|   15:07:40
דלג
  עידן יוסף  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
קבוצת ירדן
כיצד להכין בבית שייקים מיין
חנוך מרמרי, השר מיקי איתן ושלום קיטל [צילום: יהודה שגב]

"רוצים תקשורת שתתגמל אריות"

תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה ואגודת העיתונאים ת"א קיימו כינוס בנושא מערכת היחסים שבין הזירה הפוליטית והזירה התקשורתית, בהשתתפות חברי כנסת, עיתונאים בכירים, יועצי תקשורת ופעילים חברתיים. היה מעניין
18/03/2012  |   עידן יוסף   |   כתבות   |   כינוסים - ועידות   |   תגובות
אילנה דיין [צילום: יהודה שגב]

מאיר שמגר [צילום: יהודה שגב]

דליה דורנר [צילום: יהודה שגב]

ראובן ריבלין [צילום: יהודה שגב]

שלי יחימוביץ' [צילום: יהודה שגב]

חן פרידברג [צילום: יהודה שגב]

ניר חפץ [צילום: יהודה שגב]

עידן קוולר [צילום: יהודה שגב]

עידן קוולר [צילום: יהודה שגב]

צבי זרחיה [צילום: יהודה שגב]

בועז רדי [צילום: יהודה שגב]

כרמל שאמה-הכהן [צילום: יהודה שגב]

ערן טיפנברון [צילום: יהודה שגב]

תמי שינקמן [צילום: יהודה שגב]

עמית סגל [צילום: יהודה שגב]

ניצן הורוביץ [צילום: יהודה שגב]

ספי עובדיה [צילום: יהודה שגב]

יואל אסתרון [צילום: יהודה שגב]

יונתן לוי [צילום: יהודה שגב]

אחמד טיבי [צילום: יהודה שגב]

תתנצל מעל הדוכן
שלום קיטל חלק אגדה עתיקה ממסדרונות הכנסת. על-פי האגדה, יום אחד נדרש מנחם בגין, כראש האופוזיציה, לגשת לשירותים. כשנכנס, מצא שם את יריבו הפוליטי יעקב חזן. בגין הפנה לחזן את הגב, וחזן מצדו ביקש לדעת אם היריב כועס עליו בגלל דבר-מה. בגין אישר, ואמר כי הוא כועס על חזן בשל ביקורת שהשמיע עליו מעל דוכן הכנסת. חזן התנצל, ובגין השיב לו: "בפעם הבאה תתקוף אותי בשירותים, ותתנצל מעל דוכן הכנסת".

אל בית העיתונאים בתל אביב הגיעו (יום א', 18.3.12) עשרות רבות של משתתפים, בהם עיתונאים רבים, חברי כנסת, יועצי תקשורת ופעילים, לכינוס "והעם רואים את הקולות - הכנסת, הציבור והמראה התקשורתית", שנערך מטעם תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה ואגודת העיתונאים תל אביב.

הכינוס נועד לבחון את מערכת היחסים שבין התקשורת והמערכת הפוליטית ואת האופן שבו מערכת היחסים הזאת משפיעה על שני השדות.

שלום קיטל, מנחה מושב הפתיחה, פתח את הכינוס בהצגת המארח, מנכ"ל אגודת העיתונאים תל אביב יוסי בר-מוחא, שתופעת הון-שלטון-עיתון חדרה לכנסת באמצעות השדלנים. לדבריו, מנצלים חברי כנסת את הבמה התקשורתית הקיימת כדי לדבר ראשונים, בלי לשמוע את אלה שהגיעו, ולאחר שאמרו את דברם יוצאים מחדרי הוועדות.

שמגר: כללי אתיקה לא אומצו

נשיא בית המשפט העליון בדימוס, השופט מאיר שמגר, מכהן כיום כיו"ר הפורום לתיקון שיטת הממשלה, שאת תוכנית הפעולה המקיפה שלו מקדמת תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה. בנאומו, קשר בין האופן שבו תופש הציבור את נבחריו לצורך בתיקון השיטה. "אנחנו נמצאים בעיצומן של בדיקות, חקירות והתייחסויות לצורת המשטר שאנחנו מצויים בו, וצריך לומר באופן ברור וחד-משמעי שהתמונה של הכנסת בעיני הרבים היא אחת מן הסיבות שהדאיגו את האנשים העוסקים במחקר כדי ליצור שינוי אשר יחזיר אותנו לנורמות דמוקרטיות רצויות", אמר.

הוא מתח ביקורת על הכנסת והממשלה, הממאנות לדבריו לאמץ כללי אתיקה. "הייתה ועדה בראשות שופט שהציעה כללי אתיקה, שהונחו על שולחן הכנסת - ועד היום הן לא זכו למעמד מחייב", אמר. "אותה דוגמה חלה גם על חברי הממשלה - הממשלה החליטה כבר לפני ארבע שנים ליצור כללי אתיקה לחברי ממשלה, זה לא הפך למחייב עד היום. יש ועדה, היא פועלת, היא תמשיך לפעול - כללי אתיקה אין".

מרמרי: מתעבים פוליטיקאים

חנוך מרמרי, מנכ"ל ישראלים להצלת הדמוקרטיה, דיבר על אחריותם של כלי התקשורת לבורות הציבורית בענייני ממשל - המסכלת את יכולתו של הציבור להתעמק בתהליכים המניעים את המציאות ומעודדת הלכי-רוח המבכרים שיטות משטר אחרות - "דמוקרטיה ישירה" או משטר נשיאותי, למשל - על פני השיטה הקיימת.

"גם הציבור הערני, המודע, אין תפישה ברורה של דרכי התנהלות השלטון, את המעט אנשים יודעים הם יודעים מכותרות המהדורות", אמר מרמרי. "הציבור מנוכר למערכת הפוליטית הפועלת בשמו, בז למוסדותיה, מתעב את הפוליטיקאים, מזלזל בחברי הכנסת ומזלזל במשתמע במוסד הכנסת עצמו". לדבריו, התיעוב שעליו הוא מדבר נובע מההישענות של הציבור על קרעי המידע שבהם מזינים אותו כלי התקשורת - קרעי מידע שעיקרם "קוריוזים, פרשיות ושערוריות", כהגדרתו.

"חוסר הידע גורם לחלק מהציבור להתפתות להאמין שדרוש שינוי משטרי קיצוני", אמר. "חבר הפרלמנט זקוק לתקשורת כדי להגיע לציבור, והתקשורת מצדה זקוקה לסיפורים עסיסיים, קליטים, משבריים, כדי לזכות בקשב מקהלה", הוסיף. "בזמני כעורך עיתון (הארץ, ע.י.) עדיין עסקו במתח החשוב שבין המעניין למרגש. היום המתח הזה כבר לא קיים".

דורנר: העיתונות מתעלמת מהעיקר

נשיאת מועצת העיתונות, השופטת בדימוס דליה דורנר, התייחסה לסקר "מדד הדמוקרטיה" של המכון הישראלי לדמוקרטיה, שהמחיש את מעמדם המידרדר של מוסדות השלטון בקרב הציבור הרחב. "האם הירידה באמון במוסדות אופיינית למדינת ישראל או לסוג המשטר שלה?", הקשתה. "אני אינני משוכנעת".

לדבריה, התופעה קשורה באופי הישראלי - וגם באופן שבו מסקרת התקשורת את הזירה הפוליטית. "יש מעגל קסמים שצריך לחשוב איך לשבור אותו", אמרה.

"העיתונות מנצלת את השפעתה על ענייני דיומא, ולפעמים על קמפיינים, אג'נדות שהיא רוצה לקדם - אבל בסך-הכל אינה מפרשת נכון את הדברים המרכזיים", הוסיפה. "אין לנו חוקה במדינה הזאת. עם כל הכבוד למהפכה החוקתית, היא איננה עומדת על יסודות מוצקים, משום שכללי המשחק שלנו, כלומר איך בוחרים כנסת, איך בוחרים ממשלה, אינם משוריינים".

