למה? שאלה ראשונה שכולנו שואלים את עצמנו בתחילת כל מאמר היא: למה לי לקרוא אותו? יש כל כך הרבה מאמרים איכותיים, מרתקים וחשובים, שהלוואי והיינו יכולים לקרוא את כולם. כדי לסייע לכם אציג בקצרה את היתרונות והחסרונות של התיאוריה שלי (לדעתי כמובן).
אודה ואבוש, יש לתיאוריה שלי חסרונות רבים מאוד, מקצתם: היא לא מרשימה, לא מוכרת, לא נכתבה על-ידי אדם מפורסם, נשמעת הזויה, מגוחכת, ועוד. עם זאת יש לה שלושה יתרונות צנועים: 1. היא נכונה, 2. היא מקדימה את זמנה בכמה מאות שנים, 3. היא יכולה להציל את האנושות.
יש שתי דרכים להתייחס אליה: 1. להתעלם, 2. להתמודד עמה ולנסות להפריכה. למרבה הצער 100% מהאנשים בוחרים בדרך הראשונה. אם תבחרו בשניה אתם צפויים לנחול אכזבה, מכיוון שהיא לא ניתנת להפרכה, לכן בסך הכול יש הגיון בבחירת הדרך הראשונה.
אם למרות הכל הצלחתי לסקרן אתכם אינטלקטואלית, הרי שאתם מוזמנים להמשיך לקרוא ולהבין היכן אתם חיים. אם לא, אתם יכולים להמשיך לרוץ יחד עם כל העדר קדימה בלי לדעת לאן, עם הראש עמוק באדמה. וכמקובל, להגיב למצוקות החברתיות איש איש כמיטב דרכו וכישרונו (לקטר, ליילל, למחות, לשרוף את עצמו, לכתוב, או להרכין ראש ולהשלים עם המצב).
עד כאן שלב ההתנצלויות, מרגע זה אנו מתחילים להבין היכן אנו חיים.
חוקי הטבע כדי להבין את המציאות החברתית שלנו עלינו להבין את שני חוקי הטבע העיקריים בתחום החברתי. הראשון הוא טריוויאלי ובסך-הכל די ידוע, את חוק הטבע השני האנושות טרם גילתה ולכן אין לה מושג היכן היא חיה. חוק הטבע מספר 2 הוא בעצם התשובה לכל שאלה בתחום החברתי.
חוק הטבע מספר 1 - החזק מנצח חוק הג'ונגל. החוק החזק מכל, נכון תמיד! כל כך חזק שהוא נכון לא רק במישור החברתי אלא אפילו הפיזיקלי ("אבנים שחקו מים"). הוא מסביר חלק ניכר מהמציאות החברתית, למשל: הריכוזיות, הקפיטליזם החזירי, וכו' - החזקים מצליחים לגרוף אליהם הרבה, החלשים מפסידים וצורחים.
כל הרעיון של חברה אנושית מבוסס על ריסון החוק הזה. כלומר, שהחברה, היא זו שתהיה החזקה והיא תשלוט במציאות, באמצעות כלים כמו שלטון החוק, הדמוקרטיה והקפיטליזם. בפועל, להערכתי, האנושות נכשלה! היא לא הצליחה להתגבר על החוק הזה, רוב האנושות עדיין חיה בתנאים בלתי אנושיים.
בעולם השלישי זה ברור: השליטים עושים מה שמתחשק להם. בצפון קוריאה יש אדם שיש לו מדינה (און-שלטון). במדינות רבות בעולם השלישי השליטים המושחתים צוברים להם את ההון ורודים באוכלוסיה, כנופיות רוצחות ואונסות בסיטונות כפי יכולתם. זה ידוע, התרגלנו, כבר לא מתרגשים.
אבל גם אצלנו, בעולם הנאור, האנושות נכשלה. הקפיטליזם מאכזב, רבים מיואשים מהדמוקרטיה ומצביעים ברגליים, שלטון החוק רופס. העוני, הפערים, הסבל, הבעיות החברתיות, הקריסות הכלכליות הולכות ומתעצמות, והעשירים המסכנים טובעים בכסף ולא מצליחים לפתור את הבעיות.
