יתכן והיו כאלה אשר ציפו, אולי, שדוח
מבקר המדינה על קבלת ההחלטות בנושא המשט ירעיף שבחים על קברניטי המדינה. הדוח וודאי אכזב אותם. אז קוראים יקרים, אין ממה להתאכזב. מי שמעורה במה שקורה בפורומים הביטחוניים-מדיניים ואיך מתקבלות ההחלטות, יודע אל נקלה עד כמה מבקר המדינה לא יכול היה לאכזב. מי ששערותיו נעמדו (לא אצלי!) ראוי שיעשה חושבים היטב לגבי מעורבותו במה שמתרחש במדינה.
אין זו הפעם הראשונה שנושא קבלת ההחלטות בביטחון לאומי עולה לכותרות, אלא שלאחר כמה גלים שאינם מזיזים לאף אחד, הכול חוזר לקדמותו, ומנהיגנו ממשיכים לנוע בשיירה הארוכה מאוד של מסורת קלוקלת של קבלת החלטות בביטחון לאומי.
מאז וועדת אגרנט ועד הדוח הנוכחי, כולם טוענים שתהליכי קבלת ההחלטות הן חלטורה אחת גדולה. שוו בנשפכם שאין המדובר בעוד איזה נושא שולי אלא במהות החיים שלנו כאן. היה מצופה שמישהו ירים את הכפפה ויתחיל להתנהל לפי ההמלצות האין-ספור שהופיעו בדוחות השונים.
"מלחמות אגו" של יהודים
הדוח הנוכחי חושף בפנינו "מלחמות אגו" של יהודים שכל עניינם טובם האישית. עתה, על אלה אשר השמיצו את פרופ'
עוזי ארד עם פרישתו מלשכת ראש הממשלה ותפקידו כראש המטה לביטחון לאומי (מל"ל), יבקשו ממנו סליחה על כל ההשמצות שהמטירו עליו. מתברר שהאיש דיבר אמת. לו היה מרחיב, הייתה מתגלית התמונה הקודרת עוד יותר.
מתברר שהמזכיר הצבאי של ראש הממשלה מנהל מו"מ מדיני עם גורמים שונים. משרד החוץ פועל לפי מיטב הבנתם של ראשיו מבלי שראש הממשלה בכלל מודע לכך. משרד הביטחון מנהל מדיניות חוץ משלו, מנותקת לחלוטין מזו של משרד החוץ או משרד ראש הממשלה. הגוף האינטגרטיבי שאמור לתכלל את כל האופציות ולהביאם בפני הקברניטים, היינו המל"ל, מנוטרל לחלוטין. עובדי המל"ל בכלל מתחלפים בקצב שאפילו ממשלות אינן מתחלפות. בקצב כזה איך ניתן לבצע עבודה רצינית ומעמיקה? אי - אפשר.
כותב המבקר: "רק ביוני 2011, כשלוש שנים לאחר חקיקת החוק וכשנתיים לאחר כינון הממשלה הנוכחית, אישר ראש הממשלה, מר
בנימין נתניהו, את "נוהל ליישום הוראות חוק המטה לביטחון לאומי, התשס"ח-2008" אשר נועד "להסדיר את אופן הפעולה של המטה לביטחון לאומי בתוך משרד ראש הממשלה, לרבות לעניין יחסי הגומלין בין ראש המל"ל לבין בעלי תפקידים אחרים במשרד ראש הממשלה, וזאת בהתאם לקבוע בסעיף 8 לחוק המל"ל". ב-28.12.11 אישר ראש הממשלה מר בנימין נתניהו תיקון לנוהל האמור. נוהל זה מעביר סמכות ואחריות שנקבעו למל"ל בחוק לגופים ביטחוניים אחרים, במקביל לסמכות ולאחריות של המל"ל, באופן המנוגד לחוק המל"ל ולתכליתו, ואשר עלולות למנוע מהמל"ל לבצע את תפקידו כנדרש." הדברים מדברים בעד עצמם.
ממשיך המבקר וקובע: "ראש המל"ל מופקד על יישום החלטת הממשלה בדבר העמקת הידע של שרי הקבינט בענייני החוץ והביטחון;
בפועל לא נערכו דיונים בקבינט להעמקת בסיס הידע של שרי הממשלה בנושאים מדיניים-ביטחוניים במתכונת שנקבעה בהחלטת הממשלה מנובמבר 2007, וכפי שקבעה ועדת וינוגרד במסקנותיה כלקח ממלחמת לבנון השנייה." זו הדרך שבה מחליטים שרי ישראל על פעולות צבאיות-מדיניות הרי גורל. האם יש מקום לדאגה? ייתן כל אחד מן הקוראים תשובה לעצמו.
ראש הממשלה - מחוץ לתמונה
גם בתחום ההסברה בתקופת שקדמה למשט ולאחריו, ישנה התייחסות של המבקר. הממצאים חמורים היות שהגורמים המופקדים על הפעילות המדינית - הסברתית, נרדמו בשמירה. הבעיה היא שזו המסורת גם בנושאים אחרים. משרדי הממשלה המופקדים על ניהול המדיניות חוץ והסברה ממדרים זה את זה. קנאת סופרים תרבה חוכמה? כלל לא בטוח. כל אחד פעל לפי מיטב הבנתו, וכך נראו התוצאות. ראש הממשלה היה מחוץ לתמונה, וזו הבעיה הקשה ביותר.
דוח מבקר המדינה האחרון לא ישנה דבר ממנהגי הקברניטים שלנו. הם מצפצפים על המבקר, ורק למען הכבוד המינימלי, הם מוציאים הודעות דוברות חיוורות לחלוטין. הכלבים נובחים והשיירה עוברת. מה שהיה הוא שיהיה. לטובת אזרחי ישראל, נקווה כולנו שאירועי קיצון לא יהיו מנת חלקנו.
