ועדה חיצונית שמונתה בהסכמת נגיד בנק ישראל, דוד קליין, וקודמו יעקב פרנקל, היא שאישרה לפרנקל מימון לקרן מיוחדת לצבירת זכויות אקדמיות. האישור ניתן למיליון שקל (21 אלף דולר בגין כל שנת כהונה כנגיד), שהגיעו לפרנקל על-פי טענתו.
בוועדה היו שלושה חברים: הח"כ לשעבר שלמה לורנץ, שהיה באותה עת יו"ר המועצה המייעצת של בנק ישראל; היזם יוסף צ'חנובר, שהיה חבר המועצה המייעצת; ועו"ד יעקב נאמן, שהיה בעבר חבר המועצה.
חברי הוועדה התבקשו גם להקים קרן נאמנות שבה יוחזקו הכספים עבור פרנקל, וזאת עד שיימצא הסידור המתאים להעברתם לאוניברסיטת תל-אביב לשם שמירת זכויותיו של פרנקל.
לפרנקל מערכת יחסים קרובה עם נאמן. ב-1999, עם הודעתו על פרישתו מתפקיד הנגיד, המליץ פרנקל לראש הממשלה דאז, אהוד ברק, למנות את נאמן למחליפו. פרנקל הוא כיום נשיא מריל-לינץ' העולמית, ומשרדו של נאמן הוא אחד מיועציו המשפטיים בישראל של מריל-לינץ'.
משרדו של נאמן ייצג את פרנקל מול מבקר המדינה, וכעת הוא מייצגו מול רובינשטיין והתקשורת, בעקבות דוח המבקר שפורסם השבוע.
שלושת חברי הוועדה קיימו ביולי 1999 פגישה, ובסופה החליטו להמליץ לבנק ישראל לשלם את ההפקדות לקרן בסכום כולל של מיליון שקל. קליין ובכירים נוספים בבנק סמכו ידיהם על המלצות הוועדה ועמדו לשלם סכום זה.
אלא שאז התברר להם, כי מידע אודות הפרשה הגיע לידי מבקר המדינה, אליעזר גולדברג. במצב זה, החליט קליין להקפיא את כל הפעולות, ולא להעביר כספים נוספים לזכותו של לפרנקל.
בנק ישראל אישר, כי שלושת האישים שהוזכרו היו חברים בוועדה. בא כוחו של פרנקל, עו"ד אהוד סול, מסר בתגובה, כי תפקידה של הוועדה לא היה לאשר את העברת הכספים והיא לא עסקה בכך. לדבריו, המנדט שניתן לה היה רק להחזיק קרן נאמנות ובה הכספים עבור פרנקל.
