כמידי שנה במוצאי יום העצמאות (יום ה', 12.5.05) התקיים "טקס פרסי ישראל". פרסי ישראל מוענקים בכל שנה לאזרחים אשר גילו הצטיינות מיוחדת, עשו פריצת דרך, או תרמו תרומה מיוחדת לחברה בישראל.

הטקס נערך בירושלים במעמד ראשי המדינה: הנשיא משה קצב, ראש הממשלה אריאל שרון, יו"ר הכנסת ראובן ריבלין, נשיא בית המשפט העליון אהרן ברק, ראש עיריית ירושלים אורי לופוליאנסקי, ושרת החינוך לימור לבנת.

מקבלי הפרס השנה הם: פרופ' בן-עמי שרפשטיין, פרופ' מרים ארז, פרופ' יחזקאל דרור, פרופ' אהרן דותן, פרופ' אולגה קפליוק, פרופ' יעקב לנדאו, פרופ' ששון סומך, פרופ' רנה זייצוב מרכס, פרופ' שאול פלדמן, פרופ' יעקב בקנשטיין, אלכס ליבק, אוהד נהרין, יצחק אוורבוך-אורפז, ישראל פנקס, שבתי טבת, הרב ישראל מאיר לאו, התיאטרון הקאמרי של תל אביב.

הרב לאו: כל ישראל חברים

הרב ישראל מאיר לאו, שנבחר לנאום בשם כל זוכי פרס ישראל לשנת תשס"ה, ריגש את הקהל כשסיפר את סיפורו האישי מהשואה ואיך חלם להגיע למדינת היהודים. עוד קודם שדיבר נשמעו באולם מחיאות כפיים רבות:

"נרגש אני לעמוד כאן בפניכם בשל המעמד הנשגב ובשל המשימה שהוטלה עליי להיות לפה לחבריי חתני פרס ישראל לשנת תשס"ה, שנת 57 לעצמאותינו. באנו אליכם מהסדנה ומהשדה, מהספרייה משדות היצירה והמחקר, מהבימה והאומנות, וזכינו להוקרה והכרה שלכם.

... לפני שבוע ימים, כפי שהזכירה שרת החינוך, עמדנו בדיוק בשעה זו, רה"מ, שרת החינוך ועוד שתי רבבות של בני אדם בבית העלמין הגדול ביותר באושוויץ-בירקנאו, להתייחד עם זכר קורבנות השואה, והינה כעבור שבוע אנו כאן... דווקא שם במחוזות ההם שמעתי לראשונה את שמה של ארץ ישראל עוד לפני קום המדינה:

אחי שיושב כאן היום, נפרד ממני כמו הולך לדרכו האחרונה ואמר לי - 'כאן אתה ילד גדול, אני חייב לומר לך את האמת - אין לנו אבא אין לנו אמא, גם אני הולך, אתה נשאר לבד. אינני מאמין שהגיהנום הזה יסתיים, אך אם התופת הזו תסתיים זכור שיש בעולם מקום - ארץ ישראל, ורק לשם תלך, זה הבית שלנו שם לא הורגים יהודים...'

הגענו לכאן והיום אנו מציינים עצמאות, זקיפות קומה לאומית וכל כך הרבה משימות ומטלות ואחת גדולה מכולן - להרים את הדגל הזה שאומר: אל אחד בראנו, עם אחד לכולנו, כולנו בני איש אחד אנחנו. אנו באים ממוצאים שונים, ארצות המוצא, השקפות עולם, דפוסי חיים, מעמדות, קהילות שונות שאמורות להתגבש ולהיות כל ישראל חברים.... לתת יד איש לרעהו זה המשימה שלנו, אתה יכול להיות בעד או נגד ההינתקות אך אסור לך להינתק מאחיך, ממולדתך, מהמורשת והמסורת של הדורות. זהו צו השעה היום בפרס ישראל.

היום ביום העצמאות, נכנסת מדינת ישראל לשנת ה-58 שלה - ח"ן. יהי רצון ונישא חן ושכל טוב בעיני אלוהים ואדם".

