רא"ל (במיל.) אשכנזי, ראוי שתתנצל ראוי, ככל המוקדם, לרא"ל (במיל.)
גבי אשכנזי, לעשות לעצמו "חושבים", לקיים שיקול דעת מעמיק ונוסף, וראוי שבעקבותיו יצא בהצהרה לציבור, המודה על פעילותו לכאורה הקשורה גם למסמך "אשכנזי-הרפז". הפעילות שהייתה, ולכאורה גם הנמשכת בעת חיה זו, ושהן לכאורה בניגוד לחוק. הצהרה בה התנצלות בפני לובשי המדים בחובה, בקבע ובמילואים, בפני ממשלת ישראל וחבריה, בפני כנסת ישראל, בפני ועדת החוץ והביטחון, בפני האלוף (במיל.)
יואב גלנט ובמיוחד בפני כל עם ישראל. אשכנזי הבטיח להתראיין ולהשיב על שאלות. הוא עדיין לא עשה כן. זו ההזדמנות. האלטרנטיבה לכך לכאורה היא חמורה ביותר.
הנזק שגרם לכאורה אשכנזי העבירות לכאורה של רא"ל (במיל.) אשכנזי הן פליליות ומסכנות-דמוקרטיה. לכן, הנזק שלכאורה עשה אשכנזי הוא בעיקר לערכים של צה"ל, כצבא העם, כצבא ההגנה. זהו נזק לערכים שעליהם שילם עם ישראל בדמים יקרים ורבים (מיותר לפרט), עשרות בשנים. אשכנזי לכאורה הרס הרבה מכך. הנזק הוא אדיר, הנזק הוא כבד, הנזק הוא עמוק.
כראש המטה הכללי, במעשיו לכאורה הפך את
ערך הרעות לרעותא (לרעה), וגם ל"רעות רוח", שהיא הרדיפה אחר הבלים לא נחוצים, ובכך הרס את הערך החשוב הזה. את
ערך הנאמנות של צה"ל לריבון, הממשלה, ואת זו של חיילי צה"ל, בעיקר לפקודות צה"ל, הפך אשכנזי לעניין שנהפך להיות "משהו", שאחריו חייבים להיות גם הרהור ומחשבה נוספת, מסוג של "האומנם?" מסוג של "מה פתאום?" "למה?" ומאידך-גיסא, למה נאמן אשכנזי? למעשי הרפז? למעשי וינר? האין לו אמות-מידה אחרות? ולהפך, האם במעשיהם הם נאמנים למעשיו בעדויותיהם למיניהן?
בהתעסקותו במסמך מזויף, כשהחזיק אותו במגרה ולא הסגיר אותו
מיד למשטרה, מסמך עם לוגו גנוב, הוא לכאורה לקח את
ערך האמינות, אשר מיוחס לאמת, לעניין של "נאמן למקור", לאמיתיות, לדבר אותנטי, ועשה ממנו כזבל המושלך ברחובותיה של עיר. באותו מעשה ממש לכאורה הרס גם את
ערך החקירה, חקירת האמת בצה"ל, את הבדיקה והלימוד של פרטים לא ידועים, לאירוע צבאי, הנחוץ כדי לברר את האמת, להפקת לקחים, לטוב ולרע.
בעקבות ההדחה/פרישה המאולצת של תא"ל
עימאד פארס מצה"ל טען נגדו הרמטכ"ל אשכנזי טיעון שהוא "חרב פיפיות" עבורו. "אם לא נוכל לדרוש יושר ואמינות, מהמפקדים שלנו, אין לצה"ל זכות קיום. בעניין הזה אין אפור, אלא רק שחור או לבן. אמירת שקר היא מחוץ לכללי המשחק של הצבא, בכל התפקידים ובכל הדרגות". והיא הנותנת כנגדו. ובצער רב ייאמר, שהנזק הערכי, שלכאורה גרם אשכנזי, לצה"ל, מעמיד בצל כבד ומגמד את כל הפעילות אחרת שעשה לשיקום צה"ל.