לדברי דורנר, אין די בשריון של חוק-יסוד כך שניתן יהיה לשנותו ברוב מוחלט של 61 חברי כנסת, שכן כמעט תמיד לממשלה יש רוב בכנסת, ועל כן כמעט תמיד יכולה הממשלה לשנות חוקי יסוד על-פי צרכיה. "אם לא יהיה שריון של כללי המשחק, לא עשינו כלום", אמרה. "אני מכבדת עיתונאים, ולא ראיתי שניתנה הדעת לדבר המרכזי הזה".

ניר חפץ: חברי הכנסת אשמים

עורך מעריב, ניר חפץ, היה בתפקידו הקודם ראש מערך ההסברה הלאומי, הפועל תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו. לדבריו, התקשורת אכן מסקרת את הכנסת דרך מראה בעייתית - אך תופעה זו מקורה בדמותה האמיתית של הכנסת.

"אני הייתי רוצה להשמיע עמדה שחולקת על תזת המראה העקומה", פתח. "חלק גדול מהביקורת שנשמעה מעל הדוכן הזה על התקשורת, אני מקבל אותה - ברור שהיא נכונה גם לגבי המידה המוגזמת של ה'צהוב', גם בנושאים של רדידות, וגם בכך שכמו בכל מערכת - יש עשבים שוטים גם בתקשורת.

"נדמה לי שבסיקור הכנסת המראה לא עקומה - יכול להיות שיש עליה שריטות או חריטות, ואפילו סדקים, אבל נראה לי שהתמונה שבה מציגה התקשורת את הכנסת היא בעצם הבבואה האמיתית של הכנסת כפי שהיא בשנים האחרונות".

לדברי חפץ, התקשורת מעניקה יחס אחר בתכלית למוסדות שלטוניים אחרים, כמו למשל בית המשפט העליון. "נדמה לי שיש בתקשורת רספקט לבית המשפט העליון, וזה נובע לדעתי מההרכב האנושי של בית המשפט העליון", אמר.

"אפשר גם לקחת דוגמאות פרסונליות, של חברי כנסת שלאורך השנים סוקרו בצורה רצינית - שולמית אלוני, יוסי שריד, יאיר צבן, בני בגין, ראובן ריבלין, שלי יחימוביץ' - אנשים שידעו לשחק את כללי המשחק המאוד מורכבים האלה ולעסוק בנושאים חשובים לציבור וגם לתת לתקשורת את מה שהיא צריכה.

"אלא מאי? נדמה לי שעם השנים יש יותר ויותר חברי כנסת שלא מביאים איתם לתפקיד מטען אינטלקטואלי ותחושת שליחות לאומית כבעבר, ויותר ויותר כאלה שרואים בכהונה שלהם קריירה פוליטית אישית.

"תא הכתבים הפרלמנטריים, אני מכיר אותם אחד-אחד - אנשים איכותיים - אי-אפשר לעבוד עליהם, הם יודעים בדיוק מתי החקיקה פופוליסטית, מתי עומדת מאחוריה עבודה רצינית של מחקר ובקיאות, ומתי זה נועד להרוויח את הכותרת ולתת לתקשורת את מה שהיא רוצה, ונדמה לי שאותם אנשים מהתקשורת שיושבים בכנסת רואים את הדברים ומשקפים לציבור את התמונה הלא כל כך אופטימית ששוררת בכנסת".

איך פותרים את הבעיה הזאת? לדברי חפץ, דרוש פתרון משולב. "הפתרון הוא הרבה יותר עמוק מאשר לצאת בהצהרה, או אפילו להוביל את התקשורת לסקר אחרת. הטיפול חייב להיות באמת ניתוח עמוק יותר, שצריך להתחיל אותו בחינוך, להמשיך אותו בחקיקה, וכמובן שהתקשורת צריכה לתת את חלקה", אמר.

לדברי חפץ, התקשורת הישראלית עוסקת ברצינות ובמקצועיות בנושאים מן המעלה הראשונה, למשל האיום האירני, המחאה החברתית ויחסיה המדיניים של ישראל - ועל עבודתם זאת "זוכים להערכה באליזה, בבית הלבן", כדבריו. "אותם עיתונאים זוכים להערכה בכל קצוות העולם, והסיבה שהכנסת מקבלת טיפול אחר נעוצה בראש וראשונה בהרכב האנושי של כנסת ישראל".

אילנה דיין מציגה: אפקט הברוקולי

העיתונאית אילנה דיין נשאה נאום ובו האשימה את שני הצדדים - התקשורת והמערכת הפוליטית - בסיקור הבעייתי של הזירה הפוליטית. "כולנו יודעים, כל מי שהיה בדסק חדשות, שאם עורך המהדורה צריך לבחור - הוא לעולם יחליט לפתוח בכתבה על עוד יום חיפושים אחרי גופתה של רוז פיזם, ולא בגובה הריבית", אמרה.

"בהכללה רחבה אפשר לומר שחברי הכנסת עושים הכל בשביל פרסום, והעיתונאים עושים הכל בשביל הרייטינג", אמרה. "אנחנו מצפים מהפוליטיקאים למופע שמצטלם היטב, והם מצפים מאיתנו לשדר את זה".

דיין ביקשה מהנוכחים לשקול לאמץ את "אפקט הברוקולי", כהגדרתה - כמי שאינה סובלת ברוקולי, אך עדיין רואה צורך בצריכת הירק הזה, הציעה לשלב בסיקור הרדוד, מעת לעת, מעקב וסיקור של מהלכים שאינם מתאימים בהכרח לאינסטינקט התקשורתי והפוליטי. "גם את הברוקולי, עם קצת מאמץ, אפשר להגיש באופן שיהיה ראוי למאכל אדם", אמרה. "מחיר ההזנחה הוא בלתי נסבל, אנשים צריכים לדעת כדי שיהיה להם אכפת", סיכמה.

ריבלין: לוביסטים בוואקום תקשורתי

יושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, התייחס בנאומו לסערה שהתחוללה סביב אופן התנהלותם של השדלנים (לוביסטים) בבית הנבחרים, ואמר כי ישקול לשלב בתקנון הכנסת קוד אתי שיסדיר את עבודת השדלנים.

"כוחם של הלוביסטים גדול בדיוק במקומות שהתקשורת הפסיקה לסקר אותם, בחדרי הוועדות ובסעיפי הצעות החוק", אמר ח"כ ריבלין, וציין כי חברות השדלנות עוסקות בימים אלה בהכנת קוד אתי לעבודתן בשיתוף עם המכון הישראלי לדמוקרטיה. "אני רואה בכך תהליך חיובי, וגם הסכמתי לבחון את הטיוטא ואת שילובה בתקנון הכנסת", אמר בהקשר זה.

לדברי ריבלין, התקשורת מפקירה את הכנסת לבעלי עניין, ולשדלנים בכללם. "במציאות שבה העיתונות לא חושבת שהכנסת צריכה סיקור עומק, ממילא היא נשארת כזירת פעולה מופקרת, למשל ללוביסטים, שכוחם הגדול טמון בדיוק במקומות שהתקשורת הפסיקה לסקר אותם. בחדרי הוועדות, בפרטי הצעות החוק, בסעיפים ובתתי סעיפים".

עוד בעניין זה הוסיף יו"ר הכנסת: "דווקא הם, לעומת התקשורת, מבינים שחברי הכנסת אינם טיפשים ושהכנסת כלל לא חלשה כמו שהיא נדמית. שהיא יכולה בהנף כפתור לחוקק חוקים שישנו את חיינו, שייטיבו עם חברה עסקית אחת וידונו למוות חברה אחרת. המפסידים העיקריים הם הציבור הישראלי והדמוקרטיה הישראלית".

