ההחלטה - בעקבות פניית Nfc

התפתחות מהותית בפרשת צדיק בינו-פז: היועץ המשפטי לממשלה, מני מזוז, החליט לבחון את "הצורך בבדיקת קיומם של היבטים פליליים בעניין". החלטה זו התקבלה על-ידי היועמ"ש, בעקבות פניית Nfc, בשאלה מדוע לא יפעל כדי לשלול מצדיק בינו את ההיתר להחזקת אמצעי שליטה בבנק הבינלאומי הראשון - בשל העבירות הפליליות שביצע לכאורה, יחד עם שורה של פרקליטי צמרת, בעסקת פז.

התייחסות דלעיל ניתנה גם לגבי השאלה: מדוע לא יפעל היועמ"ש לפסילת עו"ד יהושע רוזנצוויג מלכהן בתפקיד יושב-ראש הבנק הבינלאומי, עקב מעורבותו במעשים הפליליים לכאורה המיוחסים לו יחד עם צדיק בינו; ובהתייחס לשאלה האם היועמ"ש מחכה גם כאן ל"סוס טרויאני" קודם שיתחיל לנקוט יוזמה ולעשות את הדרוש.

בתשובתו ל-Nfc מותח היועמ"ש ביקורת מרומזת על הבוררים בפרשת צדיק בינו-פז (דב לוין ז"ל, ועתה ישי לויט), על-כך שלא הביאו בפני היועמ"ש את הממצאים, בעת שהמעשים הפליליים לכאורה התבררו בפניהם במסגרת הליך אזרחי-עסקי.

"פסק דין הבוררות שעסק בסכסוך עסקי אינו מוכר לנו. הוא לא הועבר אלינו על-ידי השופט", נמסר מאת היועמ"ש. מזוז מפנה לחוק העונשין, המחייב שופט להביא לידיעת היועמ"ש את המידע בנושא, מקום שעולה חשד לעבירה. בסעיף 269 דנן נקבע: "לא ימלא אדם תפקיד בהליך של שפיטה משהתעורר, תוך כדי שפיטה, חשש עבירה פלילית, אלא אם ניתנה הודעה ליועץ המשפטי לממשלה או לבא כוחו". כאמור, הודעה כזו לא ניתנה רשמית ליועמ"ש.

החשיפה, החקירה

את הפרשה חשפתי בגלובס בשנת 1996. במסגרת אותה חשיפה פרסמתי כי צדיק בינו מסר תצהיר כוזב לבית המשפט, ובו טען כי הסכום ששולם לצמד הפולנים בגשיק-גונשיורובסקי במסגרת הסכם פשרה (כנגד הסכמתם לביטול עסקת מכירת מחצית ממניות חברת פז) הינו 80 מיליון דולר, בעוד שהסכום האמיתי היה קרוב ל-97 מיליון דולר. נטען, כי המעשים בוצעו תוך עבירות מס חמורות, בעצם העברת הכספים לצמד הגנבים בלא ניכוי מס כדין; חשפנו אז, כי בפרשה מעורבים גם עורכי הדין של צדיק בינו (עורכי הדין רם כספי, יהושע רוזנצוויג וצבי אגמון), ועו"ד דן-אבי יצחק, שייצג את הצמד בגשיק-גונשיורובסקי.

בעקבות החשיפה פתחה המשטרה בחקירה פלילית, ובסופה המליצה להעמיד לדין את כל המעורבים, ובראשם: צדיק בינו, פרקליטיו - עורכי הדין רם כספי, יהושע רוזנצוויג וצבי אגמון, וכן את עו"ד דן אבי-יצחק, פרקליטם של הצמד בגשיק-גונשיורובסקי.

עם מותו של אחד העדים המרכזיים, עו"ד אליהו מירון, שהיה האיש הדומיננטי שהגיש תלונה נגד צדיק בינו, החליט פרקליט מחוז תל אביב (מיסוי וכלכלה) לסגור את התיק, מבלי למצות את הדין עם החשודים [יודגש, כי בעת שנתקבלה ההחלטה לגנוז את התיק, לא עמדה על הפרק שאלת כשירותו של צדיק בינו לקבל היתר להחזקת אמצעי שליטה בבנק, י.י].

