מפקדת מרחב חיפה תנ"צ
אהובה תומר ז"ל הייתה בעלת אומץ אישי. היא צמחה לתפקיד לאחר שהוכיחה את עצמה במאבק בפשיעה העירונית, אבל לדאבון הלב נשלחה למשימה בלתי אפשרית מבחינתה.
מי ששמע את הקריאות שלה בקשר בניסיון להכווין את כוחות החילוץ כשלא ידעה לומר היכן היא בדיוק, מי ששומע על חוסר התיאום בין כל הכוחות יבין, שגם אם ייתנו למשטרה עוד עשרה מטוסים, הכול ייפול על כך שאין להם תרבות ניהול ופיקוד ראויה במצבי חירום גדולים.
ועדיין לא דיברנו על איכות כוח האדם במשטרה, בעיקר בדרגים הנמוכים. הרי אפילו בקריאות למוקד 100 בנושאי פשע ומצוקות פרט הם לא מצליחים לתת מענה. המוקדנית שקיבלה את קריאת המצוקה של המשפחה המידרדרת אל מותה בכביש לטבריה עונה לאם המשפחה המבועתת שהיא כבר שולחת אליה ניידת, אז קשה לצפות שתדע להכווין כוחות-ענק בצירים הרריים הדורשים תפיסת שטח, מיומנות ניווט ויכולת קריאת הקרב של מצבי קיצון וחירום.
בדיוק בשל כך הוקם פיקוד העורף, שמושתת על קצינים ותיקים ששירתו בתפקידי מג"דים ומ"פים ביחידות שדה ועל אלוף שבדרך כלל כבר ניהל קרבות קשים יותר מהתמודדות עם שריפה. מתבקש היה שפיקוד העורף ייקח אחריות על ניהול כל הכוחות בשילוב בין מערך הכיבוי, כוחות החילוץ וכוחות האוויר. אבל שיקולי
כבוד ואגו של המשטרה מונעים את זה.
ב-76' גויסתי להקים יחידה אזורית ללוחמה בטרור, שתעמוד לרשות המשטרה באזור חברון ודרומה. אשתף אתכם בשאלה שהעליתי לפני הגורם שגייס אותי בכיר המשטרה שהיה אמור להפעיל אותנו ושעד היום תלויה באוויר: מה מבין מפקד שצמח במאבקים בפשיעה נגד כנופיות בנתניה, בניהול היתקלות עם מחבלים - המצריך ידע, הזרמת כוחות רתק וחסימה, וידע לקרוא את תמונת הקרב?
דוגמה אחרת: מתנדבי צוותי חילוץ המורכבים ממיטב הלוחמים והקצינים שהתמחו בחיפוש נעדרים וחילוצם במדבר או בגולן, מתפללים שייתקלו בקצין משטרה ענוותן שישאיר להם את ניהול האירוע. אבל לפעמים נתקלים בקציני משטרה שפרסו כבר חפ"ק עם אוהל, שולחנות, תאורה ודוברים ותקשורת הרוחשת במקום, ואז המחלצים צריכים להתמודד עם בעיה נוספת: קצינים שמפריעים לעבוד.
הכלל: משרד המשטרה (ביטחון הפנים) והמשטרה לא בנויים למשימות ביטחון הפנים וגם לא לכבאות.
המשטרה לא אשמה במצבה. רמת כוח האדם שבה נקבעת לא מעט מפני שמחזורי הגיוס שלה קטנים בהרבה מאלה של הצבא, ולא מאפשרים מערכת סינון שמצמיחה שלד פיקוד באיכות טובה יותר. גם האימונים לקראת המלחמה
הבאה שכוללים תרגילים ותנועות שטח תורמים לכך שהצבא ופיקוד העורף בנויים יותר לעסוק בביטחון הפנים, במצבי חירום וגם בכיבוי אש.ניגע בזה.
הכבאות היא בונקר
בכוחות הכיבוי המצב חמור שבעתיים. בעבר עסקתי בניסיון ליישם את הרעיון להקים חיל מתנדבים לכיבוי אש בישראל, בעת שהקמתי את 'שר-אל' - גוף מתנדבים של יהודי חו"ל לצה"ל ולמשימות לאומיות בשנות ה-80. את הרעיון שאבתי מקהילה יהודית באזור ניו-יורק. ראיתי שם עורכי דין ורופאים יהודים מהקהילה מתאמנים בימי ראשון בכיבוי אש, ברחבה האחורית של בית כנסת.
הכבאית הגיעה לבית הכנסת עם מדריך של התחנה המקומית. הוא פרס את הצינורות ואת מכשירי החילוץ באטיות וביסודיות לעיני המתנדבים, והם האזינו בכובד ראש ותרגלו את מקצוע הכבאות. האימון מתקיים מדי יום ראשון במשך שנים והם מקצועיים מאוד.
הצעתי לראש עיר בישראל להביא לעירו דפוסי התנדבות דומים, לחסוך במשכורות ולהשביח בכסף שיתפנה את הציוד. כמה מוותיקי המתנדבים שם הסכימו לבוא על חשבונם לארץ על-מנת לסייע לבנות מודל התנדבות דומה. אולם ראש העיר צינן את התלהבותי:
"אני לא רוצה להסתכסך עם ועד הכבאים ועל כן לא אקצץ תקנים". "תסתכסך פעם אחת", אמרתי לו, "ותפתור את בעיית הציוד".
"זה לא רק ועד הכבאים", השיב ראש העיר, "אני פותח כך חשבון עם ועד עובדי העירייה והוא יקבל את הגיבוי של ההסתדרות. קשה להוביל מהלכים גדולים בעירייה", נאנח ראש העיר, "מול הסתדרות חזקה שנשענת על ועדים חזקים".
הוא צדק. מוקדי הכבאות בערים הם בונקרים מבוצרים שזר לא יקרב אליהם. נסו נא להתקבל לעבודה בתחנת מכבי האש באזור מגוריכם. ללא קשרים בעירייה לא תתקבלו לג'וב. יש רק משרה אחת בעירייה שמתחרה בקושי להשגה: נהג משאית זבל.
עבודת הכבאים נוחה. רוב הזמן אין שריפות, יושבים ומשחקים שש-בש או צופים בווידאו, כמעט כמו במוצב במילואים. המשכורת טובה, למעלה מהממוצע, ויש גם השתלמויות בבתי מלון. מה רע.
יחלפו עוד שישים שנה ומה שהיה הוא שיהיה. אלא אם כן חס וחלילה יקרה שוב אסון גדול שיזעזע את המערכת. את האסון הפעם צריך לנצל על-מנת לפרק את המבנה המשונה של מערך הכיבוי בארץ, הבנוי עוד כמו בימי הבריטים על בסיסי מקומי של יישובים וערים.
לסיכום: יש לבנות מודל ארצי להכפיף אותו לפחות לשעת חירום לפקוד העורף - ולא חלילה למשרד לביטחון הפנים שמשטרת ישראל הכושלת שייכת לו. צה"ל הוא הגוף היעיל ביותר במרחב הציבורי שלנו; יש לו גם הכוח להביא תוספת משמעותית של מילואימניקים שיתנדבו בשעת חירום ובעת שריפות גדולות. במערך כזה יכולים להשתלב המון מתנדבים וקציני מילואים שיצאו מהשירות בעלי ניסיון ארגוני ורצון טוב.
הערב: כל הדברים האלה אינם באים להמעיט במאומה מערכה של הפעילות המסורה של הכבאים בעת השריפה בכרמל. בעת חירום- יודעים להתעלות מעל חשבונות היומיום.
