האם הבעלים של פולאר הוא פושט רגל?

מי שביקר בעבר באחוזת הענק של איש העסקים האמריקני זיל פלדמן בניו ג'רזי מדבר על חוויה בלתי נשכחת. במהלך השנים האחרונות הגיעו אליה בזה אחר זה אנשי עסקים ישראלים או יהודים אמריקנים שערכו עמו שותפויות שונות. זיל (עזיאל) פלדמן ואשתו הלנה בנו את הבית על בסיס זיכרונותיהם מירח הדבש שלהם בצרפת לפני קרוב ל-30 שנה. המבנה, בסגנון צרפתי, שוכן על שטח של 1,700 מ"ר. פלדמן, אשתו ושלושת ילדיו הצטופפו בשמונת חדרי השינה ובתשעת חדרי האמבטיה שיש בבית.

למעשה, כשאתר האינטרנט שהעמיד את הבית למכירה בסוף 2011 ביקש מהלנה לפרט מגרעה של הבית שבגינה היא מעמידה אותו למכירה, היא הסבירה כי היא לא תתגעגע להליכה הארוכה למטבח בכל בוקר כדי להשיג את כוס הקפה שלה. בדירה החדשה של הזוג בפארק אווניו היא יכולה להושיט את היד מהמיטה ולהגיע לכוס, הסבירה.

תחילה הועמדה האחוזה למכירה תמורת כ-70 מיליון שקל (19 מיליון דולר). לפני חצי שנה כבר ירד המחיר ל-16 מיליון דולר בגלל המצב בשוק הנדל"ן האמריקני. אבל גם המחיר המוזל עשוי לשמש את פלדמן היטב. השבוע ביקש בנק דיסקונט מבית המשפט המחוזי להכריז על פלדמן כפושט רגל, לאחר שלא שילם את הריבית על הלוואה בגובה של כ-130 מיליון שקל שנטל מבנק דיסקונט לפני חמש שנים לצורך רכישת השליטה בפולאר השקעות. נציגיו של פלדמן הודיעו לדיסקונט כי הם לא משלמים את הריבית עד שהבנק יגיע עמם להסדר פרישה נוסף של החוב (הסדר נוסף, משום שבשנים האחרונות נאלץ הבנק להסכים כבר כמה פעמים לבקשותיו של פלדמן לשינוי תנאי החזר החוב). דיסקונט, בתגובה, החליט לשבור את הכלים.

מצב הפעילות הישראלית של פלדמן הוא בכי רע בימים אלו. האג"ח של פולאר השקעות נסחרות במחיר שמשקף את העובדה שבשוק ההון הישראלי לא מאמינים שהחברה תחזיר את חובותיה, והנושים השונים של החברה מנהלים משא-ומתן בשבועות האחרונים על רמת הפגיעה שיספוג כל אחד מהם בהסדר החוב מול החברה.

בארה"ב המצב שונה: כל מי ששוחחנו עמו השבוע העריך כי לא סביר שפלדמן אכן נמצא על סף פשיטת רגל, ובחינת הפרסומים בעיתונות הכלכלית האמריקנית אודות פעילותו הפרטית של פלדמן מעידה כי הוא חי ובועט. ב-2011 נטלה החברה האמריקנית הפרטית של פלדמן, HFZ, חלק ברכישת בניין תמורת כמעט 150 מיליון דולר. בינואר השנה רכשה HFZ יחד עם שותפים בניין אחר במנהטן תמורת 170 מיליון דולר. מתברר שבשוק האמריקני פלדמן עושה את הדבר שהוא טוב בו יותר מכל - איתור הזדמנויות עסקיות שיצר המשבר הכלכלי בארה"ב.