בהתייחסו לאופן שבו מסקרת התקשורת את הנעשה בכנסת הוסיף ריבלין: "ההתעקשות לצייר את חברי הכנסת כחבורה של חכמי חלם, כ'120 בטלנים' או גלמים, כפי שהגדיל מישהו מעיתון מכובד לעשות, הניסיון הזה איננו הגון, איננו נאמן למציאות וגם אינו משרת את תפקידה של התקשורת - השמירה על הדמוקרטיה".

עוד הוסיף ריבלין בהקשר זה: "כלב נובח הוא גם כלב מתגמל. וכאשר הכלב הזה, שהוא גם מעצב תודעה ציבורית, בוחר לנבוח ללא הרף, על כוסות מים ועל מטהרי אוויר, הרי שהוא דן את כולנו לחיים של גימיקים ותעלולים ואת החברה הישראלית לדיון ציבורי שטוח ורדוד".

לדבריו, התקשורת אינה מצליחה לסקר באופן מקיף את עבודת הכנסת השוטפת. "דרושה תקשורת שטורחת לסקר את דיוני ועדות הכנסת ודיוני המליאה. דרושה תקשורת שמזהה ומתגמלת אריות, ולא מוחאת כף לאחרון השועלים", אמר.

הקרב על סדר היום

הכינוס נמשך במושב שהוקדש לקרב על סדר היום, שאותו הנחתה העיתונאית דנה ויס, ובו השתתפו חברי הכנסת יריב לוין (ליכוד) ויוחנן פלסנר (קדימה), פרשן ישראל היום דן מרגלית, מזל מועלם ממעריב ומנכ"ל ערוץ הכנסת אורי פז.

דן מרגלית: המדינה משתנה

את המושב פתחו דבריו של מרגלית: "לא רק הכנסת והתקשורת השתנו - כל מדינת ישראל השתנתה, ובמסגרת השינויים האלה אתה מגלה שהמכנה המשותף הנמוך ביותר של ישראל 2012 הוא לא אותו מכנה נמוך של 1992 או 1982. כל המדינה משתנה, כל ערכי היסוד שלה משתנים, המחויבות לקולקטיב נמצאת בשחיקה מתמדת, וזה בא לידי ביטוי גם בכנסת. מי שחושב שרק הכנסת והתקשורת נמצאות במדרון טועה - כולנו באותה עגלה, וזה נובע משינוי ערכים הרבה יותר עמוק ממה שנדמה לנו".

לדברי מרגלית, הוא היה רוצה ליצור מצב שבו כלי תקשורת יתביישו להציג מצג רדוד של הכנסת - ובהימנעותם יסייעו לפתרון הבעיה החמורה שעליה עמד.

מזל מועלם: מקצינים כדי לבלוט

מזל מועלם טענה כי אחד הגורמים המרכזיים לבעיה העומדת במרכז הדיון היא הצורך של חברי הכנסת להיבחר - בבחירות הפנימיות במפלגתם, ובבחירות הכלליות. "חברי הכנסת נמצאים בתוך עולם סגור שבו הם צריכים את המוכרות הציבורית כדי להיבחר פעם נוספת", אמרה. "איך עושים את זה? אתה מקצין, כדי לקבל את התהודה התקשורתית". לדבריה, הצעות החוק שהועלו בכנסת הנוכחית וכונו אנטי דמוקרטיות הוגשו בין השאר על-רקע זה.

"זה תהליך שהוא אבולוציה, אבל לא הכל אבוד", הוסיפה מועלם. "אני מזהה בזמן האחרון תופעה, לפחות בעיתון שבו אני כותבת, גם בעיתונים אחרים, שלא כל סיפור על הצעת חוק ייכנס לעיתון. אפשר לסנן את הדברים, ופה מוטלת האחריות עלינו". בהקשר זה הזכירה את חבר הכנסת פלסנר, שהקדיש חלק גדול מהקדנציה שלו לעיסוק בחוק טל. "אני יודעת כמה הוא התאמץ להיכנס לעיתון בהקשר הזה, אבל זה לא נכנס כי זה היה 'משעמם', מורכב מדי, אי-אפשר היה להסביר את זה".

עוד הזכירה מועלם את המונח "הצהרת חוק", כלומר הצעת חוק המשמשת על תקן הודעה לעיתונות, ובהקשר של ההתכתשויות בין חברי כנסת העירה: "הרבה מהריבים הם ריבים מבוימים, שהח"כים סוגרים מראש בינם ובין עצמם".

לוין: התקשורת מתעייפת באמצע

ח"כ לוין התייחס לביקורת התקשורתית שהושמעה על כמה מהצעות החוק שהגיש. "אני רוצה להזים טענה אחת - אני יכול להיות אחראי על עצמי בלבד, ואני מוביל הצעות חוק שאני מאמין בהן, ומי שחושב שהן אנטי דמוקרטיות - אני אשמח להציג בפניו את דעתי", אמר.

"השאלה של יכולת לבוא לידי ביטוי בסדר היום קשורה לפעמים בצד הטכני לגמרי", המשיך, והצביע על אבסורד: "כשאתה מגיש הצעת חוק יש לך שני יתרונות מובנים ופשוטים - האחד, רק אתה יודע שאתה מגיש אותה, ולכן אתה יכול לסכם עם כלי תקשורת שאתה נותן לו בלעדיות על ההצעה. השני, אתה יכול להציע דבר שהוא אקטואלי, ואז אתה מקבל כתבה ענקית עם תמונה והכל, שהנה הלכת ועשית והגשת הצעת חוק. נותרה בעיה קטנה אחת - שאת ההצעה הזאת צריך להעביר".

לוין סקר את השלבים השונים שבהם נדרשת הצעת חוק לעבור בטרם כניסתה לספר החוקים, והעיד כי ככל שהתהליך מתקדם - התקשורת מאבדת עניין. "עד שגמרת את כל התהליך יש שתי בעיות - האחת, כבר אין בלעדיות. השנייה - כבר עבר זמן והיא כבר לא הכי אקטואלית. אנחנו מקבלים סיקור ענק להצעות החוק, וכמעט אפס סיקור לחקיקה שהשלימה את כל התהליך", אמר.

בהתייחסו להצעת החוק שלו שביקשה לערוך שימוע לשופטים בטרם מינוים אמר: "לפעמים אתה עוסק במשהו שסיכוייו הם פחותים, אבל הוא מאפשר לך להעלות משהו לסדר היום הציבורי".

מנכ"ל ערוץ 99: כתבים מחפשים סנסציות

מנכ"ל ערוץ הכנסת, אורי פז, סיפר כי כשנכנס לתפקידו נוכח כמה הציבור "נבער", כהגדרתו, ואינו מעודכן במתרחש בכנסת. "התקשורת הארצית היא נוכחת-נעדרת בכנסת", אמר. "עשרות כתבים מסתובבים בכנסת, אבל הם מחפשים רק את הסנסציות".

עוד הוסיף פז: "בשבוע שעבר שידרנו ועדת העבודה והרווחה שעסקה בנושא של ביטוח סיעודי, על תקנה של הממונה על הביטוח, שמי שעובר מקופה לקופה מאבד את הביטוח הסיעודי שלו - ואיש לא דיווח על זה. התקשורת לא נוגעת בנושאים כאלה.

"התקשורת מתרחקת ומתרחקת מהכנסת, והיום עורך המהדורה מחפש את אנסטסיה [מיכאלי], ולא שום דבר שמעבר לזה - אלא אם כן בדיון רציני כלשהו חברי כנסת קמו ויצרו פרובוקציה". לדבריו, בערוץ הכנסת הוא מצליח לשקף את הכנסת באופן מורכב ומגוון.

פלסנר: מידע ובידור

ח"כ פלסנר הזכיר את המושג "אינפוטיינמנט", דיווח שהוא שילוב של מידע ובידור, והוסיף: "בסופו של דבר אנחנו נמצאים במרתון. התקשורת צריכה לחם ושעשועים בטווח הקצר, אבל אותה תקשורת, שמרימה מישהו בגלל השטויות והגימיקים, אחר כך תגיד שהוא ליצן בגלל אותם גימיקים, מערכת היחסים הזאת מעוותת מהיסוד". לדבריו, לא רק התקשורת אינה מעוניינת בחומרים מורכבים - גם הציבור אינו מעוניין בהם.

