מותו לאחרונה של
יצחק שמיר, ראש הממשלה השביעי של מדינת ישראל הניע אותי לכתוב את המאמר הזה. אני באופן אישי משתוקקת לראות מנהיגות שכיום אינה קיימת לא בארץ או בכל מקום אחר בעולם.
מה מובנה של המילה מנהיגות?
מנהיגות פירושה נחישות ואומץ לב ומסירות לעמך. יצחק שמיר היה מסור לחלוטין וללא תנאי למדינת ישראל ואדמותיה.
מנהיגות פירושה הקרנת לאומיות, איתנות מחשבה, זהירות, חשיבה מעמיקה והערכה של הנסיבות שהמדינה עומדת בפניהן וכיצד לפתור אותן לטובתה המאקסימלית של המדינה. שמיר פעל ברוח זו ופרט למקרים מעטים כמעט ללא תקלה.
מנהיגות פירושה צניעות. שמיר היה איש צנוע. שמיר ידע היטב, שלעולם לא עוד אומר לעולם לא עוד; כאשר הוא נראה פעם בחופשה במקום נופש איטלקי עם הכשר כשרות, אם כי לא דתי, כשנשאל מדוע שם ולא באתר נופש כל שהוא אחר, והתשובה שלו היתה, "אני יכול להירגע ולנוח בין יהודים". שמיר הקרין אהבה לעמו, ליהודים.
זה מביא אותי לנושא של אהבת עם וארץ.
האנשים שאנחנו רואים היום, ולמעשה כבר במשך זמן רב, בתפקידים בהנהגת מדינת ישראל לא מקרינים מנהיגות. הם למעשה גורמים לי למתח בגלל קו הפעולה שלהם המתנדנד כמו עלה ברוח. שום דבר במעשיהם נראה עקבי ואיתן, ובמקרים רבים הם פועלים נגד האינטרס של המדינה היהודית שנראה כקו ברור של פעילות חסרת מחשבה.
השלכה זאת היא גם לגבי אנשים בתפקידי מנהיגות בארגונים יהודים ברחבי העולם. במקרים רבים הם משתפים פעולה עם אנשים שיש להם את העניין הגרוע ביותר לגבי האינטרסים של מדינת ישראל.
הדוגמה הטובה ביותר של מנהיגות מפוקפקת היא הסכמי אוסלו. כאשר מנהיגי ישראל הסכימו להקמת עוד מדינה ערבית על אדמות החוקיות של ישראל, או הפינוי החד-צדדית של ישראל מגוש קטיף, כמו-כן ההרס המתמשך של יישובים יהודיים ביהודה ושומרון ללא כל סיבה משפטית ברורה. פשוט שיתוף פעולה עם אויב המדינה או סלידה עמוקה אליה.
אנשים חסרי מנהיגות אלה נקראים היום בשם שהם הרוויחו, אנג'וס שמובנו, לא-יהודי. ויש להם חסידים בישראל עצמה ובגולה. יש אומרים שהם פועלים תחת שליטת כוחות זרים שזה זמן רב מחזיקים בתוכנית להשמיד את מדינת ישראל והמורשת היהודית, וכך להביא לסופה ושאף פעם לא תכול להיוולד מחדש.
הישראלים קוראים לזה "קומבינה" , כלומר, הולכת שולל שלאורכה האנשים האלה הורסים כל פריט ראיות שתומך בזכויות היהודים. וכך אנו רואים צו אחר צו להרוס יישובים יהודיים ביהודה ושומרון. זה לא רק מעלה את לחץ הדם של האדם, אלא זה פשוט לא הגיוני, במיוחד כאשר אלפי ערבים גרים ביישובים בלתי חוקיים ובונים באופן בלתי חוקי על אדמות שלא מוקצות או שייכות להם בזמן שהאנג'וז עוצמים את שתי עייניהן וממשיכים לשתות מבאר חוסר המנהיגות וחוסר המשמעות.
דור שלם של הסכמי אוסלו נשאר בשילטון בישראל וממשיך בתוכנית ההרס של המדינה היהודית, אשר אוסלו מייצג.
That means
opening the door wide to those who still insist that Judea and Samaria are not part and parcel of the entire state of Israel to boycott these products along their belief in such falsehood
דוגמה אחת טובה של אנג'ו הוא חבר הכנסת לשעבר
אברהם בורג, אשר הביע תמיכה בהחלטה לאחרונה של מספר מדינות על תייוג בנפרד מכלל מדינת ישראל של מוצרים המיוצרים ביישובים יהודיים ביהודה ושומרון. זה אומר לפתוח את הדלת לרווחה לאלה שעדיין מתעקשים שיהודה ושומרון אינם חלק בלתי נפרד ממדינת ישראל כולה להחרים מוצרים אלה לאורך אמונתם ב
שקר זה.