אנשי עסקים ישראלים שביקרו במשרדיו בשבועות האחרונים מספרים על פעילות ערה ותנועה של אנשי עסקים, קרנות השקעה וגופים רבים שמגיעים לפגישות בחיפוש אחר הזדמנויות עסקיות יחד עם פלדמן. אותו פלדמן, שמצא עצמו עם השקעה ישראלית כושלת בחברה ששווה כיום כעשירית מהמחיר שבו הוא רכש אותה, עדיין נחשב בארה"ב לאיש נדל"ן מנוסה שיודע להרים ולסגור עסקות מקומיות.

מה ההסבר לסתירה הזו? מדוע אותו פלדמן, שמגייס בנקל משקיעים וכסף בארה"ב, שמוכר אחוזה פרטית בעשרות מיליוני דולרים ושמקורביו העריכו את הונו עם כניסתו להשקעה בישראל במיליארדי דולרים, מסרב להתמודד בישראל עם חוב של 130 מיליון שקל בגין רכישת פולאר השקעות?

מבחינת פלדמן, המאבק שאליו הוא נכנס השבוע עם דיסקונט הוא מאבק פיננסי לגיטימי, ודיסקונט שבר את הכלים. עם זאת, אירועי השבוע הבהירו כי האיש שהוכיח את עצמו ביכולת לנצל את משברי הנדל"ן בארה"ב לצורך השקעות איכותיות נכשל במבחן של ניהול חברה ציבורית בישראל והתמודדות עם הבנקים המקומיים. בזירה הזו הוא הסב הפסדים לבעלי המניות ובעלי האג"ח הישראלים. לדברי מקורב לפלדמן, "יכול להיות שהוא קורא בעיתונים על מה שקורה בישראל, רואה שגופים גדולים משלו לא משלמים את החובות שלהם ולא מבין למה הוא צריך".

כדי להבין זאת יש ללכת אחורה, למסלול שעשו פלדמן ופולאר השקעות בשנים האחרונות. המסלול הזה שילב השקעות בתזמון כושל וקריאה שגויה של השוק האמריקני והאירופי, אבל גם נפילה בבורות שכרו עבורו אנשים שפעלו בפולאר לפני שנרכשה. סדרת ההתרחשויות סביב פולאר בשנים האחרונות הייתה עשויה לגרום לפלדמן לחוש שהמקומיים במזרח התיכון ניצלו את חוסר הידע שלו ומכרו לו סחורה פגומה.

"סטייל ניהולי אמריקני"

שמה המקורי של פולאר השקעות היה פועלים השקעות, והיא שימשה כזרוע האחזקות של בנק הפועלים. אורי לויט, חבר קיבוץ עין גדי לשעבר שכיהן כמנכ"ל פועלים השקעות, הפך אותה לאחת מחברות האחזקה הגדולות במשק בסדרה של רכישות מוצלחות. ב-1996 נרכשה החברה על-ידי קבוצת דוברת שרם לפי שווי של 280 מיליון דולר.

בשנים הבאות שונה שם החברה לפולאר, ודוברת שרם נהפכה לקבוצת שרם-פודים-קלנר. בעלי הבית החדשים עירבו את החברה בעסקות בעלי עניין, חילקו משכורות ובונוסים וביצעו רכישות ללא קו מנחה ברור ולא תמיד עם בדיקה מספקת. התוצאה הייתה צניחת שוויה של החברה.

ואז הגיע פלדמן. פלדמן, 54, עשה את הונו בעצמו: באמצע שנות ה-80 הוא פעל כעורך דין צעיר לענייני נדל"ן שהחל להשקיע בעסקות שבהן תיווך. ב-1991 הוא הקים את חברת PMG, שיזמה עסקות נדל"ן גדולות יותר והביאה משקיעים. בשנות ה-90 הוא ניצל את המשברים בשוק הנדל"ן האמריקני כדי לקנות נכסים בפשיטת רגל במחירי רצפה ולעשות עליהם הון. ב-2005 הוא הקים את HFZ כדי להתרחב לכל ארה"ב ולעולם. פלדמן התעשר מאוד, לפחות על הנייר. שווי הנכסים שבהם היה שותף הוערך במאות מיליוני דולרים ועיון בכתבות שנעשו עליו בתקופה זו מעלה כי הוא השתתף בקבוצת תמיכה למיליונרים שעשו את כספם בבועה הפיננסית בארה"ב.