"מי שקובע את כללי המשחק זו התקשורת", קבע בתשובה לשאלה על מי מוטלת האשמה. "כל היתר צריכים לשחק לפי הכללים שהיא קובעת. מהו המחיר? אמון הציבור. כשהתקשורת מתעניינת בעיקר בקונפליקטים, בתככים, הסיקור של הפוליטיקה מתמקד בצד הזה, ואז הציבור רואה את זה ושואל את עצמו האם נשמת אפה של הפוליטיקה היא אותם קונפליקטים - ונמחק גם האמון, שהוא הנכס הכי חשוב בפוליטיקה, שמעניק לך לגיטימציה לחולל שינוי של סדר היום". לדברי ח"כ פלסנר, לבעיה תורמת גם העובדה שלכל חבר כנסת יש כיום רק שני עוזרים. ח"כ לוין הסכים עמו.

בוחשים בקלחת

את המושב השלישי, שעסק במעורבותם של לוביסטים ויועצי תקשורת בעבודת הכנסת, הנחה עידן קוולר. השתתפו בו ח"כ כרמל שאמה-הכהן (ליכוד) - יו"ר ועדת הכלכלה, השדלן בועז רדי, בעל חברת הלובינג והייעוץ אימפקט, תמי שינקמן ממשרד רימון-כהן-שינקמן, ערן טיפנברון, המשנה לעורך הראשי של אתר ynet, וכתב הארץ-TheMarker צבי זרחיה.

הדובר הראשון היה בועז רדי, שהצהיר כי גם שדלנים מייצגים ציבור: "בוא ננסה להגדיר מה זה הציבור - הציבור גם משלם לי, נכון? אני מקבל משכורת. אם אני מייצג את הגופים הירוקים כשאני מייצג אותם סביב הרפורמה שמכונה בטעות 'רפורמת המרפסות' - אני מייצג את הציבור או לא? נכון, אני מייצג גם לקוחות כמו בנק לאומי. אבל כן - אני מייצג ציבור".

כמו-כן קרא רדי לאשר במהירות את כללי האתיקה המתגבשים לשדלנים, והציע להבדיל בין שדלן העובד "אינהאוס", בתוך גוף מסוים, ושדלנים להשכרה, העובדים עם שורה של לקוחות.

בהקשר זה, ועל-רקע הצעה לחשוף כל מסמך הנמסר לחברי כנסת משדלנים, הוסיף: "אם אתה רוצה שכל מה שניתן על-ידי לוביסט ייחשף - אז שכל דבר ייחשף. אם אני אתן מכתב בשם בזק זה יתפרסם, אבל אם בזק יעבירו ישירות לחבר כנסת - המכתב הזה יתפרסם? אם כן, המשמעות היא למעשה שתיבת הדואר של חבר הכנסת תהיה חשופה לציבור".

אחריו דיבר טיפנברון, בהצהרה שלפיה העורכים אינם לוחצים על כתביהם לסקר את הכנסת באופן רדוד. "אין שום לחץ מאף אחד במערכת", אמר. "הלחץ היחיד הוא זה שאנחנו מפעילים על עצמנו - הלחץ להגיע עם החומר המעניין ביותר. אם נוצרת פורנוגרפיזציה של הפרלמנטריזם, קודם כל צריך להאשים את חברי הכנסת", הוסיף.

"יש לא מעט פעמים שאנחנו מחליטים החלטה יזומה לקחת הצעת חוק וללוות אותה גם בשלבים המשעממים שלה - ומכיוון שמדובר באינטרנט, אני יכול לראות בכל רגע נתון כמה אנשים נכנסים לכל ידיעה בוויינט. ואני יכול לבשר לכם שמעט מאוד אנשים מתעניינים בעבודה פרלמנטרית".

עוד הוסיף טיפנברון: "בשנים האחרונות התגשם החלום הרטוב של כל מי ששונא תקשורת - יש פייסבוק, שהוא תקשורת בלי עיתונאים. יש לנו ראש ממשלה שהכי אוהב להתראיין בפייסבוק. זה הכי קל לו. התוצאה היא דפי פייסבוק חסרי תוכן - או בעלי תוכן משמים, משעמם, שמעניין בקושי את בעל הדף. חומרים מרגשים הם חומרים מעניינים, ומה שלא מרגש, ומה שלא מפחיד או מצחיק או מהנה - לא קיים. למה אנחנו צריכים לפחד מהדברים האלה?.

"אני חש כאן בהרבה מאוד ביטויים של סלידה, סלידה מגורמים שהם בסך-הכל גורמים מתווכים - והעיתונות היא גם גורם מתווך. אין שום רע בתיווך. תיווך זה לא בהכרח סרסרות, זה דבר טוב, זה דבר שסותם כשלים, כשלי שוק או כשלי תקשורת. חברי הכנסת צריכים להפסיק להיות מובכים - זה בסדר גמור לקחת חומרים מלוביסטים, וזה בסדר גמור לתת חומרים לעיתונאים - כל עוד הדברים האלה שקופים לעיני הציבור". לדבריו, מנסיונו ככתב שהוצב בגרמניה, באירופה ישנה פחות שקיפות מבישראל. עוד הוסיף טיפנברון כי "זה לא הגיוני לסקר כרוניקה בכנסת".

ח"כ שאמה-הכהן, בתגובה לשאלה שהציג בפניו קוולר, הכחיש כי שדלנים עומדים מאחורי הצעת חוק שהגיש שזכתה לכינוי "חוק הפופקורן", שנועדה להגביל את מחירי החטיפים בבתי קולנוע. לדבריו, הבעיה נמצאת אצל חברי הכנסת, ולא אצל השדלנים, שבסך-הכל עושים את תפקידם. לדבריו, התקשורת צריכה לאתר ולבקר חברי כנסת שנכנעים ללחצי השדלנים ולסמן את דרכם אל מחוץ לבית הנבחרים.

שאמה-הכהן ניצל את הבמה גם כדי להצהיר את ההצהרה הבאה: "הלוביסטים הכי גדולים הם בתחום התקשורת - אם ראיתי חברי כנסת מתכופפים, זה בפני התקשורת". על כך השיב זרחיה: "איש בעיתון שלי לא מנע ממני לכתוב על הלוביסטים - כולל כאלה שעובדים עם העיתון שלי".

"חברי הכנסת מבינים עוצמה פוליטית - וללוביסטים יש כוח אפסי", הוסיף שאמה-הכהן. לדבריו, החלטות רבות התקבלו בכנסת ובוועדה שבראשה הוא עומד חרף מאמצים של לוביסטים לסכלן - כך למשל החלטות שהתקבלו בעניין שוק החברות הסלולריות. לדבריו, לחברי מרכז מפלגה יש השפעה גדולה "פי אלף" על חברי כנסת, בהשוואה להשפעתם של שדלנים. לדבריו, בשורה התחתונה חברי הכנסת פועלים על-פי "האינטרס הציבורי", גם אם בקבלת ההחלטה מעורבים לוביסטים. עוד הוסיף כי לטעמו ה"לוביסטים" המשפיעים ביותר הם התורמים לחברי הכנסת - שלעתים מסתירים את זהותם.

תמי שינקמן, שהובילה את הקמפיין להחזרת גלעד שליט, הצהירה כי מי שמעוניין בסיקור תקשורתי צריך להסתנכרן על-פי שני הערכים המובילים את התקשורת, לטענתה: "מרגש" ו"סקסי". "כשאתה נאלץ לעשות מאבק, אתה צריך לעבוד על-פי הפרמטרים של התקשורת", קבעה. "מי שקובע מה ייקרא בתקשורת זה הציבור - וכדי להגיע לציבור אתה צורך את מה שהציבור רוצה לקרוא", הוסיפה.

