לא אפליה דומני כי גם אם
משה קצב היה נשיא לשעבר, איש מורם מעם, מותר לו ליהנות מהסעיף 'חופשה מיוחדת' הקיים בחוק לגבי כל אסיר. העובדה שהיה האזרח מספר אחת במדינה, אינה אומרת שצריך להחמיר איתו יותר מאשר עם אסירים אחרים ולשלול ממנו זכויות לגיטימיות כאשר הוא עומד בקריטריונים המשפטיים.
לאור קיומו של סעיף זה, תמוהה הטענה ההפוכה, כי שחרורו של קצב לחתונת בנו היא בגלל מעמדו, ומהווה אפליה מובהקת כלפי אסירים אחרים. אין ספק שאפליה מדומה זו, חסרת השחר, היא כל כולה פרי יצירת התקשורת, משום שמדובר באסיר המפורסם ביותר במדינה. רייטינג כבר אמרנו?
אחריות קרימינלית
רק סמלי הדבר שהרצח של גדי ויכמן בבאר שבע בידי נערים, כמו הרצח ברחובות, בוצע אחרי העונש הקל, העומד על 8 שנות מאסר בלבד, שקיבל רוצחו הקטין של פיליפ גלר בבית המשפט המחוזי בעיר.
דומני כי ריבוי מקרי הרצח בידי קטינים מחייב שינוי חקיקה. יש להטיל עליהם מאסר עולם, בדומה לרוצחים בוגרים, תוך חשיפת זהותם המלאה. רק כך העונש ישקף את חומרת הפשע שאין לו תקנה, וירתיע רוצחים פוטנציאליים אחרים בקרב הנוער. ההתחשבות בגילם הצעיר, כאילו מדובר באנשים חסרי תודעת אחריות, היא חסרת שחר. משום מה המחוקק והשופטים שוכחים, שמדובר בנערים שאו-טו-טו מקבלים רשיון נהיגה (בגיל 16) ומתגייסים לצה"ל. אז מדוע רק בתחום הקרימינלי הם אינם בוגרים דיים כדי לקבל אחריות אישית למעשיהם?
הרתעה דרך הכיס
אין ספק, כי מעֵבר לפיצוי האישי, הסכום חסר התקדים בסך 1.6 מיליון שקל שישלם ארז אפרתי לקורבנו, הצעירה שתקף בנמל תל אביב, ירתיע אחרים מלבצע את זממם בנשים. זאת במיוחד, כפי שהוּכח לא אחת, שהרתיעה מדברת דרך הכיס.
המסר שהפיצוי יעביר לציבור, הוא שגוף האישה איננו חפץ, ולא שדה הפקר, למי שרואים את עצמם לבעלי המין החזק. מסר זה חשוב במיוחד לאור העובדה, שביצוע מעשים מגונים בנשים הפך למרבה הצער לחזון נפרץ, בפרט בעידן המתירני והפריצוּת האינטרנטית.
מי הפרייאר?
מאהל הפרייארים, אכן. אולם האם אין כאן טעות בכתובת? מי כאן הפרייאר - החילוני לכאורה, או החרדי המבקש להתגייס, אך צה"ל, כפי שקורה במקומות עבודה רבים, דוחה אותו? והרי רק לאחרונה, כפי שפורסם, הצבא לא קיבל לגיוס מאה חרדים.
ובכלל, האם אין כאן, בדומה למחאה החברתית, מחאה פוליטית? שהרי שימו לב מי ומי במתייצבים בשורה הראשונה: האלופים
מאיר דגן ו
שאול מופז, הלוטשים עיניהם לפוליטיקה, כמשל. כן, ולא שכחנו את אלדד יניב השמאלני, מאדריכלי המחאה. ובכלל, 'פרייארים' יקרים, האם לא ראוי שתטפלו בראש ובראשונה במשתמטים במחנה שלכם, ששיעורם גבוה ביותר? היכן הצדק?
ועוד לא אמרנו מילה על מאות ארגוני החסד החרדיים, המסייעים לקהל הרחב, ללא הבדל דת, גזע ומין. האם לא מדובר בשירות אזרחי מובהק?
כרטיס ביקור פוליטי
נכון עשה
גלי צה"ל שלא שידר השנה את טקס הזיכרון המסורתי 'שרים בכיכר' לחללי צה"ל בהנחייתו של
יאיר לפיד.
עם כל הכבוד, גם אם הטקס אינו מוגדר פוליטי, הרי עצם הנחייתו בהתנדבות בידי פוליטיקאי מהווה הכרזה פוליטית. זהו מפגן נוכחוּת של דמות פוליטית בפני הציבור, שנועד לקנות אהדה ציבורית ולצבור נקודות בדעת הקהל, ובכך להגדיל את מספר המנדטים למפלגתו. וכידוע, מפגן אחד שווה יותר מאלף מילים.
'לא פרסמת - לא עשית' כבר אמרנו?
די לאשליות
מי שסבור שאילו
ציפי לבני הייתה יושבת בממשלת נתניהו, היא הייתה מקדמת את תהליך השלום, שוגה באשליות. עובדה, גם כאשר היא כיהנה כראש
ממשלה, היא לא קידמה שום מהלך מדיני.
יתר על כן לא סוד הוא, שאהוד ברק ו
אהוד אולמרט, בהיותם ראשי ממשלה, הציעו ויתורים מרחיקי לכת לרשות הפלשתינית, אולם הללו נפלו על אוזניים ערלות ונתקלו בדחייתה המוחלטת של הרשות, מה שמוכיח שפניה לא לשלום. מבחינה זאת אבו מאזן אינו שונה מקודמו,
יאסר ערפאת, ומדובר אפוא באותה גברת, רק בשינוי אדרת מערבית.
פופוליזם זול
מה לא עושים ח"כים כדי לזכות בפיסת רייטינג, בפופוליזם זול? ודאי במה שהיה נראה כעונת בחירות לוהטת. הם מוכנים אפילו במחי פֶּה להקים בית משפט שדה, ולגזור על
חגי עמיר... עונש מוות (אתם קוראים נכון).
מבלי להתעלם מחומרת מעשהו, עמיר נידון ל16 שנות מאסר (כפול מרוצחו של הנער פיליפ גלר), על סיוע בלבד ברצח ראש ממשלה, וריצה אותן במלואן. נכון שהוא לא הביע חרטה. אולם האם כבר גזרו עונש מוות על המחבלים רוצחי חמשת בני משפחת פוגל (שדמם סמוּק לא פחות), שסימנו 'וי' על הטבח, כמו על טירוריסטים כבדים שאחראים לרציחתם של עשרות אנשים חפים מפשע? איפה הפרופורציות?
אין ספק שהשם עמיר מצטלם טוב וצובר נקודות בדעת הקהל לכל מוקיעיו. אולם הקלוּת הבלתי נסבלת של ההתבטאויות הפופוליסטיות והבלתי רציונליות של הח"כים תחת כל מיקרופון רענן רק גורמת להתבזותם. די לפופוליזם!
פסוקו: ממשלת אחדות מופז - נתניהו: צעד קדימה.