באותה תקופה הוא הכיר את דובי וייס, שכיהן כמנכ"ל החברה הבת של פולאר השקעות - חברת פולאר נדל"ן בינלאומי, והכיר את פלדמן דרך עסקות משותפות שעשו השניים ב-2004-2005 בניו-יורק. וייס ניצל את ההיכרות כדי להציע לפלדמן לקפוץ מדרגה בפעילותו בישראל והזמין אותו לבדוק אפשרות לרכוש את החברה. המגעים הראשונים בין פלדמן לפולאר כשלו, אבל שנתיים לאחר מכן, כשבעלי הבית לא הצליחו להתאושש עם השקעתם מצד אחד והשוק הישראלי המשיך לפרוח מהצד השני, נסגרה העסקה.

בסוף 2006 סוכמה הרכישה, ובאמצע 2007 הוא רכש 40% מפולאר תמורת 207 מיליון שקל, ושילם לקבוצת שרם-פודים-קלנר פרמיה של 35% על מחיר השוק. עדיין, המחיר שיקף אובדן ערך משמעותי לחברה שנרכשה ב-280 מיליון דולר עשור קודם לכן. שרם, פודים וקלנר היו יכולים להתנחם בכך שהם נותרו שותפים בחברה (30%) עם פלדמן וקיוו לזכות בהצפת הערך שיביא.

גם במימון העסקה עבור פלדמן היה וייס, המוציא והמביא שלו בפולאר, דומיננטי. בנק דיסקונט מימן לפלדמן את מרבית הרכישה. שכנו הקרוב של וייס ברחוב ד"ר אליהו, שבו הוא מתגורר ברמת גן, הוא שלמה זוהר, שכיהן כיו"ר בנק דיסקונט בתקופה הרלוונטית. השכנות סייעה, ומקורבים לפולאר באותה תקופה מעידים כי וייס היה זה שיצר את הקשר בין פלדמן לבנק דיסקונט לצורכי המימון.בשיחה עמו אמר זוהר כי לא היה כל קשר בין המימון לפלדמן לשכנות עם וייס.

פלדמן הבטיח כי כל פעילות נדל"ן שיבצע מחוץ לארה"ב תעבור מעתה דרך פולאר. הוא הוצג אז כבעל נכסים בשווי 3-4 מיליארד דולר ודיבר בעצמו על השקעות של מיליארד דולר שיעברו דרך פולאר בשנתיים הקרובות. הוא הסביר כי התוכנית שלו היא "לעשות הכל הפוך בחברה". "אנחנו מתכוונים להביא לחברה סטייל ניהולי אמריקני ואירופי ולהיות הטובים ביותר. אנחנו רוצים לגדול במהירות והחזון שלנו הוא לטווח ארוך, כי ההוצאה לפועל שלנו היא לטווח קצר. פולאר היא כלי תחבורה טוב כדי לגדול. כחברה ישראלית, פולאר קרובה יותר גיאוגרפית למזרח אירופה. לפעמים אני צריך להחליף שלוש טיסות כדי להגיע לשם, ואצלכם יש טיסות יומיות של שעתיים-שלוש".

וייס יצא מגדרו והסביר כי "זיל הוא שחקן המפתח כאן בדרך להפוך את החברה לחברת ענק. אם היום אני צריך 800 מיליון דולר לעסקה שאני מבשל בסין ודורש דמי רצינות של 100 מיליון דולר - אין חברות בישראל שיכולות להעמיד את הסכום הזה. זיל מגייס 100 מיליון דולר בסוף שבוע. היו מקרים שבהם התקשרתי אליו בגלל מיליוני דולרים שהייתי צריך לעסקה. הוא אמר לי ‘מה אתה רוצה ממני, דבר עם חייקה (אשתו), דבר עם סנאפ (הכלב שלנו), זה כסף שלו'".