האנושות אינה רואה כך את תמונת המצב, מבחינתה כל עוד היא מגיעה לירח ומתקדמת מבחינה טכנולוגית, סימן שהיא מצליחה. זה שרוב האנשים בעולם נרצחים, נאנסים, מתים מרעב, צמא, מחלות, אסונות, חיים בסבל, בניצול, בעבדות ובעוני, ורק שיעור מזערי חי כמו בני אדם, כל זה לא מטריד את מנוחתה יותר מדי. היא זורקת עצם פה ושם כדי לצאת ידי חובה וממשיכה לרוץ קדימה.
הקדימה הזה, זה בערך כמו קטר המנותק מקרונותיו. מדי פעם מציץ עם טלסקופ על הקרונות המסכנים שנותרו מאחור, מזיל דמעת תנין או שתיים, וממשיך לדהור. השאלה היא כמובן: מי זו "האנושות"? אלו האליטות, מובילי האנושות (הון, שלטון, עיתון, חוק, אקדמיה ועוזריהם) הם אלו המייצגים אותה. אך מאחר שמצבם מעולה, אין הם מוטרדים יותר מדי ממצבה של האנושות האמיתית.
כאן אנו רואים שוב את ניצחון חוק הטבע מספר 1: החזקים עושים מה שנוח להם והרוב סובל. האנושות לא הצליחה לרסן את חוק הג'ונגל, החזק ממשיך לנצח.
החכם באדם התייחס לעניין ואמר: "העולם הוא מקום מסוכן לחיות בו, לא בגלל האנשים הרעים, אלא בגלל אלו שאינם עושים מאום בנוגע לכך". אינשטיין מאשים בצורה ברורה את מובילי האנושות במצבה!
חוק הטבע מספר 2 - חוק העדר את החוק הזה האנושות טרם גילתה. אני מנסה לשכנעה לגלותו, אך היא מסרבת בכל תוקף. מבחינתי האנושות עדיין לא בשלה להבנת המושג, מבחינתה אני קשקשן הזוי שלא ראוי להתייחסות. אחד מאיתנו כנראה טועה...
החוק הזה אומנם חלש מן הראשון, אך אין זה אומר שכדאי לזלזל בו. מכיוון שעדיין לא גילינו אותו הוא עושה בנו שמות. החוק אומר שהאדם הוא יצור עדרי, אינו יודע לחשוב לבד, אלא הוא בעצם מעין שיבוט חברתי של האנשים האחרים הסובבים אותו. נדמה לנו שיש בחירה חופשית, אבל בעצם אנחנו סוג של רובוטים ביולוגים.
מי קובע לנו איך לחשוב? התרבות! התרבות היא התפיסה הקולקטיבית המהווה את אופן החשיבה של העדר כולו. מהי תרבות? הנה מספר מילים המתייחסות אליה מפרספקטיבות שונות: מוסכמות, נורמות, כללים בלתי כתובים, ערכים, תפיסות מקובלות, פוליטיקלי קורקט, מערכת, שיטה, מדיניות, סטנדרט, סטטוס קוו, פופוליזם, שטיפת מוח, מובן מאליו, מציאות, מציאות מדומה, מטריקס.
הדוגמה הכי טובה היא כנראה גם הכי רעה: המחבלים המתאבדים. בעזרת מערכת המונית של הסתה, חינוך, דת, פיתויים, טרור, אימה על כל מי שמעז לפתוח את הפה, סבל ושמירת מצוקה, כסף, וכו' מצליחים ליצור מדגרה של תרבות שנאה, המשמשת כבית חרושת לרובוטים אנושיים המוכנים להתאבד. צריך להסיר את הכובע בפני ההסתה האיסלאמית - יצרנית רובוטים משוכללים יותר מהיפנים.
אל לנו למהר ללגלג על הרובוטים האומללים הללו המאמינים בכל לבם ומאודם, שאם הם ירצחו יהודים, הם עושים מעשה מאוד מוסרי למען בני עמם הסובלים, ובתמורה יזכו לאורגיות והוללות מינית. גם אנחנו רובוטים. אומנם התרבות שלנו קצת פחות מזוויעה, לא שנאה, טבח, התאבדות ובתולות. התרבות שלנו נאורה, אבל גם אנחנו מתוכנתים על פיה והפכנו להיות סוכנים שלה ללא יכולת חשיבה עצמאית.