המנחה קוולר חתם את הדיון במילים הבאות: "ככל שיהיה חינוך לעיתונאים בתוך המערכות ויפחיתו מאיתנו את הלחץ שבמסגרתו כל העלאה או קידום יהיו קשורים ביכולת להביא את הג'וק, את האייטם של שתי הדקות - אולי דברים יוכלו להיות טובים יותר".

יחימוביץ': הלוביסטים מכרסמים בדמוקרטיה

יושב-ראש מפלגת העבודה, ח"כ שלי יחימוביץ', התייחסה בדבריה בעיקר להשפעתם של שדלנים על הדמוקרטיה הישראלית. "כשאני מופיעה לפני תיכוניסטים, אני מסבירה להם כמה אטרקטיבי להיות פוליטיקאי - ואני מנסה להנגיד את האמירה הזאת לרוחות הרווחות ברחוב, שפוליטיקה זה עסק מושחת ומגעיל, ואני מביאה אותם להכרה כמה מקסים ומיוחד הוא התהליך שבו האזרחים הולכים לקלפי ובוחרים את מנהיגיהם", פתחה.

"מדובר בתהליך שהוא בלתי נתפש במורכבות ובמוסריות שלו - העובדה שלכל אדם יש זכות לשים בקלפי פתק אחד, וכוחו שווה לרעהו, בלי הבדל גזע, מין עוני ועושר", המשיכה. "השיעור הבא הוא, דרך אגב, יופיו של מס ההכנסה", העירה.

השוויון המתגלם בבחירות, גרסה יחימוביץ', מופר ברגע שבו חברי הכנסת מעדיפים את האינטרס של החברות השולחות לכנסת לוביסטים על פני האינטרס הציבורי. "בסופו של דבר, מי יכול להרשות לעצמו להעסיק לוביסט? רק אדם בעל ממון רב", אמרה. "ומי לא יכול להרשות לעצמו? רוב אזרחי מדינת ישראל. כל השדרה של מעמד הביניים, אני לא מכירה מורה שיכולה לשכור לעצמה לוביסט, או משתכר שכר מינימום שיכול לשכור לוביסט, או אפילו איש הייטק.

"זו סיטואציה שהיא מהופכת למעשה לסיטואציה הדמוקרטית, שבה קבוצה קטנה מאוד, שיש לה אינטרסים מאוד מובהקים - 99% אינטרסים כספיים פרופר - מחזיקה כלי רב עוצמה שמקדם את האינטרסים שלה, על פני האינטרסים של הרוב.

"מי שיוצא לו להגיע לכנסת מדי פעם יכול לעשות לעצמו מבחן קטן ולשאול את עצמו באיזו ועדה מתקיים באותו רגע דיון בעל משמעות כספית גבוהה. פשוט תפתחו את הדלת של חדר הוועדה - אם הנוכחות מדולדלת, דעו לכם שדנים שם באינטרס של ציבור גדול מאוד. ואם אתם נכנסים לחדר ורואים שהוא מפוצץ באורחים, שאין מקום לשבת ואנשים נאבקים פיזית על כיסאות, הרבה אנשים מעונבים בחליפות יקרות, והחדר מהביל מאינטרסים - אפשר להרגיש את זה באוויר, דעו לכם שאם החדר מפוצץ באמת, סימן שמדובר בהרבה מאוד כסף, בדרך כלל של אדם אחד או קבוצת אינטרס אחת. זה קלאסי, אני לא ממציאה כלום.

"המראה הזה, שהוא כל כך בוטה, הוא נורא-נורא מקומם - כי באמת בכנסת נידונים דיני נפשות, וגורלם של בני אדם נגזר בכנסת ובממשלה, ולא רק סוגיית אירן או הסוגיה הפלשתינית. בכנסת דנים גם בענייני בריאות, חינוך, פרנסה בכבוד, קורת גג - ובכל פעם שמדובר בסוגיה שנוגעת לכלל האזרחים ולטובתם, אתם רואים השתתפות נמוכה מאוד, וכשמדובר באינטרס של בעל הון - אתם רואים השתתפות מאוד מאוד מוחשית.

"אני חושבת שזאת אחת התופעות המסוכנות לדמוקרטיה - יש כאן הטיה קשה מאוד של הצדק, השוויון וייצוג כלל האינטרסים של הציבור. אנחנו רואים מראות מאוד קשים, למשל חברת כנסת שנכנסת ומנהלת בלהט מאבק שלחלוטין לא נוגע לתחומי העניין שלה, ובתום הדיון מסתובבת ללוביסטית ושואלת אותה: 'לאן הולכים עכשיו, לוועדת הכספים?'. והלוביסטית עונה: 'לוועדת הכלכלה'...".

לדברי יחימוביץ', היא חזתה במצב שבו שדלנים מצעידים לוועדות קבוצות של חברי כנסת, ושם מורים להם כיצד להצביע פה אחד. לדבריה, השדלנים זיהו צורך אצל חברי הכנסת, ועל-רקע זה הם מספקים להם "תמורה שלא תסולא בפז", כהגדרתה. "יש כאן משהו מלא חורים, כמו מסננת או גבינה שווייצרית, שדרכו מחלחלים כל הזמן האינטרסים של בעלי ההון, שבדרך כלל באים בסתירה מוחלטת לאינטרס הציבורי", אמרה.

הדוגמה הקלאסית, אמרה יחימוביץ', היא המקרה של המאבק על אופן חלוקת רווחי הגז הטבעי. "בתקופת המאבק על רווחי הגז אי-אפשר היה ללכת בכנסת 20 מטר בלי להיתקל בעדרים של לוביסטים - והנה, למרות כל זה, חקיקת ששינסקי עברה. למה היא עברה? בזכות התקשורת. בזכות האינטרנט. בזכות זה שבוועדות יש מצלמות של ערוץ הכנסת. רק בזכות זה שהוטל זרקור על עבודתם של הלוביסטים, והלחץ שהופעל על חברי הכנסת תועד באופן אינטנסיבי. ואני חייבת לציין שני כתבים, צבי זרחיה ועמית סגל, שעוקבים אחרי תופעת הלוביסטים באופן קבוע", הוסיפה.

"ההשפעה של ההון זולגת לכל מקום - זולגת לתקשורת, זולגת בוודאי לעולם העבודה, להרגלי הצריכה שלנו, לכל החיים שלנו - ואנחנו רואים איך הכוח של ההון זולג אליו מההנהגה הנבחרת, וזה לא דמוקרטי", אמרה יחימוביץ'.

"התהליך הכלכלי שמדינת ישראל עוברת מטלטל אותה מבחינת אושיות הדמוקרטיה - הוא מקנה כוח לא סביר לקבוצה קטנה מאוד, שאיש לא בחר בה לשלוט ולהנהיג - והסיטואציה הזאת היא סיטואציה מסוכנת, שמערערת את היציבות שלנו - ועל כן כדי לקבל פרלמנט שמייצג את כל הקבוצות במדינת ישראל, צריך לנקות ככל האפשר את ההשפעות של ההון הגדול על העבודה הפרלמנטרית, כי במקום הזה נמצא חוסר השוויון וכרסום הדמוקרטיה, יותר משהוא נמצא בכל מקום אחר".

בפנייה לעיתונאים הוסיפה: "ככל שהשכר שלכם נמוך יותר וככל שהאופק התעסוקתי שלכם לוט בערפל, במקביל לכרסום במעמדו של האדם העובד, יש אנשים שמתעשרים מאוד מאוד - יש תופעה של העברת ההון מהרבים אל המעטים. והלוביסטים הם רק דוגמה אחת, יכולתי לתת דוגמאות מתחומים נוספים, משוק ההון למשל.

