מילים של תודות בְּפתח דברי אבקש להודות לחברי הכנסת מכל סיעות הבית על בחירתי ועל האמון שניתן בי לְכהן כִ
מבקר המדינה. תודה לִמבקר המדינה היוצא, נשיא בית המשפט המחוזי חיפה (בדימוס)
מיכה לינדנשטראוס, על העברת התפקיד בצורה סדורה, מַקיפה וִיעילה. כן שלוחה ברכת הצלחה ליו"ר הוועדה לביקורת המדינה ח"כ
אורי אריאל.
היום אחל את דרכי בתפקיד ואצעד בתלם אשר חרשו קודמי זיגפריד מוזס, יצחק נבנצאל, יצחק טוניק ו
יעקב מלץ עליהם השלום. מרים בן פורת,
אליעזר גולדברג וּמיכה לינדנשטראוס, ייבדלו לחיים טובים וארוכים.
קצרה היריעה במעמד זה מלפרוס משנה סדורה על אודות ביקורת המדינה, מטרותיה יעַדיה וְתָכנית העבודה לַשנים הקרובות. אתייחס לכך בקצירת האומר.
הביקורת בהתהוותה ביקורת המדינה אינה יציר המאה ה-21, אלא מקדמא דנא.
בְּפרשת "פְקודֵי" למדנו שכל מי שִמתמנה על כספי ציבור מן הראוי שייתן דין וחשבון על מעשיו. בפרשת "קדושים" בספר ויקרא נאמר: "לֹא תִשְׂנָא אֶת אָחִיךָ בִּלְבָבֶךָ הוֹכֵחַ תּוֹכִיחַ אֶת עֲמִיתֶךָ וְלֹא תִשָּׂא עָלָיו חֵטְא: לֹא תִקֹּם וְלֹא תִטֹּר אֶת בְּנֵי עַמֶּךָ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ אֲנִי ה'".
מדרש לומר כי תוכחה לא יכולה להסתמך על שמועות ודעות אלא על עובדות מוצקות, לא על שנאה אלא במטרה להיטיב. באותה נימה, בתפילת "וּנְּתנֶה תוקף" אומרים: "כבקרת רועה עדרו, מעביר צאנו תחת שבטו".
על תפקיד המבקר ("בעל ספר המדינה") ויישום הביקורת, כתב הסופר ש"י עגנון בחיבורו "פרקים של המדינה": "משרדי המדינה פתוחים והפקידים משמשים את המדינה... אף על-פי כן אין עדיין בעל ספר המדינה מניח את עיטו מידו... לפי שעדיין יש דברים במדינה שמבקשים תיקונם ומוטל עליו, על בעל ספר המדינה, לכתוב עליהם, ואין ספק שיסתדרו הדברים ויבואו על תיקונם שבת מזל היא המדינה".
ומכאן, על מהות הביקורת הביקורת הינה אפוא אבן יסוד בקיומנו, הגם שהיא לובשת צורה וּפושטת צורה בִשינויי העידן וּבחילופי מבקר, המביא עימו לתפקיד מאישיותו וּתְפישת עולמו.
ביקורת המדינה בהעידנא, מחייבת מאבק חסר פשרות בכל גילוי של מעשה מינהל לא-תקין, שחיתות אישית או ממסדית, אפליה, העדפה פסולה, וּפְגיעה בזכויות המיעוט.
שיתוף הפעולה בין הכנסת לבין משרד המבקר בְּבִיעור נגע השחיתות הוא אבן יסוד באמון הציבור בדמוקרטיה הישראלית, והוא חיוני ליכולתנו להותיר לדורות הבאים חברה משגשגת ומודרנית.
פנים רבות לה לשחיתות. פעמים היא מופיעה כנטילה מנכסיו של הציבור לְכיסו של היחיד, אולם פעמים היא לובשת צורה אחרת ומסתתרת לה בין נִבכי הביורוקרטיה.
תפקידה של הביקורת הוא להצביע על כשלים וליקויים - אולם חשוב לא פחות הוא שעליה להבטיח את תיקונם של הליקויים. ביקורת שנותרת אות מתה בַספרים, או מותירה אחריה הד רם לרגע ונמוגה ושאינה מביאה שינוי ותיקון, ומבטיחה אותו, חוטאת לתפקידה. יש אפוא להדגיש את המעקב אחר תיקון הליקויים עליהם יצביעו דוחות המבקר.
כך גם, יהיו מקרים שיהא צורך להצביע לא רק על האחראים ליצירת הכשלים, אלא גם על האחראים לאי-תיקונם של הכשלים לאחר שנתגלו.
מנגד, ניצבת תופעת החדלות ממעש. אין אדם חף מטעויות. אולם אם מורא הביקורת מביא לתופעה של "ראש קטן" או "אי עשייה", הרי שהיא מחמיצה את שליחותה, פוגעת בשירות הניתן לציבור, ואולי אף מגבירה שחיתות.
תוך כך יש להבהיר שתפקידה של הרשות המבצעת הינו לבצע. תפקידו של נושא משרה ברשות המבצעת המזהה כשל אינו מתמצה בלהתריע על כשל זה, אלא עליו לפעול ללא לאות לתיקונו. זוהי שליחותו הציבורית.
וּכְדברי
כבוד נשיא המדינה מר
שמעון פרס בהגיבו לאחרונה על דוחות המבקר האחרונים, באומרו בזו הלשון: "לנסות לתקן את הֶעבר זו טעות. רכזו את כל מאמציכם בֶעתיד. כעת העתיד אינו ידוע. עליכם לקחת סיכון, כך שלמעשה עליכם לבחור בין שני סוגים של טעויות: האחת, לא לעשות דבר, או לעשות קצת גם אם זה כולל טעות. מוטב שתנסו, גם אם תשגו, ואולי תצליחו" - דברי הנשיא פרס.