זה שאנחנו משוכנעים שיש לנו רצון חופשי ושאנחנו יודעים לחשוב לבד, זה יפה מאוד מצידנו, אך זו טעות מצערת. כולנו נאורים, אנחנו אומנם נורא גאים בכך, אלא שמרוב התלהבות מעצמנו לא שמנו לב שאנחנו תקועים בתוך התרבות שלנו ולא מסוגלים לחשוב אחרת.
הדוגמה הכי טובה היא האמונה שאין תרבות. אנחנו (בני תרבות הנאורות) כל כך טיפשים, שאנחנו אוסרים על עצמנו להבין את המציאות מנקודת המבט התרבותית. כל פעם שמנסים להתייחס לקבוצות בני אדם, מיד מופעל טרור רוחני של סתימת פיות בדמות פסק ההלכה הנאור האווילי: "אסור להכליל".
פלאי העולם לאחר שהסברתי על קצה המזלג את שני חוקי הטבע החשובים, נעבור לפלאי העולם. מי שיודע לחשוב לבד מתבונן על העולם ורואה דברים מדהימים. באופן טבעי הוא סקרן למצוא להם הסבר. כפי שכתבתי קודם: חוק הטבע מספר 2 הוא התשובה לכל שאלה (שלא מוסברת על-ידי חוק הטבע מספר 1).
שלב התשובה הזהה מרגע זה, לאחר שתקראו את המאמר ותבינו אותו, תוכלו לענות בקלות על כל שאלה חברתית. לא משנה מהי השאלה או עד כמה היא מורכבת וקשה, אתם כבר יודעים את התשובה. פרופסורים יכולים לשבור את הראש עד מחר בבוקר, הם מקשקשים את עצמם לדעת. אחת מן השתיים: או שאתה מבין את חוק הטבע מספר 2 ואז אתה מבין היכן אתה חי, או שאתה לא מבין את החוק הזה ואז אתה יכול להמשיך לברבר בלי סוף והאנושות תמשיך להתרסק.
מהם ההסברים לפלאי העולם אנחנו כבר יודעים: חוק הטבע מספר 2, אך מה הם הפלאים? ספרתי אותם החל מהספרה 8 כחלק משבעת פלאי עולם.
הפלא השמיני הפלא השמיני הוא הנטייה של הציבור להמשיך לבחור בפוליטיקאים, למרות שהוא יודע בדיוק מי ומה הם. בכל פעם שיש בחירות אני נדהם מחדש. אלוהים אדירים, יש לנו כלי אדיר שנקרא דמוקרטיה, למה אנחנו משליכים אותו לפח? במצריים מיליונים יצאו לרחובות כדי להשיגה, וכאן אנחנו מבזבזים אותה לריק.
במקום לתת לכל הפוליטיקאים בעיטה בישבן, לשלוח אותם כאיש אחד ללשכת עבודה ולבחור מישהו מתוכנו שייצג אותנו - אנחנו מתעקשים על זכותנו הלגיטימית לקבע את המערכת (הרקובה והמושחתת). כל פעם מחדש אנחנו שולחים את הפוליטיקאים כדי שימשיכו להנהיג אותנו. קצת מערבבים אותם בסגנון משחק הכסאות, ושבים להפקיר את גורלנו בידם, למרות שאנחנו יודעים בדיוק עם מי יש לנו עסק.
זה כה מדהים שהענקתי לכך את התואר: הפלא השמיני. מהו ההסבר? אתם כבר יודעים: חוק הטבע מספר 2. הציבור מתלהב ממפורסמים ומזלזל באלמונים. העדר כל כך טיפש שאם יעמדו זה לצד זה: אחד מפורסם ומכובד המייצג את בעלי ההון, מול אלמוני אידיאליסט, שרק טובת המדינה והציבור לנגד עיניו, הציבור ילעג לאלמוני וירדוף אחר המפורסם.
תנאי ראשון לכניסה למועדון היוקרתי של "גדולי האומה" הוא להיות עסקן, כלומר להצליח להתברג במערכת המסואבת. קח גולם תכניס אותו למקום ריאלי במפלגה גדולה - הוא יהיה חלק ממנהיגי האומה. קח אדם שבאמת איכפת לו (ישראל טוויטו ז"ל למשל), הוא נראה עלוב, לא יודע לשווק את עצמו, הציבור מזלזל בו ולא מבין שהוא מזלזל בעצמו.
