לחדש את גיוס החובה (באמריקה) כשארצות-הברית תצא למלחמתה הבאה - יש לחדש את גיוס החובה - טוען גנרל סטנלי א' מק-קריסטל, מי שפיקד על זירת אפגניסטן עד להדחתו לפני כשנתיים, בשל אמירה שיוחסה לו, נגד הנשיא אובמה וממשלו.
"אם המדינה תילחם שוב, אנחנו צריכים גיוס חובה ולא צבא מקצועי" - אמר גנרל מק-קריסטל בכנס באספן, קולורדו - "כולם, כל עיר, כל יישוב צריכים לשאת בנטל הסכנה, ולהיות מעורבים בכל". מק-קריסטל ביקר בכנס את העובדה, שאין חלוקה שווה של הנטל בארצות-הברית. לדבריו, יש לאמן מגויסים, כדי שהצבא האמריקני יישאר יעיל.
אחד מלקחי ויטנאם של האמריקנים היה לבטל את גיוס החובה, שהונהג בארצם במאה העשרים. במקומו הונהג צבא מתנדבים (AVF) שכיר ומקצועי, שזכה לביקורת קשה. בעקבות האמריקנים הלכו כמעט כל אומות העולם - פרט לשווייץ ולנו - שביטלו את גיוס החובה.
התמורה הייתה שינוי גדול בתרבות הצבאית בארצות-הברית ובתרבותה הפוליטית. ערך מוסף לשינוי: ניכר שיפור מדהים ביחס האוכלוסיה האזרחית לחייליה. יתר על כן, כנראה שחברה, המפעילה צבא שכיר, יכולה לספוג ביתר קלות את קרבנות המלחמה.
מק-קריסטל הזכיר, כי בחר בדרך של חייל מקצועי, אך הדגיש, כי על האומה האמריקנית להעדיף גיוס חובה, שיביא אומנם לאבדן קטן מהמקצועיות של כוחותיה המזוינים, אך ייטיב עם האומה.
הגנרל אמר, שהעול כעת אינו הוגן כלפי מילואי הכוחות המזוינים בארצות-הברית וכלפי משפחותיהם. "מעולם לא לחמנו מלחמה כה ארוכה" - אמר הגנרל בהתייחסו למלחמות בעירק ובאפגניסטן - "תוך שימוש בצבא מתנדבים, שבו מיוצגת אוכלוסיה קטנה מאוד, שנקראת [לחזית] שוב ושוב, כיוון שהמדובר בפחות מאחוז באוכלוסיה. האזרחים תומכים במתגייסים, אך אין בזה די".
הגנרל דיבר על הקשיים שעומדים בפני אנשי המילואים, שמתקשים לשמור על פרנסתם ועל שלמות משפחותיהם עקב הקריאות הרבות, והלחצים גורמים לשיעור גבוה מאוד של התאבדויות בקרבם. צבא המילואים, הסביר הגנרל, נועד למלחמה גדולה, אך כשקוראים לו שוב ושוב, יש בעיה. "צריכים לבדוק מחדש את המודל, כיוון שלדעתי, לא נוכל לחזור עליו", סיכם הגנרל.
בפאנל, שמק-קריסטל דיבר בו, השתתפה גם אנני, אשתו, ושמעה בסבלנות כיצד הסביר בעלה, שהצבות קרביות חוזרות גורמות לשיעור גבוה של גירושין בקרב החיילים. לדבריו, סובלים במיוחד קצינים ונגדים, שעברו ארבע חמש הצבות מעבר לים. "קשה לקיים נישואין ומשפחה כשאינך בבית כל כך הרבה", אמר הגנרל, שנשוי כבר 35 שנה.
אין לומדים מדעים כשהאידיאל הנו גיבור/ת "הישרדות", או קולב, שמעכסת על מסלול הדוגמנות וממלאת את טורי הרכילות, ולא תלמידי/ות חכמים - פחות ופחות מילדי ישראל ירצו ללמוד חמש יחידות מתמטיקה - שהן הבסיס ללימוד מדעים. כלומר, מערכת החינוך הקלוקלת, שפיתחנו כאן, כורתת את הענף, שעליו אנחנו יושבים.
אינני מתנגד להרחבת לימודים הומניים - תנ"ך, תלמוד, ספרות, היסטוריה וכיו"ב - ולימודי העשרה (מוזיקה, מלאכה, אמנות, התעמלות וכיו"ב) - בצד העמקת לימודי מדע ושפות - בבית-הספר היסודי ובבית-הספר התיכון. אני מאמין, שהמוח הנו כמו שריר - אם יועמס נכון, ככל שיתאמן, כן תגדל יכולתו לקלוט. ואיני מרחם על ילדי בתי-הספר, כי זה זמנם ללמוד והרבה. כל יום גדל מאד המידע החיוני, שעליהם לרכוש. לא יזיק להם אם ישהו שמונה וגם עשר שעות בבית-הספר, מדי יום, ואת מרבית הזמן יקדישו ללימודים, שירחיקום מ"תיבת השוטים", שנועדה לאפס את ה-IQ שלהם.
