הופעתו של ראש המוסד לשעבר
מאיר דגן במסגרת פורום
"ראשים מדברים" של "כלכליסט" שנערך אתמול (9.7) בתל אביב, שברה את כל שיאי הדברים ההזויים ששמענו מפיו בשנה האחרונה. אם היה לי ספק קל שבקלים שהאיש אינו נמצא עמנו על הקרקע המוצקה של מדינת ישראל אלא מרחף בבועה של עולם בדיוני, אתמול הספק נעלם ונמוג.
דגן מתעלם מתוצאות המהפך הפוליטי שחל ב-18 החודשים האחרונים בארצות ערב (תוניס, לוב, מצרים, תימן, סוריה), ומהאיום המוחשי על הסכמי השלום של ישראל עם מצרים וירדן, וקובע הפוך על הפוך, כי האיום הצבאי מול ישראל התפוגג: "בטווח הקצר האתגר הצבאי מול ישראל נעלם ל-3- 5 השנים הבאות".
לא יאומן, האיש מתעלם מתחייתה של החזית הדרומית ומההיערכות החדשה של צה"ל מולה (הקמת מיפקדות ועוצבות חדשות בהשקעה של מיליארדי שקלים) ומהקלחות הרותחות והמבעבעות של הטרור ברצועת עזה, דרום לבנון, דרום לבנון ודרום סוריה שמאיימות להתפרץ בכל רגע.
כאשר הוא מגיע לנושא הגרעין האירני דגן הופך למגוחך ופטטי: "אירן לא רצה לגרעין אלא מתקדמת בזהירות יתרה. היא רוצה להגיע ליכולת צבאית גרעינית כי היא רוצה תעודת ביטוח נגד התערבות מדינות אחרות... הם מקצרים טווחים, אבל לא רצים כמו שמתארים זאת פה".
אדון מאיר הוברמן (דגן) הוא מכחיש מציאות קלאסי. אירן הגיעה כבר לגרעין וזה היה מזמן. לאירן יש נשק גרעיני מבצעי מאז שנת 2006, אך היא חותרת להשיג עשרות פצצות נוספות ברמת מזעור שתאפשר את הרכבתן על טילי קרקע- קרקע שיהאב 3, ועושה את זה בחשאיות מבריקה, תוך שהיא מתעתעת בשירותי הביון של ישראל והמערב.
כל זה נעשה ממש ברגעים אלה, במספר אתרים, ביולי 2012, ולא ב -2015 או ב-2017 לפי חזיונות השווא של דגן.
ניתוח ההתנהגות והאמירות של דגן בתקופה האחרונה מעיד בבירור על התנהגות פוסט טראומתית ("הלם קרב") שמקורותיה כנראה באירועים מתקופת סיירת "רימון" בשנים 1970 - 1972.
מכל מקום האיש מתנהג בצורה מוזרה כבר מינואר 2011, סובל כנראה מהלוצינציות ורק צריך לבדוק מי מנצל את הכשל הנפשי של דגן? היינו את מי הוא משרת כיום??