על מה הצעקה? ראוי להדגיש כי הניסיון שבו הופכים את עניין הפעילות לכאורה הפלילית של רא"ל (במיל.) אשכנזי ושות', בעת מילוי תפקידו, ובעת מלחמה, לדבר אחר, כמו לקרב תקשורת של "בעד" אשכנזי או "נגדו", כמו למאבק של אלה שהם "בעד" שר הביטחון או "נגדו", כמו לדברור מעשים לכאורה פליליים, ולומר שהם אינם כאלה, אלא עניין של קרב בין לשכות המסוכסכות ביניהן, הם כולם טיעונים בזויים שאינם לעניין. שכן הריבון בחוק מוגדר היטב.
גם הטיעון של "במה עוסקים שר הביטחון ובמה עוסק הרמטכ"ל", הוא חד-צדדי בניסיון נואל או תמים כדי לברוח מן האמת. הטיעון על "חסרונן" או "השמדתן במכוון" של הקלטות מלשכת שר הביטחון הם דווקא טיעונים "מסגירי הטוען", הגם שמעידים מצידו על חתירה תחת הריבון המוגדר בחוק. מטרתם היא להסיח את הדעת.
אפילו המאבק של "החברים של", לכאורה גם הם מעשים פליליים, בעד הטיעון שאל"מ
ארז וינר פעל לכאורה על-פי הוראות רא"ל (במיל.) אשכנזי מהווה "הסגרה עצמית", תלת-ממדית, לאישום פלילי. (אגב, מצופה מאל"מ ארז וינר להרים דגל שחור על פקודה/פעילות לכאורה אסורה בעליל ואף לסרב לה.) גם הטיעון
הילדותי, כנגד אל"מ (במיל.) יוני קורן מלשכת שר הביטחון, כי "הוא התחיל איתי", הם כולם טיעונים חסרי חשיבות ואפילו רדודים ואינם ראויים למועמד לתפקיד של קצין חינוך ראשי.
עצם המעשה החמור לכאורה שלפנינו, הוא בכך שהמעורבים בו, לרבות רא"ל (במיל.) אשכנזי, חברו ככנופייה, להתנהלות לכאורה שאיננה חוקית, ושהיא של אנשי צבא החותרים תחת הדרג המדיני, המופקד עליהם על-פי חוק, חמור! תוך כך הם מנסים לקבוע לעצמם דרכים ומעשים שמטרתם אחת - לפגוע באותו דרג מדיני כיוון שזה לא "מתאים לדעתם". מדובר בפגיעה בוטה וחמורה בשלטון החוק. מדובר בפגיעה קשה בצה"ל.
כתב אישום פוטנציאלי וחוק יסוד צה"ל אם לא יזדרז רא"ל (במיל.) אשכנזי להתנצל, ולא ייזום מיד סוג של עסקת טיעון, מקדימה, הוא עלול למצוא עצמו בפני בית המשפט, עם כתב אישום חמור. כתב אישום ישירות הנובע מחקירה של המשטרה בהוראת היועץ המשפטי, או ימצא עצמו בחקירה בפני ועדת חקירה משפטית בראשות שופט. גם ועדת הביקורת של הכנסת, רשאית להחליט על ועדה משפטית. פניות לבג"צ, של ארגונים כאלו או אחרים, של אזרחים מן השורה נגד אשכנזי, הן ודאיות, חלקת אף יצאו כבר לדרך. לכן זוהי שטות טקטית מצידו להמתין, במיוחד להתחלפות
מבקר המדינה.
ובמה חו"ח עלול רא"ל (במיל.) אשכנזי להיות מואשם? האישומים יתבססו על עבירות לכאורה שביצע. לדוגמה: שיבוש הליכי חקירה, קשירת קשר, מניעת העברת חומרים כנדרש, איסוף חומרים אסורים, שימוש בחומרים אסורים, התנהגות בלתי ראויה על-פי הקודים של צה"ל (אישום פלילי), בידוי ראיות, ועוד כהנה סעיפים "כבדים ומכובדים" שעונשי מאסר חמורים בצידם. האישומים הללו יהיו מבוססים, לא רק, אבל גם, על חוק יסוד צה"ל המצוטט להלן:
"
מהות: צבא-הגנה-לישראל הוא צבאה של המדינה.