מערכת החינוך אינה חושבת כך, ומנסה להקטין את העול. כלומר, מסתפקת במתן שירותי שמרטפות ברמה נמוכה, זמן קצר ביותר. להערכתי, קברניטי החינוך בארץ מעוניינים - כמו בספורט הישראלי - בהשתתפות של (עשרות) אלפים ולא בהישגים. לכן, הם בוחנים את פרי הבאושים של החינוך הישראלי רק באמצעות כמות תעודות הבגרות, המוענקות לבוגרי התיכונים על לא-עוול בכפם (גם באמצעות הקלות מתמידות בבחינות).
שיעור תלמידי י"ב הניגשים לבגרות במתמטיקה ברמה מוגברת של חמש יחידות לימודים (יח"ל), ירד בכשליש, תוך חמש שנים -
מדווח משרד החינוך. "בעוד שב-2006 ניגשו לבגרות ב-5 יח"ל כמעט 13 אלף תלמידים, בשנת 2010 ... למדו [זאת] רק מעט יותר מ-10,500 תלמידים".
פרופ' עזריאל לוי מהאוניברסיטה העברית בירושלים, יו"ר ועדת מקצוע המתמטיקה במזכירות הפדגוגית, אינו מתרגש מהנתונים הללו דווקא. אותו מטרידה העובדה, שאין מי שילמד את תלמידי ישראל מתמטיקה. המורים מזדקנים, וצעירים אינם מצטרפים לחדרי המורים. וזה נכון גם לפיסיקה.
בעיה בהנדסה ועוד מבית-היוצר של אלי הכל-יכול: "שמתם לב, שפיצה עגולה מגישים בקרטון מרובע כשהיא חתוכה למשולשים?"
צרה "בני-ציון חרוצים בצרה" - אמר פעם שלט בכביש 4 בואכה רעננה. והצרה מתחילה דווקא לקראת הכניסה למחלף רעננה-צפון, שמתרחב מאוד. הנהגים מאטים משום-מה, ופוקקים את כביש 4 בין מושב בני-ציון למושב בצרה ועד כמעט האוניברסיטה הפתוחה. הכביש פתוח, והנהג הישראלי מצטבר בצדו השמאלי של הכביש, ומאט. למה?!
לנהג הישראלי פתרונים, או לפסיכיאטר שלו.
עושה שרירים לפני יותר מארבעה, חמישה עשורים, התעשת מ"כ בצנחנים בעת מארב למחבלים בבקעת הירדן. קראו לו
שאול מופז, והמארב המוצלח הזניק את כוכבו - הרבה מעבר לנקודתו הפייטרית.
מה שטוב לרב"ט, שלא עבר מבדקי קצונה - כנראה, אינו מספיק למדינאי בכיר. מופז עושה שרירים, ונראה מגוחך כמו פופאיי בהזדקנותו.
צחוק ההצעה להצמיד זכויות למילוי חובות, שהועלתה בהקשר לתחליפי חוק טל - הנה אבן-דרך חשובה בדרך להרס שאריות הדמוקרטיה במדינה. בדמוקרטיה נולדים אזרחים עם כל הזכויות מבלי כל קשר למילוי חובות. לעומת זאת, מילוי חובות - כמו למשל, תשלום מסים, שירות לאומי וכיו"ב - הנו עניין וולונטרי, הנתון להחלטת הפרט - לעתים, תוך התחשבות ביכולת האכיפה של המדינה. ראו, לדוגמה את החוצים צומת ברמזור אדום. הם מניחים, כי לא ייתפסו. כמותם העוברים על חוקי המהירות. כך, מי שאינם משלמים מסיהם וכך, מי שאינם מתגייסים.
מי שהריעו כשבג"ץ ביטל את חוק טל, עוד יאכלו הרבה כובעים. כנאמר על אבן, שהושלכה לנהר ... גם אם יוחלט לגייס את החרדים, אין למדינה הבלתי-מתפקדת, שאנו חיים בה, כל יכולת לאכוף את החוק - כפי שאינה אוכפת את חוקי הבנייה ואת חוקי הנהיגה על ערביי ישראל.
דרך אגב, רק למי שמעוניין: חוק, המיועד רק למגזר אחד, תוך שהוא פוטר מגזר אחר - הנו עוד ממאפייני לא-דמוקרטיה.
קול אדיר שבועות רבים לא שמענו בעניין גיוס החרדים קול חשוב וברור של בר-סמכא בעל תוקף מוסרי. ואז דיבר על כך שימון הראשון - אדם, שלא התגייס עולם, לא עבד לפרנסתו מעולם, וגם לא למד מעולם.
שמעתי את דבריו בעד גיוס לכל, ונרגעתי. אכן, חשוב שהמשתמט אמר את דברו. מודיע בהכנעה, ממתין בקוצר-רוח לדברי
דליה איציק - עוד מומחית גדולה בנושא.