עוד אמרה יחימוביץ' כי היא מסרבת להצטרף לאלו הקוראים לשנות את שיטת הממשל. "אני חושבת שהנהייה האופנתית הזאת אחרי הדיבור על שינוי שיטת הממשל - לעתים קרובות אין מאחוריה שום דבר. זו לא השיטה, זו לא הרצפה שעקומה, זה הרקדנים שהם לא משהו. לשנות את השיטה בלי לשנות את התוכן זה להתחמק מטיפול במהות עצמה - ומי שאומר לי שאין משילות - זה משפט לא נכון, יש בעיה של עודף משילות. יש משילות יתר, ולכנסת יש חולשה אינהרנטית בגלל הממשלה. דעו לכם שלשחק בשיטת הממשל שלנו, שהיא לא רעה בכלל, לטובת הרפתקאות שאיש לא יידע לאן יובילו אותנו - תעשו לי טובה, ותעסקו בתכנים, ולא בשיטה".

הרשת, הכנסת והעיתונות הממוסדת

את המושב הרביעי של הכנס, שכותרתו "הרשת, הכנסת והעיתונות הממוסדת", הנחה ח"כ ניצן הורוביץ (התנועה החדשה-מרצ). השתתפו בו חברי הכנסת אחמד טיבי (רע"מ-תע"ל) ונינו אבסדזה (קדימה), מו"ל כלכליסט יואל אסתרון, הכתבים הפרלמנטריים עמית סגל (חדשות ערוץ 2) וספי עובדיה (גלי צה"ל), יונתן לוי, מראשי מחאת האוהלים, וליה נירגד מהמשמר החברתי בכנסת.

סגל ביקש להשמיע "דברי כפירה נוראיים", כלשונו, בהלך הרוח הרווח כלפי מקומן של רשתות חברתיות בשיח ובמחאות חברתיות. "אל תחשבו שאני זקן מנותק", אמר. "לדעתי, המדיות החברתיות לא מייצרות את סדר היום, לא במידה שמייחסים להן, בכל אופן - המדיה החברתית לא תשתווה לעולם ליכולת של עיתונאי אחד לשבת מול פוליטיקאי אחד ולשאול שאלות.

"הציבור נפלא ביכולת לבחור את מנהיגיו - אני לא מתווכח עם זה - אבל אני כן מתווכח עם היכולת שלו לשאול שאלות. לא ראיתי עד היום כמעט שאלה מקורית אחת שהועלתה ברשתות החברתיות שעיתונאי מהמדיה המסורתית לא היה מעלה", הוסיף.

כדוגמה הביא את טענתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שאותה הפיץ באמצעות מדיה חברתית, ולפיה הזהיר עוד לפני ההינתקות כי תוצאתה תהיה מטחי רקטות על שטח ישראל. לדברי סגל, המעשה העיתונאי היה לשאול את נתניהו מדוע, אם אכן צפה את מטחי הרקטות, הצביע שש פעמים בעד המהלך "לפני שהתפטר כי ראה שעוזי לנדאו עוקף אותו בסקרים".

עוד הוסיף סגל: "בסופו של דבר, ההוכחה הכי טובה לכוחה של התקשורת הממוסדת זו המחאה החברתית - אל תקנו את השטויות שמוכרים לכם כשאומרים שהמחאה החברתית היא נצחון המדיות החברתיות. המחאה החברתית היא הוכחה שכשהתקשורת הממוסדת נרתמת כמעט אי-אפשר לעצור אותה". הוא ציין ש"ההתקיימות הטכנולוגית מייתרת את התקשורת המסורתית, שכיום ניתן למצוא אותה בניוזלטר של ניצן, ביו-טיוב של אחמד או בפייסבוק של שלי". לדבריו, הכתבים הפרלמנטריים אינם מיטיבים למלא את תפקידם, וחשף כי הכתבים של ערוצי הטלוויזיה בכנסת הם למעשה כתבים פוליטיים.

ח"כ אחמד טיבי הסכים עמו: "אני שייך לאלה שחושבים שהרשת החברתית והערוצים - גם טוויטר, גם יוטיוב וגם פייסבוק - הם משלימים ולא באים במקום התקשורת המסורתית. וגם מי שמיטיב להשתמש בהם, תמיד ירצה שהתקשורת תסקר את הצעות החוק שלו. לא תמיד אותה קבוצה שצורכת את התקשורת הממוסדת היא אותה קבוצה שנמצאת ברשתות החברתיות - וגם לכן חשוב שתהיה גם פה וגם שם".

ספי עובדיה ציין גם הוא כי המדיה החברתית עודה מוגבלת בשיקוף הזירה הפוליטית. "צרכן חדשות נבון לא יסתפק בלקרוא את דף הפייסבוק של ראש הממשלה, או של חברי הכנסת הורוביץ או יחימוביץ'", אמר. לדבריו, כלי התקשורת המסורתיים אינם צריכים כיום לסקר "ענייני כרוניקה", משום שאלה זמינים בצורה מקיפה וכמעט מיידית באתר הכנסת. "אני לא מנסה להתחרות עם אתר 'כנסת פתוחה' או 'המשמר החברתי'", העיר.

הוא היכה על חטא ואמר כי התקשורת הפכה לשופר ממוסד עבור יאיר לפיד. "אנחנו חוטאים לתפקידנו כאשר אנחנו מצטטים את הפייסבוק שלו ולא דורשים ממנו להתראיין ועושים לו חיים קשים. אני מרגיש שנהייתי יו"ר ועד עובדים", אמר.

בהתייחסו להצעות חוק פופוליסיטיות, שתופסות כפולות בעיתונים (עמוד אמצעי כפול) - למשל כאלה שמציעות שח"כים ערבים יקצפו על רגל אחת, והכל יודעים שלא תתקבלנה - אמר כי עד לפני שנתיים-שלוש היה מדווח עליהן והיום לא. עם זאת, ציין כי הוא מוכרח לסקר אירוע משמעותי כגון שפיכת כוס המים של ח"כ אנסטסיה מיכאלי על עמיתה מגלי והבה.

יואל אסתרון התייחס לאופן שבו כלי תקשורת מסורתיים יכולים להרוויח מהשימוש במדיה חברתית, אך מד הלייקים מיושן והמבחן הוא במספר הטוקבקים לסטטוס. לדבריו, גם הח"כים השיאנים לא מקבלים מספר רב של תגובות כפי שקיים באמריקה. הוא סיפר כי הוא וחנוך מרמרי היו מחלוצי האינטרנט בארץ, העיתון לא ממש ידע מה לעשות, הוקם אתר אתר IOL, "וההיסטוריה תשפוט".

"העיתונים, מכלכליסט ועד הניו-יורק טיימס הבינו שהרשתות החברתיות הן עוד כלי להגברת התפוצה. זה כלי הפצה מצוין להגביר את התהודה", אמר. הוא גילה לנוכחים שאתר כלכליסט, על שלל הופעותיו - בפייסבוק, בטוויטר, בסמארטפון ובאייפד - מקבל מספר יוניק (גולשים ייחודיים) של 1.8 מיליון איש בחודש.

עוד טען אסתרון כי הכנסת "נחטפה בידי כמה קבוצות קטנות, קומץ, כמה אנשים הזויים, מהבהבים, קיצוניים, שסחפו את סדר היום שלה למחוזות מוטרפים - ואני מודה שהתקשורת הולכת אחרי הדבר הזה וסוחפת את הרוב השפוי". הוא קרא להקמת מערכת של עיתונאים ואזרחים שייצרו תוכן משמעותי, משום שהתקשורת נוטה לאנקדוטליזציה של כל דבר.