בנוסף, פלדמן וכל מי שסביבו דיברו על הציונות שהובילה את ההשקעה של המיליארדר האמריקני בישראל. אבל הסיבה האמיתית מאחורי ההשקעה בפולאר הייתה פיננסית. פלדמן, כמו רבים אחרים, היה מודע לכך שבאותה תקופה היה קל לגייס כסף מהציבור בישראל ולהשקיע אותו במקומות אחרים בעולם. הוא אף הסביר זאת בעצמו: "לראשונה הכסף בישראל זול יותר מאשר בארה"ב בגלל הפרשי הריבית, וכדאי לגייס במקומות שבהם הכסף זול יותר".

השוק הישראלי הגיב בהתלהבות. מניית פולאר השקעות זינקה ב-50%. וייס עצמו תוגמל יפה על כך שקישר את פלדמן לעסקה ודאג לו למימון. הוא קודם לתפקיד מנכ"ל פולאר השקעות, ויחד הם החלו בניסיון להגשים את התוכניות הגדולות.

בשנה וחצי שלאחר הרכישה השקיעו פולאר השקעות ופולאר נדל"ן בינלאומי ברכישת קרקע בג'קסונוויל בפלורידה, ברשת מלונות אמריקנית וברכישות בהונגריה, ברומניה ובקרואטיה. גולת הכותרת, לפחות ברמה התדמיתית, הייתה ההשקעה הגרנדיוזית בפארק שעשועים הארד רוק קפה בדרום קרוליינה, שאמור היה להיות פארק הרוקנ'רול הראשון בעולם וכלל רכבות הרים שהתבססו על שירים של להקות רוק כמו לד זפלין והנשרים. פלדמן אף צירף להשקעה הזו חברה ישראלית אחרת - אפריקה ישראל של לב לבייב.

העתיד נראה מבטיח. בתקופה זו נכנסו להשקעה בפולאר שני אנשי עסקים ישראלים נוספים: אבי רויכמן ואריה עובדיה, בעלי השליטה בחברת גירון, שרכשה ב-2008-2009 כ-30% ממניות פולאר תמורת כ-150 מיליון שקל, וחילצה את שרם-פודים-קלנר ממרבית השקעתם בחברה. גם רויכמן ועובדיה נסעו לפגישות עם פלדמן, סיירו עם פלדמן ווייס באתרים העיקריים של פולאר בארה"ב והתרשמו מהתוכניות שהוצגו להם לגבי כיווני ההתפתחות וההתרחבות של פולאר בארה"ב, באסיה ובאירופה.

אלא שכולם, ובעיקר פלדמן, שעשה את הונו מתזמון השווקים בתקופת השפל שלהם, כשלו הפעם בגדול ולא חזו את המשבר העולמי. כשהגיעה הקריסה בשוק הנדל"ן בסוף 2008, פולאר ופלדמן נתפסו לא מוכנים. הפארק, שהושקעו בו 400 מיליון דולר במשך שבע שנים, נפתח בסופו של דבר בתזמון הגרוע ביותר - בשיא המשבר העולמי - ופשט את הרגל אחרי עונה אחת בלבד. הבנקים המממנים שהביאו פולאר ואפריקה ישראל ספגו את עיקר ההפסד. כך מחקה פולאר כ-17 מיליון שקל, ואפריקה ישראל רשמה ירידת ערך של 10 מיליון דולר. גם ההשקעות האחרות בארה"ב ובאירופה היו בשפל

ההרפתקה הישראלית של פלדמן כבר פחות מצאה חן בעיניו, והוא עיכב את השלמת העברת התשלום שהיה אמור לבצע בחלק השני של העסקה לרכישת פולאר מידי קבוצת שרם-פודים-קלנר, כסף שהיה אמור להיות מוזרם לתוך החברה. במקביל התערערה מערכת היחסים עם וייס, שפלדמן אמר עליו בזמנו כי "אני רוצה להזדקן יחד עם דובי", והוא סיים את תפקידו באמצע 2009 וחזר לתפקיד מנכ"ל החברה הבת פולאר נדל"ן בינלאומי.

