שופט בישראל נרצח לפני יותר משלושים יום. נגדעו חייו - כך סתם - של שופט, שהיה מועמד, אך כפסע, להתמנות כשופט מחוזי בבית המשפט המחוזי בתל אביב, במינוי של קבע - ומשטרת ישראל מתקשה בפענוח הפרשה. בפרשת רצח עניין לנו.
בחלוף תקופה, שקט ושלווה, איש אינו פוצה פה. היה שופט ואיננו עוד. טרם זמנו מת האיש הזה. מסתבר שלמשטרת ישראל שלנו אין אפילו של קצה של חוט בפרשה המוזרה הזו.
למשטרת ישראל תקציב עתק. הוא כל כך גדול עד שעודף יש בו. חלקו הגדול מבוזבז כ"סוכריות" בדמות ניידות משטרה "צמודות" הניתנות לקצינים זוטרים - הנוטלים 30 ניידות מידי יום - הביתה - כפי שלמדנו לקרוא מפיו של ניצב שחר איילון ראש את"ן הנכנס. חלק אחר הולך למסיבות הפרידה של רנ"צ אהרונישקי. בדקו כמה כסף בוזבזו בגין מסיבות הפרידה.
מתברר שוב כי במשטרה חובבנית עניין לנו. "משטרת לואי דה - פינס". מתברר כי בהעדר "שטינקר" או "מודיע" או "מלשין" המוסר למשטרה "על מגש של כסף" מידע - עומדת המשטרה חסרת אונים.
בהעדר עזרה או סיוע מהציבור, אין המשטרה שלנו מסוגלת לבצע חקירה מקצועית.
נדמה כי הציבור זכאי לקבל הסברים מהשר צחי הנגבי - השר לביטחון פנים. עוד נדמה כי אגף המודיעין משותק לחלוטין ואין הוא מתפקד [לפחות עד לרגע בו נכנס ראש אמ"ן החדש לתפקיד - הוא ניצב אורי בר-לב - קצין עילוי וישר, יש לומר, קצין שעוד יפתיע לטובה].
המשטרה שלנו, בפרשה חמורה אשר זו של רצח שופט בישראל, מתגלית כמשטרה חובבנית ממש. "משטרת לואי דה פינס". משטרה שאינה מסוגלת לאתר קצה של חוט, חרף כל משאביה, חרף המיסים שאנו משלמים - מידי חודש - על-מנת לממן אותה ואת בזבוזיה כי רבים המה.
כברפובליקת בננות ממש - חוסל שופט בישראל - באור יום - והציבור טרם קיבל דין וחשבון. הציבור זכאי לדעת מי הרוצח. הציבור דורש להביא את הרוצח לדין. הציבור זכאי לדעת, האם אפשר בכלל לסמוך על משטרת ישראל בכל הקשור לביטחוננו האישי. משהוא הרי צריך ליתן כאן דין וחשבון.
אז באתי להזכיר לממונים - לקום וליתן לנו - לציבור - הסברים.
מתברר כי הכישלון - יתום. איש אינו נוטל על עצמו את האחריות לפארסה אשר זו. באנו כאן להזכיר להם - שאנו עוקבים אחר הפרשה - עד אשר יתן מאן-דהוא את המחיר.
יהי זכרו של השופט הד"ר עדי אזר - ברוך.
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