כפיפות למרות האזרחית: הצבא נתון למרות הממשלה. השר הממונה מטעם הממשלה על הצבא הוא שר הביטחון. הדרג הפיקודי העליון בצבא הוא ראש המטה הכללי. ראש המטה הכללי נתון למרות הממשלה וכפוף לשר הביטחון. ראש המטה הכללי יתמנה בידי הממשלה לפי המלצת שר הביטחון. החובה לשרת בצבא והגיוס לצבא יהיו כפי שנקבע בחוק או מכוחו. הסמכות להוציא הוראות ופקודות המחייבות בצבא תיקבע בחוק או מכוחו. אין להקים או לקיים כוח מזוין מחוץ לצבא-הגנה לישראל אלא על-פי חוק".
החוק ברור וקובע כי האחריות והסמכות לבחירת ראש המטה הכללי הן של שר הביטחון והמלצתו חייבת אישור בממשלה. זהו התהליך הדמוקרטי במדינתנו. על-פי החוק הזה, ברור שעצם ההתעסקות במסמך "אשכנזי-הרפז", אם אותנטי קל וחומר מזויף, לא משנה, הייתה שלא ברשות, ושלא בסמכות, ללא אחריות, והיא לכאורה עבירה על חוק יסוד צה"ל, כי היא מחוץ להגדרת החוק וחותרת תחתיו. בנוסף, נותר לברר משפטית מי הן הדמויות הנוספות אשר התעסקו עם המסמך. הבירור המשפטי שבסופו עלול להיות עם כתב אישום, ייתכן שייעשה עם אזרח, אזרחית, עיתונאי, עם איש מילואים, "פנסיונר" של צה"ל וגם עם קצין בשירות פעיל.
לאשכנזי חשוב לפעול בזריזות עבור רא"ל (במיל.) אשכנזי ראוי להחכים ולהקדים רפואה למכה. שכן מנגד, פוטנציאל האלטרנטיבה, שלא להודות ולא להתנצל בהקדם, עלול לגרום לכך שבית משפט בישראל יקבע שרמטכ"ל לשעבר, בעת מילוי תפקידו, פעל פעילות לכאורה חמורה שלא כחוק. עקב חומרת העבירה, עלול אשכנזי למצוא עצמו בדרכו של נשיא המדינה לשעבר, האנס
משה קצב או בחברותא עם הפושע/גנב שר האוצר לשעבר
אברהם הירשזון ודומיהם, בבית הכלא, עם מדים ללא דרגות בצבע כתום של השב"ס.
כדי לעשות צעד אמיץ זה, חייב רא"ל (במיל.) אשכנזי כמעט מיידית להתגבר על ה"אגו" האישי שלו, לקבל דעה משפטית "שנייה" ובזריזות להיפטר ולהתנתק מכמה "חברים", להתנתק מעצות של כמה "קרובי משפחה", מכמה עיתונאי "חצר" ומכמה "משפטנים" - כולם יועצי אחיתופל שמסביבו. הם מכשילים אותו ומסבים נזק לצה"ל. אחרת, "בעזרתם", בנוסף לחברותא "חדשה" של בית סוהר, עלול אשכנזי למצוא עצמו מנושל מכל זכויות הפנסיה והדרגות, בדומה לאלוף לשעבר הגנב/רמאי דותן, מחיל האוויר.
איך ייזכר אשכנזי? אם חו"ח יופלל, אין ספק שמערכות החינוך בישראל וזו בצה"ל תהיינה חייבות עידכון ראוי בשיעור לאזרחות ודמוקרטיה, כאשר הוא הדמות המרכזית לכך. לעומת זאת, אחת השאלות שאשכנזי צריך לשאול את עצמו היא "איך אני רוצה שיזכרו אותי?" קצין "פדיחה" שגנבו ממשרדו את האקדח? את כרטיס האשראי? הרמטכ"ל הראשון שהופלל? זה שדוח
יוסי פלד בעניין האחריות לחטיפה בהר דב, קבע: 'כשל פיקודי לאורך כל שדרת הפיקוד'? והמחיר לשחרור גופותיהם? זה שגרם נזק ערכי לצה"ל דרך מסמך אשכנזי-הרפז?
ודאי שלא. שכן, כל אלו מאפילים על כל דבר אחר שעשה. אשכנזי חייב להבין ובהקדם, כי העבירות לכאורה, שאותן עבר, הן חמורות ביותר והמחיר להן הוא בהתאם - יקר מאוד. אשר על כן, התנצלות, יפה לה שעה אחת קודם והיא דבר ראוי ויכולה לחסוך לו הרבה מכל אלה. אשכנזי, זה הזמן!