עוד הוסיף אסתרון: "היום אפשר בעצם לעשות לא סקר אלא מדידה אמיתית של מה מעניין, ולפי הנתונים שלנו ב'כלכליסט' מתברר שהציבור הרבה יותר אינטליגנטי - לא רק מחלק מהנבחרים המהבהבים שהזכרתי, אלא מכל מיני הנחות יסוד לגביו. אנחנו מגלים שברשימת מאה הכתבות הנקראות ביותר ב'כלכליסט' בארבע השנים האחרונות יש רוב מוחלט לא לאנקדוטות, ולא לכל מיני שטויות - שגם אצלנו יש במידה מסוימת - אלא דווקא לכתבות המעמיקות ביותר, על פטריות, על מכמני המוח האנושי. במקום השלישי, אם אני זוכר נכון, נמצא ראיון עם חתן פרס נובל לכלכלה דניאל כהנמן".

עוד טען אסתרון: "אנחנו ב'כלכליסט' החלטנו, לא בגלל המדידה, אלא כעניין של השקפה, ללכת על עיתונות איכותית. את הכתבה על הפטריות קראו אגב יותר משני מיליון ישראלים".

יונתן לוי, מראשי מחאת הקיץ, סיפר: "אני לאורך כל חודשי הקיץ המשכתי לעבוד בידיעות אחרונות כעורך - בבקרים הייתי נרדם על המקלדת, ואחר כך הולך לשדרה". לדבריו, חרף מקומן המרכזי של הרשתות החברתיות במחאת האוהלים, ללא התגייסותה של התקשורת לא הייתה המחאה סוחפת כל כך הרבה אנשים.

"אנחנו לא יכולים להתעלם מהעובדה שגם מחאות שהן הסמל המובהק של התקשורת החדשה המריאו רק כאשר כלי תקשורת ממוסד לקח אותן תחת חסותו והפיץ אותן הלאה. כלי התקשורת האלה עדיין מחזיקים בכוח גדול, ואם אנחנו רוצים לשנות את זה אנחנו צריכים להכיר בכך", אמר.

לדבריו, הוא יכול להצביע על היום המדויק שבו הפסיקה התקשורת לתת רוח גבית למחאה ("לקראת הפגנת המיליון"). עם זאת, הוא אינו סבור כי מדובר בהחלטה קבוצתית של כלי התקשורת. "אני לא חושב שיש מועצת עורכים שיושבת עם ענן שחור מעליה ומחליטה מתי לסקר ומתי לא לסקר את המחאה", אמר.

לוי טוען שכלי התקשורת משמשים כל השנה שופר לבעלי הכוח, ולא מזיק אם פעם ב-היא נותנת שטחי פרסום חינם לציבור. לדבריו, הניתוחים והפרשנויות הכי טובים ומעניינים עולים ברשת ולא בעיתונים. הוא ציין לטובה את העיתונות הכלכלית שהתגייסה למחאה החברתית, ואמר כי עורכיהם אינם מזלזלים בקוראים. "הקוראים צמאים לידע ואת זה הם מספקים. הקורא יודע שהוא קורא עיתון עם אג'נדה, וקורא תוכן איכותי שנכתב מעמדה מסוימת".

לדברי לוי, כיום פונים אליו ושואלים "לאן נעלמתם" - התשובה שלו, הוא אומר, היא שהציבור והתקשורת נעלמו, ולא המחאה והעשייה שמסביבה. עוד מתח לוי ביקורת על האופן שבו הוועדה בראשות פרופ' מנואל טרכטנברג שיתפה את הציבור בעבודתה. "האם יש איזשהו ערך לשיתוף ציבור שהוא למראית עין בלבד? שבו אתה מושיב את טרכטנברג לשעה כדי שיענה על שאלות גולשים, בלי לעשות את זה באופן יומיומי ומתמשך? אני חושב שלא".

עמית סגל ציין כי המחאה החברתית זכתה לפרסום בתקשורת בשווי מעל 100 מיליון שקלים. "התקשורת העצימה את המחאה ואי-אפשר היה לעצור אותה. על הפגנה של מאה אלף איש (בלי לזלזל במספר) אמרו שהיו בה 400 אלף מפגינים".

ליה נירגד סיפרה על הקבוצה שבהקמתה השתתפה, "המשמר החברתי", וציינה כי עד היום שלחה הקבוצה לישיבות הכנסת 170 מתנדבים, שנכחו ביותר מ-400 דיונים. לדבריה, הציבור מעוניין ומסוגל להבין גם נושאים מורכבים.

ח"כ אחמד טיבי מתח ביקורת על המחאה החברתית, למרות שלדבריו השתתף בכל ההפגנות, משום שהיה לה סדר-יום חברתי לרוב היהודי ו"נזהרו לא לערב מצוקות ערבים, לא לדבר על הריסת בתים, על העוני שקיים בעיקר בחברה הערבית, על התשתיות הלקויות במגזר, ורק מדי פעם הזכירו עניינים אלה כדי לצאת ידי חובה".

ח"כ נינו אבסדזה אמרה כי גם לחברי הכנסת יש אחריות לאופן שבו התקשורת מסקרת אותם - בין היתר משום שהם לעיתים קרובות אלו שמזינים אותה בגימיקים שבהם נקשר שמם. לדבריה, חבר כנסת אחראי יימנע מהפצת מידע מהסוג הזה.

השר לשיפור השירות הממשלתי לציבור, מיכאל איתן, אמר כי לציבור חסרים כלים שיאפשרו לו לפקח על הממשלה. הוא ציין כי הדיונים בוועדת השרים לענייני חקיקה אינם גלויים לציבור, שאינו יכול לדעת מי הצביע על מה. לדבריו, קיים פער ענק בין מה שמשרדי הממשלה מציגים היום בפני הציבור למה שאמור להיות חשוף לכל.

"הוזמנתי בין השאר כדי להתייחס לשאלה האם הפייסבוק הוא פלטפורמה שיש בה איזושהי ממשיות, או יחצנות חלולה - ואמרתי 'בואו נחשוב לאיזה כיוון לקחת את העניין'", סיפר השר איתן. "פתחתי את הפייסבוק, כתבתי סטטוס, שאלתי מה כדאי להביא - וקיבלתי תיק-תק למעלה משלושים רעיונות".

לדבריו, כפי שהמצאת הטלוויזיה והרדיו שינו את הדמוקרטיה - כך שינה אותה גם האינטרנט, "שיכול לייצר תקשורת דו סטרית - בניגוד לתקשורת המסורתית, שהייתה ברמה רבה מאוד חד-סטרית".

את הכינוס חתם נאומו של פרשן ידיעות אחרונות, נחום ברנע, שהמשיל את היחסים שבין הכנסת לעיתונאים ליחסים שבין שתי חיות מחמד הדרות יחד תחת אותה קורת גג, מתחככות ומתכרבלות זו בזו. לדבריו, היום יש יותר תקשורת ופחות עיתונות, משום שהתקשורת אינה מעוניינת לעכל סיפורים ארוכים שנמשכים, "פאלטות", בלשונו. הוא העיר גם עבודת העיתונאים בערוץ 99 ואמר: "המצב שבו עיתונאים שמסקרים את המערכת הפוליטית מקבלים שכר, אומנם צנוע, מהכנסת באמצעות ערוץ הטלוויזיה שלה איננו אידיאלי. הוא מחזק את התחושה הלא-בריאה של מועדון חברים".

10 צעדים לחיזוק הדמוקרטיה
עמותת ישראלים להצלת הדמוקרטיה מקדמת תוכנית פעולה מקיפה לתיקון וחיזוק הדמוקרטיה הפרלמנטרית בישראל, המבוססת על המלצות הפורום לתיקון שיטת הממשל בראשות נשיא בית המשפט העליון בדימוס השופט מאיר שמגר. מנכ"ל העמותה הוא חנוך מרמרי, ויו"ר הוועד המנהל שלה הוא אמנון ליפקין-שחק. ההמלצות, שגובשו בסיוע קבוצת מחקר אקדמית בראשות פרופ' גדעון רהט, יובאו לכנסת כהצעות חוק. בין ההצעות: הגבלת מספר השרים בממשלה בחוק, העלאה הדרגתית של אחוז החסימה, הקמת מנגנון פיקוח על ההתפקדויות למפלגות (הצעת חוק בנושא כבר הוגשה לכנסת) והצבעה לכנסת בפתק פתוח
▪ ▪ ▪

  • חיזוק המפלגות בסדרת תיקונים, שיעודדו דמוקרטיה פנימית ושקיפות ציבורית, וימנעו זיופים והטיות בהתפקדות ובבחירות הפנימיות במפלגות.

