יֵשׁ בִּי הוֹדָיָה, עַל כָּל מַה שֶׁהִנְּךָ
שָׁעוֹת בְּרוּכוֹת, יָמִים טוֹבִים.
כְּשֶׁנִּדְמֶה רָחוֹק, לָבֶטַח אִתְּךָ
רִגְשַׁת הַיָּם, גַּעְגּוּעֵי הַצִּפּוֹרִים.
בַּחוּץ קוֹדֵר, אֲבָל בִּפְנִים יֵשׁ אוֹר
אוֹתוֹ זָרַעְתָּ בִּשְׂדוֹת אַהֲבָתִי.
כָּל יוֹם, נוֹלַד לוֹ נֶבֶט שֶׁל מִזְמוֹר
וּבַלֵּילוֹת, הַכּוֹכָבִים תָּמִיד אִתִּי.
טִפּוֹת גֶּשֶׁם, נוֹגְנוֹת עַל חַלּוֹנִי
יָּרֵחַ מְחֻיַּךְ בֵּין הֶעָבִים.
שׁוֹשָׁן אָדֹם, שָׁבָה אֶת לְבָבִי
כִּי מִגַּנְּךָ הוּא, מִגַּן הָאוֹהֲבִים.