לבנת: עם ישראל חי

את הטקס פתחה שרת החינוך, לימור לבנת, שסיפרה ארוכות על הרגשות שליוו אותה בעקבות ביקורה האחרון במחנות ההשמדה בפולין. "יום חמישי לפני שבוע, אני צועדת בדרך מאושוויץ לבירקנאו, ראש ממשלת ישראל, ראש ממשלת פולין, שרים, 18 אלף בני נוער יהודים, ישראלים, אלפי דגלים, הלב פועם בחוזקה... שם הבנתי שלמרות הכל עם ישראל חי. חי ונשבע - שלעולם לא עוד - אחד הביטויים למשפט זה הוא הטקס היום.

רגע לפני צאת יום העצמאות ה-57 של מדינת ישראל אנו עומדים כאן - פסיפס אנושי של קיבוץ הגלויות המדהים שנקרא - ישראל... בהענקת פרס ישראל לבכירים ולמלומדים שבקירבנו, משמרת מדינת ישראל מסורת ארוכת שנים של תרבות המקדשת את הדעת והלמדנות".


רשימת הזוכים ופועלם

- פרופ' בן-עמי שרפשטיין - פרופ' אמריטוס בחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל-אביב העוסק בעיקר בחקר תרבויות של מכלול העמדות וההשקפות. עבודתו מתחקה אחר מבני העומק של ההגות האנושית על ריבוי פניה.

- פרופ' מרים ארז - פרופ' מן המניין בפקולטה להנדסת תעשיה וניהול בטכניון - מכון טכנולוגי לישראל - מופקדת על הקתדרה לניהול ולכלכלה על-שם מנדס פרנס, חברת-כבוד באקדמיה האמריקנית לניהול, באגודה הפסיכולוגית האמריקנית ובאגודה האמריקנית לפסיכולוגיה תעשייתית-ארגונית. עיקרי מחקריה עוסקים בהנעה לעבודה, בגורמי חדשנות בארגון ובהבדלים בין-תרבותיים בהתנהגות ארגונית. תרומותיה החדשניות בכל אחד מתחומי המחקר הופיעו בספרים ובמאמרים רבים שפרסמה.

- פרופ' יחזקאל דרור - פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, חבר באקדמיה הבינלאומית למדעים ובאקדמיה האירופית למדעים, נשיא מכונן של המכון לתכנון מדיניות עם יהודי (מייסודה של הסוכנות היהודית) - מחשובי המפתחים של מדעי המינהל ותורת המדיניות בעולם. עיקר מחקריו: תהליכי החלטה, תכנון מדיניות, מדינאות, רפורמות של הממשל, תורת הביטחון ומדיניות העם היהודי.

- פרופ' אהרן דותן - פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, חבר האקדמיה ללשון העברית ונשיא הארגון הבין-לאומי לחקר המסורה (IOMS) - מחשובי חוקריה של הלשון העברית בדורנו. עיקרי מחקריו: הבלשנות העברית בימי הביניים וכתבי-היד בערבית-יהודית: מסורת המקרא, כתבי-יד של המקרא, הטעמים ושיטות הניקוד.

- פרופ' אולגה קפליוק - פרופסור מן המניין אמריטוס באוניברסיטה העברית בירושלים, הנמנית עם מיטב הבלשנים הישראלים והחוקרים של הלשונות השמיות - עוסקת בחקר שני הענפים הפחות ידועים של השפות השמיות - לשונות אתיופיה והלהגים של הארמית החדשה - ובטיפולוגיה שלהן בהשוואה לשפות הכושיטיות של מזרח אפריקה מחד גיסא ולשפות האיראניות מאידך גיסא.

- פרופ' יעקב לנדאו - פרופסור מן המניין אמריטוס, מגדולי ההיסטוריונים של המזרח התיכון בדורנו - תרם רבות לחקר ההיסטוריה הפוליטית והתרבותית של המזרח התיכון ולהוראתם. מחקריו עוסקים באידיאולוגיות ובתנועות לאומיות (במצרים ובטורקיה, בעיקר) ופאן-לאומיות (בייחוד בפאן-אסלאם ובפאן-טורקיזם) ובבעיות של מיעוטים שונים (כגון הערבים אזרחי ישראל והקהילות היהודיות במרחב הערבי והטורקי).