השותף המיליארדר נטש

באפריל 2009 הצליח פלדמן למצוא שותף שיחלוק עמו את נטל ההשקעה בפולאר - תמיר ספיר, מיליארדר יהודי ממוצא קווקזי, שרכש חלק מהשותפות שדרכה החזיק פלדמן בפולאר בעסקה שפרטיה לא נחשפו. יחד גייסו השניים מנכ"ל חדש לחברה, אורי שני. הוא נהנה בפולאר מעלות שכר של 1.5 מיליון שקל, אבל גם הוא לא הצליח להוביל את החברה אל הנחלה עד כה.

שני, ראש הלשכה לשעבר של אריאל שרון ומי ששימש כמנכ"ל חברת שיכון ובינוי של שרי אריסון במשך חמש שנים וחצי עד סוף 2007, הגיע לפולאר אחרי אפיזודה קצרה שבה שימש כמנהל העסקים הראשי של ארקדי גאידמק, אשר הסתיימה בתביעת פיצויים מעוררת הדים שהעשירה מאוד את שני.

גם בפולאר הוא נשבה בקסמם של מיליארדרים. ספיר, שעל-פי פרסומים בתקשורת הואשם באחזקת חלקי זברה, נמר ואריה ביאכטה שלו, בנו אלכס וחתנו רותם שיכנעו אותו כי פולאר עומדת להיות עסק גדול שימריא לגבהים. שני הוטס לקזחסטן לסיור בעסקיהם של בעלי השליטה, והתוכניות עבור פולאר התפשטו לתחום האנרגיה. הם תיכננו לצמצם את הפעילות בישראל ולפעול בעולם. במקביל החל פלדמן לעשות את מה שהוא יודע לעשות טוב יותר מכל אחד אחר - לנצל את ההזדמנויות שנוצרו בארה"ב בעקבות המשבר. בנובמבר 2009 הצטרפה החברה להשקעה בפרויקט דירות יוקרה במנהטן, וב-2010 השקיעה בבניין נוסף. שתי ההשקעות נעשו באמצעות ניצול הזדמנות של רכישת חוב של יזמים קודמים שפשטו את הרגל במשבר.

העסקות האלו מוגדרות כיום על-ידי פעילים בשוק הנדל"ן בארה"ב כעסקות מוצלחות שעשויות להניב רווחים רבים לפולאר ולפלדמן, שלפי החוזה שלו עם פולאר זכאי ל-20% מהרווחים בגין עסקות שהוא מביא לפולאר (וזאת לבד מהיותו בעל השליטה בחברה).

ירח הדבש עם ספיר נגמר במהירות. בתחילת 2010, תשעה חודשים בלבד אחרי שנכנס לחברה, מכר ספיר את חלקו לפלדמן. הצדדים סירבו לפרט את הסיבות לפירוק השותפות, שתנאיה לא פורסמו מעולם. המהלך הוצג כיוזמה של פלדמן, אבל להערכת מקורבים, היוזמה לפירוק הגיעה מספיר. משיחות עם מעורבים עולה כי המהלך נעשה ללא רווח או הפסד לצדדים וכי האופציה למכירת החלק בחזרה הייתה קיימת בחוזה הרכישה הראשוני. פלדמן נשאר תקוע עם החברה רגע לפני הסערות הנוספות שעמדו לפקוד אותה, שכן בשלב זה התברר גודלו של הבור שהותיר לו מי שמכר לו את החברה.

