במבנה יפהפה ומסוגנן, מימיה של תל אביב הקטנה, ממוקמת בשכונת נווה צדק מסעדת הצמרת התל אביבית "
כתית" (רחוב היכל התלמוד 4), ששמה הולך לפניה בקולינריה האיכותית שלה.
דרך ארוכה עשתה המסעדה עד שהגיעה למשכנה הנוכחי. את תחילת דרכה עשתה בכפר רות שבחבל מודיעין ומשם נדדה לנצר סירני. לפני שש שנים היא הגיעה סוף סוף אל המנוחה והנחלה שלה במשכנה הנוכחי, האפוף בשלווה סטואית של רחוב פנימי שקט ורגוע, הנבלע בדרומה של העיר הסואנת.
בוהקת בניקיונה המופתי, "כתית" היא מסעדת-גורמה פלצנית, עם מטבח אירופאי, משולב בקורטוב של גורמה ים-תיכוני, בידיו האמונות של השף המהולל שלה, מאיר אדוני, המיטיב להפיק בו קולינריה וירטואזית. המסעדה מעוצבת בטוב-טעם של רהיטי ארט-נובו על רצפת-פסיפס צבעוני, ותודות לתקרה הגבוהה שלה גם מצטיינת באקוסטיקה מעולה, המאפשרת לנהל, תוך כדי ארוחה, שיחה רגועה ושלווה, ללא מוסיקת-רקע רועשת, והלוואי על כל המסעדות האחרות.
מופלאה
"כתית" היא מסעדה מוקפדת, עם שולחנות עטויים במפות לבנות, המיועדת לקהל סולידי של אניני-טעם. אף שתעריפיה אינם זולים, היא מנפיקה במשך כל ימות השבוע ארוחות עסקיות לעת צהריים במחירים סבירים.
היינו בשניים וכאפריטיף הוגש לנו בכוסית, על חשבון הבית, קוקטייל של תרד מופלא ופותח-תיאבון. מן המנות הראשונות בחרנו במנה מעודנת של סלקים חמים, שהיו עשויים בטעם פיקנטי, ובשקדי-עגל במחבת, עם פסטה של חלמונים, ביצה עלומה, אספרגוס ירוק בגריל, עלי-חסה של משי, קרם-שום ירוק וציר של עוף. שתי המנות, בתוספת האפריטיף היו גודש של בריאות לשמה. את מנת הבריאות השופעת הזו השלים סורבה מופלא של תפוזי-דם, שהוגש על חשבון הבית.
ואז הגיע תורן של המנות העיקריות. נדלקנו על פילה הבקר, שהיה נימוח ועסיסי, על מצע של אפונים עדינים ודוגמיות של ירקות מבושלים. גם מנתה של בת הזוג הייתה לעילא ולעילא: מוח, עם פנצטה של טלה, כרוב ערבי וקציפת רואטה.
את ארוחת הגורמה השלים סמי- פרדו טעים, בטעם לימון, וקוקטייל של גלידות-פירות, בליווי אספרסו מהביל וסודה לצידו. על כל הכבודה שילמנו 400 שקל, כולל תשר של 15% לשרות מעולה של מלצריות מנוסות ואת "כתית" זיכינו - איך לא - במלוא 10 הנקודות של הסולם הקולינרי.
