סקס-שואו בחוף בוגרשוב

לקח לי זמן ל"גבש עמדה", לעצמי, בפרשת הסקס כהצגה פומבית בחוף הים בתל אביב. המקרה, שאולי בעתיד יהפוך למקרה חוזר בחופי הים השונים לאורך הגבול המערבי של ישראל, הפתיע בעיקר בשל העבודה, כי כל הקהל , להוציא אישה אחת שטלפנה למשטרה, כולם קיבלו את הדבר כמובן מאליו, לא התערבו. ולא חשבו להזמין משטרה ש"תפתור" את ה"בעיה".

הרי הגיבורה של חוף בוגרשוב, לא קראה לעזרה, לא צעקה הצילו. אי לכך הקהל שרגיל ללא מעט תופעות קשות בחיי היום יום, לא חשב שעליו להצילה מהגברים . בטלוויזיה ובקולנוע רואים לא פחות מזה וב"אח הגדול", התנ"ך של 40% מצופי הטלוויזיה, שנמשך שלושה חדשים ללא הפסקה, רואים כמעט הכול, אם לא ממש רואים , ממש מבינים ומכול מקום, זה אחד מיסודות ההצלחה של התוכנית. אז מה כל כך מפליא כאן בסקס שואו של חוף בוגרשוב?

המוטו: לא להתערב

ככל הנראה, גם בעתיד - אם יקרה מקרה דומה במקום פומבי, אין הרבה סיכויים שהקהל שיהיה קהל צופים אקראי, מזדמן ומקרי, יתעסק בעניין הזה או יפנה לרשויות, סתם יתבונן בהנאה או בחלחלה ויחזור לענייניו בקהל. זה בעצם מצב כללי בהתנהגות של אזרחים בישראל. האם מישהו שהולך לבלות את זמנו הפנוי בים רוצה בכלל להתעסק בעניינים של אחרים?

מתי מתערבים

המקרה בחוף בוגרשוב מלמד אותנו הרבה על התכונות של אזרח מצוי שחי בעיר גדולה בארץ קטנה ומוכת בעיות - אשר למד להתעסק בענייניו ולא לחנך את זולתו או ללמד את שכניו מה עליהם לעשות או לא לעשות .ממה שלמדנו בשנים האחרונות ה"קהל" רק מוכן לרצוח ועושה זאת מדי פעם בעבור מקום חניה, כאשר הוא שיכור ודורס והורג ומסתלק-כאן הוא בהחלט נוקט עמדה של "לא אכפת לי שהרגתי, שישברו את הראש - אני מתחפף!"

מתי מתעלמים והולכים מהר קדימה

תופעות יומיומיות של התעלמות קולקטיבית ופרטית מתופעות של התנהגות אזרחות זוועתית, הם כאשר ישראלי רואה את שכנו או מישהו שהוא לא מכיר יוצא עם כלבו לטיול עשיית הצרכים. הישראלי המצוי לא יעיר לישראלי אחר שהשאיר חבילת צואה של הכלב על המדרכה. הוא ילך מהר קדימה , יחשוב כמה דברים רעים וישתדל לשכוח מהר. למה לשכוח? כיוון שיש אין סוף תופעות שהאזרח הממוצע רואה ביום יום , שמצמררות את הדעת ואדם נורמלי לא יכול -ואני אומרת זאת בשיא הרצינות- להעמיס על נפשו את כל העוולות הכלליות והפרטיות שהוא חווה ביום אחד.

התעלמות ידועה היא ממראה אזרח המנקה את פח הזבל שלו ממכוניתו ישר על הכביש או על המדרכה, או זורק בדלי סיגריות, ניירות , שקיות ועטיפות לכביש או סתם הולך רגל הזורק על המדרכה כל שקית נייר עטיפה וכדו. הכביש והמדרכה והכניסות לבתים הם פח הזבל הכללי כאילו לא המציאו פחי זבל. ומי שראה אתר פיקניקים בשמורות הטבע בישראל אחרי חג, יודע מה פירושו של פח זבל ענקי שאף אחד לא טרח לאסוף את שאריות הארוחות והמנגלים שערך בטבע. זה המראה המעורר פלצות של לכלוך, זלזול וחוסר כבוד למדינה, לארץ ולתושבים.

פעם היו מזדעזעים ממראה הומלס ברחובות העיר המסתובב עם עגלת סופרמרקט ועליה שקיות עם חפצים שונים או הומלס ישן על ספסל בשדרה או בטיילת בתל אביב או בכול עיר . אזרח שוויצרי שהגיע לכאן כתייר אמר לי, כי היה בטוח שיהודים הם רחמנים ולא יתכן שראה כאן אנשים חסרי בית לא מטופלים וישנים תחת כיפת השמים....נו באמת איזה תמים. לא סיפרתי לו על היחס לניצולי השואה בפרט ואל זקנים בכלל ,במדינת ישראל.

תרבות הכוסית ושוביניזם גברי

למרות ששנים רבות עברו מאז התחולל בעולם שוויון בין המינים ונשים מצביעות בקלפי לומדות ועובדות במקצועות "גבריים" השוויון רחוק ברוב המובנים. לא רק שהמשכורות לא שוות בין נשים וגברים העובדים באותה עבודה, אלא הגישה השוביניסטית הנפוצה ללא הבדל מעמד סוציו אקונומי, אל אישה היא כאל כוסית.

המילה השתרשה בשפה העברית בחיי היום יום ובכל שיח בשפה המדוברת והכתובה ונשים, כמו גברים משתמשות במילה בדיוק כמו גברים בקונוטציה חיובית. שלא לדבר על דוגמנית הצמרת שלנו, בר רפאלי, אייקון תרבותי ולאומי שרמת החשיפה הגופנית שלה היא מקסימלית ואין מי שלא ראה את תמונותיה בעיתונים, בטלוויזיה ובאינטרנט בכל הוריציות של פורנו "אמנותי".

ברור שבר רפאלי מתפשטת כי זהו משלח ידה ומכך היא מתפרנסת. אנחנו לא שופטים, רק מפנים אליה זרקור, המופנה אליה בין כה וכה כל הזמן. גם אתרי הפורנו הם אתרים לגיטימיים בחברה העכשווית לכן יחסי מין בשפת הים הם רק דרגה אחת מעל האתרים שבהם צופים, בדרך כלל בפרטיות.

סיכום

אין מה לחפש את כבוד האדם וכבודה של האישה בחיים בישראל. במקום שאין כבוד בין אדם לחברו בפוליטיקה, אין כבוד מצד השלטון לאזרח, ולהפך, אין בעיה לשקר , לעשוק ולגנוב זה מזה, אין בעיה לדרוס להרוג ולברוח, אין מה לצפות שתצוגת מין על שפת הים מול קהל גדול תעורר תשומת לב מיוחדת.

נ.ב. לכל הטוקבקיסטים מהסוג השוביניסטי הנה הזדמנות להשמיע את תגובותיכם התרבותיות.