באפריל 2010, כחלק מחקירת הולילנד, פשטה משטרת ישראל על משרדי פולאר השקעות, מכיוון שפרויקט הנדל"ן הגדול ביותר של החברה בישראל הוא ההשקעה בהולילנד פארק שבירושלים. פולאר מחזיקה ב-60% מהפרויקט, והכנסותיה ממסירת דירות במסגרתו הסתכמו ב-2009-2011 בחצי מיליארד שקל. ההסתבכות בהולילנד לבדה הביאה להפסדים כספיים בגין פגיעה בזכויות הבנייה, ביכולת למכירת הדירות ובמחירים שבהם הן נמכרות. פולאר מחקה קרוב ל-200 מיליון שקל עד כה ומנסה להגיע להסדר עם הפרקליטות.

במקביל להולילנד ספגה פולאר מכה נוספת בפרשת חוות שלם - אחד השטחים החקלאיים שעליהם חלשה החברה כחלק מהבעלות שלה על החברה החקלאית "הזרע". לאחר מאבק משפטי ארוך נאלצה פולאר לוותר על תוכנית ענק נוספת להקמת 15 אלף יחידות דיור במתחם המשתרע על פארק אריאל שרון (פארק חירייה). היא זכתה לפיצויים, אבל הצפת הערך הגדולה שבנו עליה מי שמכרו את החברה לפלדמן בזמנו לא התקיימה. הפרשות הישראליות - ובעיקר הולילנד - פגעו בפלדמן. האיש שניסה להצטייר כציוני מצא את עצמו מחזיק בחברה כושלת המעורבת בפרשיית שחיתות שעוררה הד עולמי הנקשרת לראש ממשלת ישראל לשעבר, אהוד אולמרט.

ואם לא די באלה, עתה נקלעה פולאר לאי-סדרים חשבונאיים, שלדברי מקורבים נבעו מוויכוחים פנימיים סביב חלוקת הרווחים מהשקעות נדל"ן שנעשו על-ידי החברה עוד בתקופה שקדמה לרכישתה על-ידי פלדמן, בזמנים שבהם פלדמן שיתף פעולה עם פולאר כמשקיע חיצוני בפרויקטים שונים. החברה נאלצה להוציא כמה מדוחותיה מחדש, והושעתה מהמסחר בבורסה באמצע 2011.

בעלי האג"ח, קרן המנוף אוריגו שהלוותה לפולאר 60 מיליון שקל והבנקים נמצאים בימים אלה בדיונים להסדר חוב מול החברה שלא עומדת בהתחייבויותיה אליהם. פולאר השקעות אינה חברה פושטת רגל. למעשה, מצבה טוב הרבה יותר משל חברות רבות אחרות במשק הישראלי. במשא-ומתן הנערך כבר תקופה ארוכה בין בעלי החברה, בעלי האג"ח, קרן המנוף אוריגו והבנקים כבר יש הבנות מתקדמות מאוד בין הצדדים לגבי תנאי ההסדר, לפיהם פלדמן ישיב לחברה את הכסף שהוא חייב לה - 12 מיליון שקל, ויזרים יחד עם יתר בעלי השליטה בחברה 10-20 מיליון שקל. במסגרת ההסדר המסתמן בעלי האג"ח לא יספגו תספורת, אלא פרישה של החוב בלבד, ופולאר עשויה לצאת לדרך חדשה שבה היא נהנית מעודף נכסים על התחייבויות ונהנית מאיזון בשנים הקרובות.

שני מעריך כי ההסדר קרוב. "מי שמכיר את שוק הנדל"ן יודע שתוך שנתיים דברים יכולים להשתנות מן הקצה אל הקצה. ברגע שאפשר יהיה לגייס כסף להשקעות, נוכל לשנות את התמונה". אלא שבינתיים פלדמן - בעודו חוזה במכות שההשקעה שלו סופגת - נאלץ להמשיך להעביר תשלומים, מכיוון שאת ההלוואות שנטל מבנק דיסקונט כדי לרכוש את החברה הוא עדיין לא גמר לשלם.