פעם אחת הציבור המסכן ניסה משהו אחר ובחר מפלגת קשישונים. מה קיבל? זקנים מושחתים. למה? כי שוב כרגיל הציבור רדף אחד תדמית. לקשישים נוצרה תדמית של סבים חביבים, אז הציבור הנואש תלה בהם תקווה. הוא לא מבין שתקווה ותדמית זה לא מספיק, צריך גם אידיאולוגיה ונחישות. להתמודד עם תרבות זה לא דבר של מה בכך, לא כל קשיש יודע לעשות זאת. תרבות השחיתות בלעה אותם בלי מלח.
הפלא התשיעי הפלא התשיעי הוא הפער בין הישגי האנושות האדירים לקריסה הקולוסאלית בתחום החברתי.
כעדר, שלא יודע לחשוב לבד, אנו מקבלים את המציאות כמובנת מאליה ומגיבים איש איש על-פי דרכו וכישוריו (חלק שורפים עצמם, חלק מקטרים, מייללים, מקימים אוהלים, חלק כותבים מאמרים, הרוב מרכין ראש ומשלים עם המצב).
אבל מי שיודע לחשוב לבד עומד נדהם ושואל: איך יכול להיות שהאנושות הגיעה מצד אחד לקידמה כל כך מדהימה, ומצד שני לכשלון וירטואוזי מושלם בתחום החברתי? אין תחום חברתי שהאנושות או המדינה לא הצליחה להיכשל בו (חינוך, בריאות, כלכלה, תעסוקה, פערים, ביטחון פנים, איכות סביבה, איכות שלטון, ערכים). איך למען השם הצליחו להיכשל כל כך? פלא.
מהו ההסבר? אתם כבר יודעים, חוק הטבע מספר 2: תרבות/ עדריות. במקרה שלנו תרבות "קשר האליטות". בעצם יש כאן הסבר משולב יחד עם חוק הטבע מספר 1. החזקים, מובילי האנושות (האליטות), השתלטו על האנושות, הם מכרסמים את משאביה ויונקים אותם אליהם. לאחר שהם מעניקים לציבור בנדיבות לשכשך בהפרשותיהם, הם מואילים בטובם להשתתף בצערו על כך שהם מצליחים לעזור רק לעצמם.
בעולם השלישי זה פשוט: המנהיג החזק משתלט על הכל, אצלנו זה מורכב: קבוצה גדולה של אליטות עושה יד אחת כדי להשתלט על משאבי הכלל, ומסתתרת מאחורי מסווה של שלטון תקין כביכול המנוהל על-פי חוק, דמוקרטיה וכלכלה. ההסוואה כה טובה עד כי אפילו המדע אינו מבחין בה. "קשר האליטות" הוא אומנם מושג מדעי, אך להבין שהאליטות הן הסיבה לכמעט כל בעיות האנושות, לכך המדע טרם הגיע.
הפלא העשירי הפלא העשירי הוא המופלא מכל: איך יתכן שאנחנו לא מבחינים בפלא התשיעי? אלוהים אדירים, העולם מתרסק מבחינה חברתית, אף אחד לא עוצר לשאול את עצמו: איפה טעינו?... כולם מבסוטים מעצמם, כולנו חכמים, כולנו "יודעים" בדיוק מה צריך לעשות, איש אינו שואל: למה? כולם "יודעים" לפתור את הבעיה, איש אינו יודע מהי הבעיה... המצב כה עלוב, שמתנהל ויכוח על עצם המצב החברתי: חלק משוכנעים שאנחנו בכלל חיים בגן עדן חברתי.
הכללתי את הפלא הזה לכל מה שאנחנו לא יודעים, לא יודעים שלא יודעים ולא ניתן לגרום לנו לדעת. אנחנו פשוט מתעקשים על זכותנו הלגיטימית לא לדעת, ואין שום דרך שאוכל לשכנע מישהו במשהו.