הבוררות, העדויות

במקביל לחקירה וגם לאחריה, התנהל בין הצדדים הליך בוררות. חברת ארט-ב הפולנית היא שתבעה את צדיק בינו ואנשיו, בשל המעשים שביצעו. בתחילה שימש דב לוין כבורר, ועם פטירתו מונה השופט (בדימ.) ישי לויט לבורר במקומו. במהלך הבוררות הארוכה נשמעו עדים רבים, ולאחר שנים של התדיינות ניתן בחודש שחלף פסק בורר חריג וחריף בחומרתו. עו"ד יצחק מירון, בנו של אליהו מירון (ז"ל), הוא שהוביל בשנים האחרונות את הטיפול בבוררות בשמה של חברת ארט-ב הפולנית, שתבעה את צדיק בינו ושותפיו למעשים, בהם משפחת ליברמן.

בפסק הבורר נקבע, כי צדיק בינו ביצע שורה ארוכה של עבירות חמורות לכאורה, בהן: מסירת תצהיר כוזב לבית המשפט המחוזי בתל אביב; מסירת 17 מיליון דולר, "מתחת לשולחן", לצמד הגנבים בגשיק-גונשיורובסקי, תמורת הסכמתם למכור לקבוצת ליברמן, ובראשה צדיק בינו, את מחצית חברת פז; הטעיית חברת ארט-ב הפולנית שהסכימה להסרת העיקולים בהנחה שהתשלום בגין מניות פז 80 מיליון דולר בלבד (בעוד שהסכום האמיתי היה גבוה ב-17 מיליון דולר) ועוד ועוד.

המפקח לא פיקח

מאז פורסם באחרונה פסק הבורר, לא ניתנה התייחסות מצד המערכת המשפטית, לסוגיה זו. גם המפקח על הבנקים, יואב להמן, התעטף בשתיקה, למרות העבירות החמורות ביותר שמייחס הבורר לצדיק בינו ולקבוצה של ארבעה עורכי דין מהבכירים בישראל.

נדגיש, כי בנק ישראל כשל בפרשה, כאשר העניק בשנה שחלפה - למרות האזהרות - לקבוצת צדיק בינו, את ההיתר לרכישת השליטה בחברת פי.בי. (בעלת השליטה הישירה בבנק הבינלאומי), על-אף שידע היטב, כי הבורר עומד לפסוק בקרוב בפרשה הפלילית-אזרחית לכאורה.

לוחצים על אמצעי התקשורת

מאז שניתן פסק הבורר נמנעו מרבית אמצעי התקשורת מלעסוק בכך. ולא בכדי: צדיק בינו ופרקליטו הבכיר פעלו בקרב כלי התקשורת כדי שיתייחסו בעמימות, אם בכלל, לפסק הבורר, ובמיוחד לממצאים. חלק מאמצעי התקשורת שיתפו פעולה ונמנעו מפרסום הפרשה, במלוא חומרתה; חלק אחר התמסרו ברצון לבקשות. תנועות ציבוריות נמנעו אף הן מלעסוק בכך. היחידה שפנתה היתה תנועת אומ"ץ, בראשה העיתונאי אריה אבנרי, שפנתה ליועמ"ש בדרישה לבחון צעדים פליליים נגד צדיק בינו.

בקרב אנשי בינו קיימת דאגה מפני העתיד לבוא, שכן עתה, לאחר שנשמעו העדויות של הצדדים וניתן פסק בורר, ומכיוון שעדויות הצדדים פתוחות, הוא ופרקליטיו חשופים להליכים פליליים, וכן לשלילת ההיתר להחזקת אמצעי השליטה בבנק הבינלאומי הראשון. הסיכון מבחינתם קיים, אם יעשו היועמ"ש והמפקח על הבנקים את מלאכתם. עורכי הדין המעורבים - שנתנו יד להגשת תצהיר כוזב, מרמה וקבלת דבר במרמה ובתחבולה - חשופים בנוסף, ובמקביל, לצעדים משמעתיים על-פי כללי האתיקה של לשכת עורכי הדין.