  • כל מפלגה תציג על פתק הבחירה את רשימת מועמדיה לכנסת. מפלגה תוכל לפתוח את רשימת מועמדיה לכנסת ולאפשר לבוחרים לכנסת להשפיע ביום הבחירות, במידת מה, על דירוגם.

  • העלאה מדודה של סף החסימה עד 4%.

  • סדרת תיקונים להשבחת החקיקה בכנסת, לייעול עבודת הוועדות ולשיפור הפיקוח על הממשלה. לחיזוקה המיידי של הכנסת נדרשת הגדלת מספר הח"כים הפעילים (שאינם שרים או סגני שרים). להשגת תפקוד מיטבי תידרש הגדלה עתידית של מספר הח"כים עד 180.

  • לחוק יסוד הממשלה יוחזר התיקון הקובע כי ממשלה לא תמנה יותר מ-18 שרים ו-6 סגני שרים. למניעת ביטול התיקון, כפי שקרה בעבר, הוא ישוריין.

  • עם ההכרזה על תוצאות הבחירות, יוכל ראש המפלגה שזכתה במספר הקולות הגבוה ביותר לגשת להרכבת ממשלתו. זכות הראשונים להרכבת הממשלה תעודד מפלגות להתאגד לקראת הבחירות בגושים פוליטיים ותחזק את המפלגות הגדולות.

  • הפלת ממשלה ללא פיזור הכנסת, רק בהצגת ממשלה חלופית.

  • יוגדרו מחדש יחסי השרים והפקידות הממשלתית הבכירה (בעבודה).

  • ישולב מרכיב אזורי (יחסי) בבחירות לכנסת. המדינה תחולק למספר מוגבל של אזורי בחירה, על-פי מתווה נפות משרד הפנים. כל אזור ייוצג בכנסת לפי מספר בעלי זכות הבחירה בו. ייתכן שילוב בין ספירת קולות אזורית לארצית. בחירה באזורים תחזק את הקשר בוחר-נבחר ותיתן ביטוי למיעוטים ולמגזרים. (עבודה).

תנועת ישראלים להצלת הדמוקרטיה - לכל העדכונים
תאריך:  18/03/2012   |   עודכן:  19/03/2012
עידן יוסף
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
"רוצים תקשורת שתתגמל אריות"
תגובות  [ 6 ] מוצגות   [ 6 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
יוד אלף
19/03/12 11:38
 
לא שמאלנים...
20/03/12 20:05
2
ברוריה מקרית חיים
19/03/12 13:37
3
זקן
19/03/12 15:23
4
צבי גלברד
19/03/12 18:53
5
הכותב אוויל משריש
20/03/12 05:05
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
אל מפת התיירות הישראלית שמעבר לים תתווסף בחופשת הפסח הקרובה של חודש אפריל גם ארמניה כיעד אטרקטיבי חדש. מסתבר שהמדינה הקווקזית, הנושקת לאירן ולטורקיה העוינות אותנו, מייחלת בכליון-עיניים לבואם של תיירים מהארץ, לפחות על-פי הצהרתו של ראש ממשלתה בעצם הימים האלה. ואומנם, על-פי הרישומים המצטברים בסוכנויות הנסיעות, מסתמן ביקוש רב לתיור ישראלים במדינה היפהפייה, הממוקמת בין הים השחור לים הכספי והנחשבת עדיין למדינה עלומה לתיירים שלנו. אין זאת כי אם גורל אכזר ומשותף, של רצח-עם, הוא שקושר בין שתי המדינות: השואה שלנו והטבח הארמני, המצוין שם בחודש אפריל.
18/03/2012  |  ראובן לייב  |   כתבות
הראשון מבין שני סרטי השלגיה שייצאו השנה למסכים נחת בבית הקולנוע בארץ. בכיכובן של ג'וליה רוברטס ולילי קולינס ("חטיפה", הבת של פיל), ובבימויו של טרזם סינג, עיקר השינוי של 'מראה מראה - הסיפור האמיתי' מהאגדה המפורסמת הוא הפיכתה של הנסיכה היתומה מעלמה במצוקה, לעלמה שממש לא בראש שלה לחכות שמישהו יבוא להציל אותה. שלגיה גרסת טרזם לוקחת את גורלה בידיה.
18/03/2012  |  אור סיגולי  |   כתבות
שיתוף הפעולה שעליו נכתב כאן בחודש שעבר בין חנוך דאום, החברה שמייצרת את התרופה ציפרלקס ואתר ynet הוא אולי חריג מבחינת טיבו של המוצר המסחרי שקודם, תרופה פסיכיאטרית, אך אינו יוצא מגדר הרגיל באתרי החדשות המקוונים בישראל. באתרים לא מעטים מתקיימים שיתופי פעולה מערכתיים עם גופים מסחריים, פעמים רבות באופן בוטה יותר מהמקובל בעיתונות המודפסת. בראש אתר הארץ, למשל, מתנוססת זה למעלה משנתיים הפניה ל"ערוץ המדע", שאינו אלא פלטפורמה של פרסום סמוי במימון אוניברסיטת בר-אילן. כיום נוסף לאתר כיתוב קטנטן המורה כי מדובר ב"תוכן שיווקי".
18/03/2012  |  אורן פרסיקו  |   כתבות
האור הנפלט מסופרנובות מסוג 1a מסייע לחוקרים המעוניינים למדוד מרחקים קוסמיים ביקום - כמו, לדוגמה, המדענים שגילו לראשונה את התפשטותו המואצת של היקום, אשר קיבלו על תגליתם זו את פרס נובל לפיסיקה לשנת 2011 - אך מדענים עדיין אינם מבינים מדוע וכיצד מתרחשות ההתפוצצויות העצומות האלה. מחקר חדש שפירסמו מדעני מכון ויצמן למדע, השותפים בתוכנית מחקר בינלאומית לחקר סופרנובות במצפה הכוכבים פאלומר שבקליפורניה (PTF), מפזר חלק מהערפל, ומסביר מדוע כוכבים מסוימים מסיימים את חייהם כסופרנובה.
18/03/2012  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
קבוצת מדענים ממכון ויצמן למדע פיתחה שיטה המאפשרת להתגבר על מחלות אוטו-אימוניות באמצעות "הפניית האש" בחזרה אל גורמי המחלה. במחלות האלה, ובהן טרשת נפוצה, מחלת קרוהן ודלקת פרקים שגרונית, תוקפת מערכת החיסון בטעות את רקמות הגוף, וגורמת להן נזק. המדענים הצליחו לגייס לטובתם את מערכות החיסון של עכברים, ולגרום להן לתקוף את אחד השחקנים המחוללים את התהליכים האוטו-אימוניים - אנזים הקרוי MMP9. תוצאות המחקר התפרסמו באחרונה בכתב-העת Nature Medicine.
17/03/2012  |  מכון ויצמן למדע  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
דן מרגלית
דן מרגלית
ביבי הוא הסוכן המדיני היעיל ביותר של אירן אף שאינו עושה זאת במודע ובמתכוון חלילה    הוא הסוכן הפוליטי של טראמפ נגד המפלגה הדמוקרטית במודע
מנחם רהט
מנחם רהט
כבר יש חרדים מתפכחים אשר מודים בפה מלא שטענות כמו ערך לימוד התורה, תורה מגנא ומצלא, החשש מחילון בצבא וכדומה, אינן מוסריות ומנוגדות לדעת גדולי הדור הקודם, שחייבו גיוסו של כל מי שאינ...
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il