לדברי אדם שעשה עסקים עם פלדמן בעבר, "הוא פשוט איש עסקים מוכשר מאוד שחי במודל האמריקני - שלפיו חובות לא תמיד צריך להחזיר. הוא אוהב לשחק על הקצה, ובארה"ב לא מתרגשים מדברים כאלה: אתה לוקח הלוואה, ואם אתה לא מחזיר אתה נכנס למשא-ומתן". לאור הדברים, ייתכן שפלדמן היה רוצה לשים את החוויה העסקית הישראלית מאחוריו.

עו"ד עופר צור ממשרד גורניצקי ושות' המייצג את מר פלדמן מסר בתגובה: "הבקשה לא הומצאה לפלדמן, אבל כבר מהפרסומים בעיתונות עולה כי לבקשה שהגיש בנק דיסקונט לבית המשפט אין אחיזה במציאות. פלדמן לא חייב אישית דבר לבנק. מדובר במשא-ומתן ובמחלוקת עסקית רגילה ולגיטימית בין הבנק לבין שותפות מוגבלת בשליטת פלדמן בקשר עם אשראי שניתן לשותפות לרכישת מניות חברת פולאר ושהבנק דרש שלא כדין פירעון מוקדם שלו, הגם שלא הגיע זמן הפירעון הקבוע בהסכם. משום מה בנק דיסקונט החליט באמצע המשא-ומתן העסקי לנקוט צעד חריג, קיצוני חסר שחר ומרחיק לכת שאין לו שום קשר לעובדות ולמצבו הפיננסי והכלכלי של מר פלדמן, וחבל שכך עשה. העניין יתברר בבית המשפט וידו של פלדמן תהיה על העליונה.

"יצוין כי פלדמן אמר כבר בעבר כי בעת שרכש את חברת פולאר הוצג לו מצבה באופן שונה ממה שהתברר לו לאחר מכן, וידוע כיום כ'פרשת הולילנד'. יחד עם זאת, פלדמן מאמין בחברת פולאר ובמצבת נכסיה המצוינים, ומשוכנע כי יש לה עתיד". 

פולאר השקעות

תחום פעילות החברה: השקעות נדל"ן בישראל, בארה"ב ובאירופה שווי שוק כיום: 74 מיליון שקל בעלי שליטה: פ.ד אחזקות (זיל פלדמן) - 41%, דסטיני גלובל (אריה עובדיה ואבי רויכמן) - 34%, לידר (שרם-פודים) - 10%, הציבור - 15% סך התחייבויות החברה: 230 מיליון שקל הון עצמי: מינוס 20 מיליון שקל תשואת המניה בחמש השנים האחרונות: -85%

ההבטחה התנפצה: המסלול של פלדמן בפולאר

יוני 2007

זיל פלדמן רוכש 40% מפולאר השקעות מידי שרם-פודים-קלנר תמורת 207 מיליון שקל

ספטמבר 2008

המשבר פורץ לאחר שהחברה משקיעה בנדל"ן בארה"ב ובאירופה

2008

אבי רויכמן ואריה עובדיה מצטרפים להשקעה בחברה

אפריל 2009

לאחר שהפסיד 70% מההשקעה מכניס פלדמן שותף חדש - המיליארדר תמיר ספיר

יוני 2009

פלדמן מעכב תשלום שהתחיב להעביר לפולאר כנגד הקצאת מניות החברה

אוקטובר 2009

המנכ"ל דובי וייס מוחלף באורי שני

ינואר 2010

ספיר פורש מההשקעה בפולאר, תשעה חודשים בלבד אחרי שחבר לפלדמן

אפריל 2010

המשטרה פושטת על משרדי פולאר השקעות במסגרת פרשת הולילנד

מאי 2011

המסחר במניית החברה מושעה בשל אי פרסום דוחות במועד

יולי 2012

בנק דיסקונט מגיש בקשה להכריז על פלדמן כפושט רגל בגין אי החזר חוב