לפיכך, אאבק בלא מורא בנגע שפשט בשנים האחרונות במקומות שונים בשירות הציבורי, בְכל הדרגים- החל מהדרג המיניסטריאלי ועד הדרג המבצע - של הימנעות מקבלת החלטות בשל חשש ממורא הביקורת.
לדידי, אי קבלת החלטות כמוה כמעילה באמון הציבור, ואין לנו דבר חשוב יותר מאמונו של הציבור.
על המחאה נולדתי בבית החולים "הדסה" הר הצופים בירושלים בשנת 1945. הורי עלו לארץ טרם מלחמת העולם השנייה והשואה, מתוך מניעים ציוניים. גדלתי בימי הצנע בארץ עת חילקו תלושי מזון.
חלפה תקופה. ומהתם להכא, פרצה בארץ בקיץ שעבר המחאה החברתית שהיא אות המבשר טובות. הקריאה לצדק חברתי היא הוכחה לְכך שהציבור בישראל איננו אדיש ושהוא מתכוון - בצדק - לתבוע מנבחריו בַּכנסת וּבממשלה לבצע את המוטל עליהם כשליחיו של הציבור. עם זאת הכול חייבים בכיבוד חוקי הכנסת, הן רשויות השלטון והן האזרח, כאחד.
מן הפרט אל הכלל ישבתי בדין שנים רבות, בבתי משפט אזרחיים, בבתי דין משמעתיים ובבתי משפט צבאיים, במקום בו מוכרע גורלם של נאשמים, ובו נשללת חירותם. בעולם המשפט האמת חייבת להיות נר ראשון לרגליו של השופט והוא משקיע את כל מרצו בחתירה אליה. כאן, בביקורת המדינה, יש להעמיק חקר ולהגיע "לאמת הריאלית", כדברי המבקרת לשעבר הגב' מרים בן פורת, במאמרה "יחסי גומלין", ולא להסתפק באמת המשפטית.
מבקר המדינה הינו גוף ייחודי אשר כפועל יוצא מדוחותיו חירותו של אדם אומנם לא נשללת, אולם שמו הטוב עלול להיפגע. אין משמעות הדברים שהחשש מפגיעה בשמו הטוב של משרת הציבור צריך לרפות את ידינו. ההפך הוא הנכון, אולם יש לבחון 'בשבע עיניים' כל מקרה לגופו.
דווקא בשל העוצמה הנתונה בידנו עלינו לנהוג בענווה. להצניע לכת. לעסוק במהות הביקורת ולא להיגרר אחר התלהמות רגעית אשר בינה לבין ביקורת אמיתית השואפת לשינוי ותיקון - אין דבר וחצי דבר. ביקורת חדה ונחרצת אינה עומדת בסתירה להגינות כלפי המבוקר, לשמירה על כבוד האדם, ובעיני, אלה יכולות לַדוּר בִּכְפיפה אחת.
עובדי משרד מבקר המדינה וּנציב תלונות הציבור - יושרם, מקצועיותם ויושרתם בחיפוש אחר האמת - הם הם הערובּה לעבודת ביקורת נכונה. שמחתי להיווכח שלרשותי עומדים מאות עובדים מסורים, מקצועיים וִישרים, שרואים בעבודת הביקורת ובבירור תלונות הציבור שליחות כמשרתיו של הציבור.
כמו-כן, הביקורת, כאחותה "האכיפה", אינה אמורה להיות בררנית אלא לחול על כלל הגופים המבוקרים בְלא הבדל מגזרי.
משאלה ותפילה חלק נכבד בעבודתו של המבקר הינו בְכובעו כִנציב תלונות הציבור, ומכאן מזמין אני את כלל אזרחי המדינה ותושביה לפנות למשרד מבקר המדינה וּנְציב תלונות הציבור וּלְסייע לנו לבצע את המטלות שהוטלו עלינו בדין, במטרה ששנת הביקורת הבאה עלינו לטובה, תהא עם הפנים לציבור, תוך שיתוף פעולה של כל צלעות משולש הביקורת, קרי משרד מבקר המדינה והנְציב, הגוף המבוקר, התקשורת והציבור.
בהינתן שבמדינת ישראל ישנם דוברי ערבית רבים, לאוזניהם אומר:
وأخيراً , أتوجه إليكم أيّها المواطنون العرب، بتحية وتقدير، وأطلب منكم التوجه إلى مراقب الدولة بكل ما تشعرون من إجحاف وتقصير، مع الأمل بأن يحل السلام بيننا، وفي شرقنا، وفي العالم أجمعين.
لنعمل يدً بيد على الإصلاح.
والسلام عليكم.
[תרגום: ולבסוף, אני פונה אליכם, האזרחים הערבים, בברכה ובהוקרה, ומבקש מכם לפנות למבקר המדינה בכל אי-צדק שאתם חשים, בתקווה כי השלום ישרור בתוכנו, ובמזרח שלנו ובכל העולם. הבה נעבוד, יד ביד, לתיקון העיוותים. ויהי שלום עליכם.]
הנה כי כן, תפקיד מבקר המדינה הינו רב חשיבות, אמלאו בנאמנות, מיומנות ובתקווה שיעמדו לעזרי המורשת והערכים שהנחילו לי הורי המנוחים, אברהם ורינה שפירא, זכרם לברכה.
אסיים דבריי בתפילתו של התוקע בשופר בראש השנה, המבקש מריבונו של עולם, רגע לפני שהתקיעות ממלאות את בית הכנסת: "ידעתי כי לא תביישני, כי לתקן שלחוני ולא לקלקל".
היו ברוכים.