- פרופ' ששון סומך - מגדולי החוקרים של הספרות הערבית בדורנו - עוסק במחקריו בספרות הערבית של המאה ה-20 תוך ניתוח של הטמעת אלמנטים ספרותיים מודרניים בשפה הערבית עתיקת הימים ובדיקת האופן שבו היא התמודדה עם השינוי.

- פרופ' רנה זייצוב מרכס - פרופסור אמריטוס באוניברסיטת תל-אביב, מבכירי הרופאים והחוקרים ההמטו-אונקולוגים לילדים בארץ ובעולם, שמחקריה התוו במידה רבה את הדרך לשיפור דרכי הטיפול במחלות קשות נדירות ומסובכות - נולדה בנס ציונה בשנת 1932, נצר לדור המייסדים, גדלה בראשון לציון, והיא בוגרת הגימנסיה העברית הרצליה.

- פרופ' שאול פלדמן - נוירולוג קליני וחוקר בעל שם בינלאומי בתחום הנוירופיזיולוגיה והנוירואנדוקרינולוגיה - חקר את הקשרים בין מערכת העצבים לבין מערכת ההורמונים של קליפת יותרת-הכליה ואת המנגנונים הקובעים את תופעת הדחק בבני האדם.

- פרופ' יעקב בקנשטיין - פרופסור מן המניין באוניברסיטה העברית בירושלים וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים. מהחוקרים הבולטים של תורת הגרביטציה והשלכותיה על תחומים שונים במדע. עיקרי מחקריו: תורת החורים השחורים ובמיוחד התרמודינמיקה ותורת הקוואנטים של חורים שחורים, ההגבלות הטבעיות על אכסון מידע במערכות פיזיקליות ואלטרנטיבות לתורת הכבידה התקנית כתחליף לאמונה הרווחת שהיקום מלא בחומר אפל.

- אלכס ליבק - מהמובילים בצלמי העיתונות והצילום התיעודי בארץ, בעל מדור שבועי קבוע בעיתון הארץ - חי עם בת זוגו, שרי אנסקי, אב לחיים.

- אוהד נהרין - רקדן וכוריאוגרף, מנהלה האמנותי של להקת בת-שבע. שינה את פני במת המחול בארץ והעלה את המחול האמנותי בישראל לדרגה גבוהה המוכרת בארץ ובעולם כולו.

- יצחק אוורבוך-אורפז - סופר ומסאי חדשן ופורץ דרך. אמן המילה והשורה שמפעלו הספרותי כולל עשרות סיפורים, נובלות ורומנים.

- ישראל פנקס - משורר ההולך בנתיב יצירתי עצמאי, ושפתו ממזגת מסורת וחידוש. יצירתו ירשה נכסים תרבותיים של העבר והוסיפה להם מקוריות ורעננות.

- שבתי טבת - עיתונאי, סופר והיסטוריון - מקדיש במשך יותר משלושים שנה את עתותיו לכתיבת ארבעת כרכי קינת דוד, המספרים, דרך קורות חייו של דוד בן-גוריון, את תולדות היישוב העברי לקראת הקמת המדינה.

- הרב ישראל מאיר לאו - לשעבר הרב הראשי לישראל. דמות מרכזית ומוערכת בחברה הישראלית ובעולם. באישיותו הוא משמש דוגמה לקירוב לבבות בין דתיים לחילונים, בין יהדות ישראל ליהדות התפוצות ובין הדתות השונות.

- התיאטרון הקאמרי של תל-אביב - תיאטרון ארץ-ישראלי צעיר ברוחו - מפתח מחזאות ישראלית מקורית; שואף למצוינות ברמת הביצוע; מטפח ייחודיות; מעודד שחקנים צעירים; חותר להרחבת מעגל הצופים; מופיע בכל פינה בארץ, ובכלל זה אזורי העימות; מייצג את ישראל ברחבי העולם; מקרב את בני הנוער לחוויה התיאטרונית; מקיים אירועי מחווה ליוצרים תל-אביבים; פותח דלתות לפני המחזאות העולמית המודרנית; שוקד בעקביות על העלאת הקלאסיקה העולמית ברוח עכשווית וחותר להיות מרכז תיאטרון בינלאומי. הקאמרי מציין השנה 60 שנה להיווסדו.