אם זה לא שיא החוצפה, אינני יודע חוצפה מה היא: הוועדה המחוזית לתכנון ולבנייה, מחוז ירושלים, אישרה (יום ב', 25.6.12) להפקדה תוכנית של החשבת הכללית באוצר, מיכל עבאדי-בויאנג'ו לבניית 227,000 מ"ר משרדים בקריית הממשלה ירושלים, חלקם על-ידי הוספת אגפים לבניינים קיימים, חלקם על-ידי בניית בניינים חדשים, של 4 עד 12 קומות, מגדלים לתפארת פקידי ישראל. ההשקעה נאמדת ביותר ממיליארד שקל, אולי תגיע למיליארד וחצי.
אבל אותה עבאדי-בויאנג'ו מנהלת זה חודשים מלחמת חורמה נגד 2,500 משפחות עניות, המבקשות - שומו שמים! - להתגורר בשכירות בדירות צנועות במקומות שונים בארץ. היום הן נאלצות להתגורר בדירות קטנטנות, במרתפים, אולי אצל ההורים, כי למשרד השיכון אין דירות להשכיר להן. שר השיכון
אריאל אטיאס מבקש/דורש זה שנה ויותר מהאוצר, להקצות לו 450 מיליון שקל, כדי לקנות דירות (לא יוקרה, חלילה, סתם קורת גג), לאכלס בהן את המשפחות המסכנות; וגם להגדיל את הסיוע בשכר דירה לרבבות משפחות, הזכאיות לסיוע כזה.
האוצר, כלומר החשבת עבאדי-בויאנג'ו, אמרו: לא! אין כסף! לאחר מאבק ממושך, הצליח השר אטיאס להשיג כשליש מהסכום, 160 מיליון שקל, ולפני כחודש החל להעביר את הכספים ליעדים שצוינו. שני השלישים האחרים לא אושרו, כי "לאוצר אין כסף".
רגע, "אין כסף" אומרת החשבת? לא מדויק. יש כסף, פי כמה מאותם 300 מיליון שקל - לא חשוב אם מדובר ב-1.5 מיליארד שקל, בפחות או ביותר - כדי לבנות משרדים לפקידים. מדובר בפקידי משרדי ראש הממשלה, האוצר, הפנים, החוץ והתעשיה ומסחר, אולי שכחנו מישהו.
הפקידים, הסובלים מ"מצוקת דיור", יזכו מעתה למשרדים מרווחים, ממוזגים, עם שירותים צמודים, קפטריות, פארק מדהים ומה לא. העניים ימשיכו לישון במרתפים. בושה וחרפה!
