא את תפקידו כיושב-ראש הוועד המרכזי לא רק בשאלות של אתיקה, התמחות ושל מינויים פוליטיים, אלא גם לדון בשאלות משפטיות שעומדות ברומו של עולם כמו הדרת נשים והצעת החוק של משרד המשפטים בקשר לביטול חוקים על-ידי בג"ץ. זה חלק מתפקידיו וחובותיו של הוועד המרכזי. אני מאוד מחבב ומעריך את דורון ברזילי, שעשה עבודה מאוד יפה כראש המחוז. באיזו צורה הוא יתפקד כראש הלשכה - ימים יגידו. בינתיים אני מאוכזב מזה שהוועד המרכזי לא דן ולו פעם אחת בנושאים המרכזיים שעל סדר היום הציבורי ולא הביע מחאה מול הדרת נשים או תקיפה של חיילי צה"ל בשטחים או הטיפול בפליטים. ביקשתי מראש הלשכה לדון בנושאים האלה".
מדוע על הלשכה לעסוק בנושאים פוליטיים שנויים במחלוקת, מה עם הדאגה לפרנסתם של עורכי הדין?
"ללשכה צריכה להיות עמדה בעניינים של שלטון חוק. הדבר היחידי שמצדיק את קיומה הסטטוטורי הוא למלא תפקיד במערך שלטון החוק. אפשר להקים ארגון עובדים מקצועי במסגרת לא סטטוטורית, אבל אנחנו צריכים את המשמעות הסטטוטורית משום שאנחנו נדבך במערך שלטון החוק. יש לנו מעמד. לא לחינם אנחנו ממנים שני חברים בוועדה למינוי שופטים וחבר בוועדה למינוי היועץ המשפטי לממשלה. אנחנו צריכים שתהיה לנו עמדה בשלטון החוק. ראש הלשכה צריך לקבל עמדה ולפעול על פיה. אחרת אין לנו סיבה להתקיים כגוף סטטוטורי".
הטיעון הזה תומך בעצם בחברי כנסת שרוצים לפרק את הלשכה ואינם רוצים לשמוע את עמדת הלשכה בעניינים שעל סדר היום.
"הם חוששים שעמדת הלשכה לא תתאים לעמדתם. אלה חברי כנסת שאומרים 'נבחרנו לשלוט ואנחנו נשלוט'. הם חושבים שחלק מהשלטון שלהם זה למנוע את קיומם של גופים אחרים, שעלולים לבוא ולומר דברים אחרים. אפשר לפרק גם את בית המשפט העליון. ברוב של 61 קולות כביכול אפשר לומר שבית המשפט העליון ייבחר מהיום על-ידי יו"ר ועדת בית המשפט העליון שתוקם על-ידי הקואליציה. מדינת ישראל לא תחזיק מעמד, ואם אנחנו חפצי חיים במדינה הזאת, אנחנו צריכים חברה אזרחית, ואנחנו צריכים שלטון חוק".
אתה חושב שיש מקום להפוך את הלשכה לוולונטרית?
"אני לא יודע מה יהיה אם הלשכה תהיה וולונטרית ואם יקחו ממנה את הסמכות לעסוק באתיקה. מי שאומר שאפשר להעביר את האתיקה כלאחר יד למשרד המשפטים, לא מבין דבר וחצי דבר במבנה של ועדות האתיקה הארציות. אנחנו עושים את זה טוב וזול, על בסיס וולונטרי. מיטב אנשינו משקיעים את מירב זמנם, וכל הכבוד להם. צריך להוריד בפניהם את הכובע, גם באתיקה וגם בהתמחות. להקים מערכת שיפוטית לאתיקה יעלה הון עתק".
הטענה נגד האופוזיציה בלשכה היא שהסכסוכים כיום תורמים למי שמבקשים לפרק אותה. מה דעתך בנושא?
"בכל גוף בעל סמכויות יש רוב ומיעוט. אנחנו לא רוצים שבית המשפט העליון שלנו יפסוק פה אחד. כולנו משתוקקים לחוות דעת מיעוט, זה מה שמפרה את הדיון, מה שמרענן את הפסיקה, מה שמפנה את תשומת הלב להיבטים אחרים. אנחנו לא רוצים כנסת עם קואליציה של 120 חברים. האופוזיציה חשובה וקיומה מבטיח את העובדה שהקואליציה תפעל בשקידה ראויה כדי לקדם את האינטרסים של הציבור. ויכוחים בתוך לשכת עורכי הדין אינם דבר רע. הם דבר נפלא. אנחנו לא מונוליטיים. קיימים הבדלי דעות, וזה האופי של גופים ציבוריים, שתמיד יש בתוכם פוליטיקה וויכוחים. עם זאת, עדיף להימנע משימוש בביטויים לא פרלמנטריים, גם כאשר דוברים בלהט".
האם אתה חושש לעתיד הלשכה?
"אני לא חושש לעתיד הלשכה. יש לי אמון מלא בשיטה הדמוקרטית שלנו. בסופו של דבר, למרות האיומים ולמרות ההצהרות המופרכות לעתים שנשמעות מכל מיני מקומות, הגוף המחוקק שלנו פועל בדרך כלל בצורה הגיונית וקונסיסטנטית. הלשכה תמשיך להתקיים כגוף סטטוטורי, ותמשיך לנהל את ענייני האתיקה שלה ואת ענייני ההתמחות. אני מקווה שהיא גם תמשיך להיות גורם משמעותי ומרכזי
בהגנה על שלטון החוק במדינת ישראל".
