ביהמ"ש המחוזי בחיפה הקל בעונשו של נאשם שהורשע בעבירה של חבלה חמורה בנסיבות מחמירות וגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר שירוצה בעבודות שירות. למרות שמקובל להטיל עונש חמור בהרבה בעבירות מסוג זה, ביהמ"ש התייחס לנסיבותיו האישיות של הנאשם: מצבו הנפשי ופעילותו ההתנדבותית שאף זיכתה אותו בתעודת הצטיינות שהוענקה לו בכנסת.
הנאשם הורשע, על סמך הודאתו, בעבירת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות. הנאשם ירה במתלונן חמש יריות, שאחת מהן חדרה לעכוזו. מכתב האישום עולה, כי הנאשם והמתלונן עבדו יחד משך כשנה וחצי כשומרים במגרש להשכרת רכב ובמהלך תקופה זו התפתחו ביניהם מחלוקות ועימותים.
הנאשם דיווח על איחור של המתלונן וכך הביא לפיטוריו. העבירה התרחשה בנובמבר 2004, עת הגיע המתלונן למגרש במטרה לפגוש בנאשם ולשוחח עמו. הוא קרא וצעק בשמו של הנאשם פעמים רבות ומשלא נענה, טיפס מעל הגדר כשברשותו פלייר, נכנס למגרש וגרם נזר למכונית.
בשלב זה הגיח לעברו הנאשם כשבידו אקדח טעון, אותו החזיק במסגרת עבודתו כשומר, והחל לירות לעברו מטווח קצר. המתלונן החל לברוח, טיפס במהירות על הגדר במטרה לצאת מהמגרש, אך הנאשם המשיך לירות לעברו, עד שאחד הקליעים פגע בו בעכוזו. לאחר שנפגע מהירי קפץ המתלונן מהגדר ונמלט מהמקום. סך-הכל ירה הנאשם לעבר המתלונן 5 כדורים.
המלצה לא לגזור מאסר בפועל
מתסקיר שירות המבחן שהוגש לביהמ"ש, עלה כי הנאשם הנו כבן 30, בן למשפחה בת 4 נפשות, אשר עלתה לארץ מאוקראינה. שירות המבחן התרשם, כי במישור התפקודי, עומד הנאשם בנורמות המקובלות. הוא סיים בהצלחה לימודים אקדמיים בתחום המוסיקה, עבד במקצוע ההוראה ועם הגעתו לישראל לא בחל בשום עיסוק על מנת לפרנס את הוריו ואת עצמו ואף עשה ניסיון לרכוש השכלה אקדמאית גם בישראל בתחום המוסיקה, ניסיון שנקטע בגין מעורבותו בתיק זה.
כחלק מתוכנית לימודי המוסיקה של הנאשם באוניברסיטה, התנדב באגודה למלחמה בסרטן ואף זכה לתעודת הצטיינות שהוענקה לו בכנסת בירושלים.
עוד עלה מהתסקיר, כי הנאשם מבטא משך כל שנות חייו קשיים רגשיים ניכרים, בעלי אפיון של הפרעת חרדה, אשר באים לידי ביטוי חריף במיוחד במצבי לחץ ודחק. שירות המבחן סבר, כי התנהגותו של הנאשם במהלך ביצוע העבירה, מעידה על קושי ניכר להתנהל במצבי דחק ולחץ ועל נטייה להתנהגות אימפולסיבית ולא פרופורציונלית, אולם הבהיר, שאין בכך כדי להעיד על אישיות ועל ערכים עבריניים.
עונש קל בהרבה מהמקובל, בשל נסיבות אישיות
ביהמ"ש קבע כי נסיבותיו האישיות של הנאשם מלמדות כי המעשה החמור שביצע הנאשם אינו מאפיין את אישיותו וגזר עליו עונש של 6 חודשי מאסר, שירוצה בעבודות שירות, מאסר מותנה, העמדה במבחן ופיצוי לטובת המתלונן.
ביהמ"ש מציין, כי העבירה שעבר הנאשם הנה חמורה וכי במקרים כאלו, ראוי לגזור ככלל, עונשים חמורים ומרתיעים שיסייעו בשירוש נגע האלימות הפושה במקומותינו.
אולם, ביהמ"ש אינו יכול להתעלם מייחודו של הנאשם: "רק במקרים נדירים מובאים בפני ביהמ"ש עבריינים שמחד גיסא עברו עבירה חמורה, דוגמת המקרה שבפניי, ומאידך גיסא תרמו, למען החברה, דוגמת תרומתו של הנאשם".
"חרף מצבו הכלכלי וחרף בעיותיו שלו ושל בני משפחתו, הצליח הנאשם למצוא פנאי להתנדב ולתרום למען הקהילה. תרומה זו, שזכתה לתעודות הצטיינות, ראוי שתעמוד לזכותו בעת גזירת עונשו".
עתה הרושם הוא שכאשר מטיחים בהם זאת הם משיבים לא בהכחשה אלא ב"אז מה"?