אנחנו לא יודעים! רבותי, לא יודעים! אם אשאל אתכם שאלה כלשהי הקשורה לתרבות השלטון, לא תוכלו למצוא תשובה מוסמכת. דעות תתנדבו להביע בכיף, עובדות אין. למרות זאת אין שום דרך לשכנע אתכם שאתם לא יודעים. תשלפו אלף תירוצים, אבל לקלוט שאתם לא יודעים אתם לא מסוגלים. זה פלא!
לדוגמה: כמה עולה השחיתות. מישהו יודע?... אין שום דרך לגרום לכם לקלוט שאיש אינו יודע. התוצאה: אני האדם היחיד המעוניין להעלות את הנושא לדיון ציבורי. מבחינתכם אין כאן בכלל פלא, הכל הגיוני: אומנם אתם לא יודעים, אבל לא יודעים שלא יודעים, אז אין לכם מושג מה אני רוצה מכם...
הפלא האחד עשר תופתעו, אבל על הפלא הזה הרגע דיברנו: אין שום דרך לעניין את הציבור בשאלת מחיר ומימדי השחיתות. איש אינו יודע מהם מימדי השחיתות, אך לא ניתן למצוא אדם אחד נוסף במדינת ישראל שיהיה מוכן להצטרף אלי במאבקי למען העלאת השאלה לדיון הציבורי.
אין עניין לציבור בשאלה כמה האליטות שודדות ממנו! אני האדם היחיד במדינה שזה מעניין אותו. כל ניסיונותיי למצוא עוד מישהו שיהיה מוכן להצטרף אלי בנסיונות לשכנע אישי ציבור להעלות את הנושא לדיון ציבורי עולים בתוהו. זה כה מתסכל אותי שהענקתי לפלא הזה תואר בפני עצמו.
ההסבר לפלא הזה הוא ככל הנראה הפלא העשירי בכבודו ובעצמו: אנו חיים בגן עדן של שוטים, אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים, ואין שום דרך לשכנע אותנו בכך. מוזר ומשעשע שפלא מסביר פלא...
ההסברים לפלא העשירי זהו אחד הפרקים החשובים, ננסה לרכז בצורה מסודרת את ההסברים לפלא העשירי. זהו פלא מדהים, הצלחתי למצוא לו הסברים בהחלט כבדי משקל, למרות זאת עדיין הוא מפליא אותי כל פעם מחדש.
1. כי אנחנו לא רוצים לדעת! אנחנו לא יודעים שאנחנו לא יודעים ואף מתעקשים על זכותנו הלגיטימית להמשיך לא לדעת, מן הסיבה הפשוטה: לא רוצים לדעת. בסרט "גברים בשחור" נאמר המשפט: "לא שואלים שאלה שלא רוצים לדעת עליה את התשובה". האליטות ממש לא רוצות לדעת כמה כסף הן שודדות מאיתנו, הן מעדיפות לעשות דברים אחרים: לשדוד אותנו, למשל...
מי זה אנחנו? האליטות. גם המדע, אגב, הוא חלק מהאליטות, גם הוא נהנה לכרסם ממשאבי הכלל. אבל למה הציבור הרחב לא רוצה לדעת? זה שהאליטות לא רוצות לדעת כמה הן שודדות מאיתנו, זה ברור, אבל איך זה שבכל העולם לא נמצא אדם אחד שבכל זאת מתעקש לדעת? צריך לחפש הסברים נוספים.
2. כי לכאורה אין שום בעיה! העשירים מתעשרים, העניים מתענים, זהו הקפיטליזם, זו השיטה, כך פועלת המערכת, התוצאה כמצופה, מה ההפתעה? עדיף להיות עשיר ובריא מאשר עני וחולה - זו התגלית הגדולה? יופי נחמה, זאת אנו כבר יודעים לבד.
מרגע שהשיטה מובנית כך שהעשירים מתעשרים באופן לגיטימי, שאלת הגבולות נבלעת. כך האליטות יכולות לשאוב ולינוק אליהן כמעט את כל משאבי הכלל, ולא ניתן לכאורה לבוא אליהן בשום טענה.
3. כניעה לסמכות. מצד אחד מגיע אהרון אלמוני, איזה נודניק עקשן קשקשן, מצד שני יש אנושות שמתנהלת על-ידי מדע וגופים מאוד מורכבים, מי זה האהרון הזה שיטיל בה ספק? באופן טבעי אנשים משוכנעים שהבסיס החברתי נכון, כלומר אם לא מפרסמים נתון מסוים סימן שכך צריך להיות.