דוגמה נוספת היא
שמעון פרס, הנשיא הנוכחי של ישראל, שהוא אנג'ו על הצד הקל. אני בטוחה שיש לו כוונות טובות בקשר לקיומה של ישראל. עם זאת, לעיתים בפעולותיו הוא שם את האגו שלו לפני לאומיות טובה, משהו ששמיר לעולם לא היה עושה. פרס לא יכול להביא את עצמו להודות סוף סוף שהוא עשה טעות חמורה כאשר יילד את אסון הסכמי אוסלו שהרגו אלפי אזרחים חפים מפשע מהאומה שלו ולאחר מכן לסגור את התיק שהוא פתח עם חוסר מחשבה. פרס עדיין קורא לפתרון של שתי מדינות כלשהוא, כאשר כל הסימנים מובילים להאמין שמדינה כזאת תביא לסופה של ישראל; זוהי התנהגות מאוד אנג'וייש.
מקורות רבים בתוך ישראל טוענים כי "הקפאת הבנייה" החד-צדדית ביהודה ושומרון, שעליה ראש הממשלה
בנימין נתניהו הכריז בנובמבר 2009 מעולם לא הוסרה במלואה. הקפאת הבנייה ביהודה ושומרון.
קודם כל זה היה מעשה מאד אנג'וייש, וכך עושה גם את נתניהו אנג'ו על הצד הקל. למה הוא העביר צו זה כאשר יהודה ושומרון הם חלק חוקי לחלוטין ממדינת ישראל כפי שהוחלט על-ידי מועצת חבר הלאומים ב 24 יולי 1922
שינויים אמיתיים נדרשים כעת בחברה הישראלית כדי לייצר מנהיגות אמיתית. עם זאת, במקום לתמוך בשינויים אמיתיים וטובים, וישנן קבוצות שיכולות להוביל את הדרך, אפילו הפעילים שטוענים לשינויים אילו חוזרים אל האנשים "שבתוך"; חוזרים לאנג'וז וחוסר המנהיגות שלהם.
אני בטוחה שאנשים ישמחו לראות ויתמכו במנהיגות שבה הם מאמינים ובוטחים, אך האם הם יכולים?
הגיע הזמן לסיים את ההתנהגות האנג'וייש ולהביא להנהגה אנשים חדשים, כמו קרולין גליק, פרופ' ישראל אומן, שרה הוניג, פרופ' שמואל הלוי, פרופ' יעקב גולברט, פרופ' סטיבן פלוט, וישנם רבים אחרים, וליצור שיטת ממשל חדשה.
להרוס את חצר הנבחרים העצמים ולתת לאנשים את הזכות לבחור באופן חופשי בשופטים הוגנים ומאוזנים. לאחר הכל ישראל היא מדינה דמוקרטית, כלומר על-ידי אנשים למען העם.
לשים סוף להתנהגות הבוגדנית של ערביי-ישראל חברי הכנסת. זה לא בריא עבור האזרחים ואנשים מחוץ לארץ לראות התנהגות משמיצה כזאת של המדינה, לשים סוף לחדירה בלתי חוקית של אנשים לתוך המדינה. כולנו מבינים שמעורבת כאן דאגה רבה לאנושות והצורך לעזור לנזקקים, אבל החוק הוא חוק ולא חוקי זה לא חוקי. מישהו שבאמת רוצה לבוא לגור בישראל, לא לנצל אותה, חייב לעשות זאת דרך הערוצים הנכונים ולאפשר למדינה להחליט אם הוא או היא מוזמנים. בדיוק כמו כל הגירה הנעשית בכל מדינה על פני כדור הארץ. ישראל אינה מדינה חסרת חוק כפי שחדירה זאת מצביעה; כל אחד יכול להיכנס אליה ולהישאר בה.
רק לתאר את המצב זה לא מספיק. חייבים ליישם פתרונות והסרת האנג'וז מכל תחומי הממשל חייבת להיות פעולה מיידית. זכרו, האנג'ו הוא זה שמראה אינטרסים מסופקים למדינה ואזרחיה.
איך? - על-ידי הובלת מיליונים שייצעדו לירושלים כדי לדרוש את השינויים; אם הם יכולים לצעוד למען צדק חברתי, הם יכולים לצעוד למען צדק פוליטי.
כרגע נראה שרבים מהדרג העליון של ישראל הם מאד אנג'וייש ולכן אינם ראויים להנהיג את העם היהודי.