כאן מגיע שלב התירוצים: לא צריך לדעת, אי-אפשר לדעת, מי אמר שלא יודעים? אתה אולי לא יודע אבל מי שצריך יודע, זה בכלל לא תפקידו של המדע לחקור את השחיתות, וכדומה. הציבור עומד על זכותו הלגיטימית להמשיך להיות בור, כי הוא סומך ויש לו אמון עיוור במערכת המרשימה.
4. כוח האינרציה, התרגלנו שכך מתנהלת המערכת. מי שמנסה לשנות את העולם הוא דון קישוט, גולם תמים ומסכן. אנשים חכמים מבינים את המערכת ומשתלבים בה. זה לא מפריע לנו להתפאר בסיסמאות כמו "אל תשתלב - תוביל", אבל האמת היא שכוח הנורמה, כוח האינרציה החברתית - פולט החוצה כל מי שלא מצליח להשתלב. (יש גם את העניין של הבושה, אנשים חוששים להישמע חריגים ומוזרים).
נדמה לי שיש עוד הסברים לפלא הזה, אך די באלו, הם מאוד חזקים ובהחלט מסבירים אותו. עם זאת, כפי שציינתי, הפלא הזה ימשיך להפליא אותי לנצח...
מושגים נוספים לקינוח נורמות - ערכים מצויים.
אתיקה - ערכים רצויים.
פילוסופיה מעשית - הטלת ספק במבנה החברתי.
מודעות לנורמות - ניטור, מעקב, הבנה, שליטה של האנושות בכוחות החברתיים המנהלים אותה.
ניהול תרבות - הכלי החסר לניהול חברה שיווצר ברגע שלאנושות תהיה מודעות לנורמות.
תרבות שלטון - מפת הדרכים, תמונת המצב הנורמטיבית של המבנה החברתי.
קפיטליזם חזירי - תרבות שהיא אנטי תרבות, כל פרט מנסה לפרק את הכלל ולהכניס לכיסו.
קשר האליטות - תרבות יניקת משאבי הכלל אל הקרובים לצלחת והתאמת האנושות לצרכיהם.
לחשוב לבד - אם התקשורת או המדע לא מדברים על משהו, כנראה שהם לא חושבים או לא יודעים שזה חשוב. מותר לחלוק עליהם.
סיכום כדי להבין את העולם בהיבט החברתי עלינו להבין את שני חוקי הטבע: החזק מנצח וחוק העדר. שניהם מסבירים הכל. השני חשוב יותר כי האנושות עדיין לא גילתה אותו. בנוסף, כדאי להיות מודעים לפלאי העולם: הפלא השמיני: התעקשותנו לקבע את תרבות השחיתות במערכת הפוליטית. הפלא התשיעי: הקריסה החברתית של האנושות דווקא בשלב של קידמה טכנולוגית פנטסטית. הפלא העשירי: אנחנו לא יודעים, לא יודעים שלא יודעים, ואין שום סיכוי לשכנע אותנו שאנחנו לא יודעים. הפלא האחד עשר: אין עניין לציבור לדעת כמה שודדים ממנו.
אין לי ספק שבעוד 500 שנה, "ניהול תרבות" יהיה חלק מן הכלים לניהול חברה. הוא המצפן, הוא הכלי הרביעי החסר שיכול לנתב ולעשות סדר בכלים האחרים: חוק, דמוקרטיה וכלכלה. זמני קצר, לא אוכל להמתין כל כך הרבה זמן, לכן הייתי שמח, אם תואילו בטובכם להבין זאת כבר בתקופתנו. זה לא בשמיים, כל שיש לעשות הוא בסך-הכל להעלות את נושא תרבות השלטון למודעות ולו פעם אחת. מרגע זה התובנות כבר יגיעו מעצמן. ואימרו לא אמן, אלא:
מעולם לא היה פתרון קל יותר לבעיות קשות יותר: דיון אחד בתקשורת בנושא תרבות השלטון בישראל. דרוש אותו מן העיתונאי הקרוב אליך, כי אם לא תדרוש הוא לעולם לא יהיה.
תודה.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
