בתאריך 3.08.12 התפרסם בעיתון
הארץ ראיון עם הרב הרפורמי בריאן לורי, נשיא
הקרן החדשה לישראל, ובו טען לורי כי "אם תרצו" הוא ארגון כמעט לא ציוני. אתמול, בתאריך 13.08, התפרסם מאמר נלהב תחת הכותרת 'פוסט ציונים ללא ספק', שמסביר מדוע יו"ר אם תרצו, רונן שובל, וכן שאר חברי התנועה הם פוסט ציוניים.
ראשית, ברצוני לעורר את כל הפעילים שהזדעקו למשמע הקמפיין שערכה "אם תרצו" בנושא ירושלים, בו נטען כי הרוצים לחלק את ירושלים אינם ציונים (כאשר הטענה מופנית בעיקר כלפי "
שלום עכשיו"). אז טענו כלפי "אם תרצו" לניכוס הציונות. הזדעקו על עצם נטילת הזכות להגדיר מיהו ציוני (וזאת לאחר שקמפיין של "שלום עכשיו", 'ציונים לא
מתנחלים', שבו נטען כי ההתנחלות היא מעשה לא ציוני והמתנחלים אינם ציונים- זכה לתמיכה מאותם האנשים בדיוק..).
מיהו ציוני?
האם הרב לורי, ישראל ברטל ודימיטרי שומסקי לא ניכסו לעצמם את הציונות בטענתם כלפינו כי אנחנו פוסט ציוניים? האם מצויה בידם הזכות לענות לשאלה 'מיהו ציוני'? אם כן, מדוע לאנשי "אם תרצו" לא ניתנה אותה הזכות? מדוע הקמפיין של תנועת "אם תרצו" בנושא ירושלים היה לא לגיטימי?
במאמר 'פוסט ציונים ללא ספק' גם מוסבר מדוע רונן שובל הינו פוסט ציוני: "יו"ר הארגון, רונן שובל, מתבטא בזכות החיבור הכמעט מיסטי בין דת ישראל למדינת ישראל (למשל, במאמרו "כשהיהודים יעזבו את ירושלים", הארץ 4.4), ובתוך כך מציג את עצמו ואת ארגונו כמי שמקימים לתחייה את הציוניות של הרצל. זאת, אף על-פי שיסוד מוסד וגלוי של הציונות ההרצליאנית היה עיקרון ההפרדה בין דת למדינה במדינת היהודים."
התנועה הציונית שינתה פניה
עליי להזכיר לכותבי שורות אלו את שכתב הרצל בספרו 'מדינת היהודים' תחת הכותרת 'רועי העדה שלנו': "לכל חבורה הרב שלה, ההולך עם קהילתו. הכל מתארגנים לחבורות ללא כפיה. החבורה המקומית מתלכדת מסביב לרב. כמספר הרבנים, כן מספר החבורות המקומיות. הרבנים גם יהיו הראשונים שיבינו אותנו, הראשונים שיתלהבו לענייננו ומעל הבימה ילהיבו את האחרים. אין צורך בכינוס אספות מיוחדות רבות מלל. ישבצו זאת בעבודת הקודש. וכך יאה." כלומר, לדידו של הרצל, הרבנים שישבצו את שיתוף הפעולה עם התנועה הציונית במסגרת עבודת הקודש, הרבנים שיפעלו למען תחיית העם היהודי בארצו ממניעים דתיים- כך בדיוק יאה להם. כך יאה. הרצל חי בשלום עם שילוב מניעים דתיים ולאומיים כמניע לפעילות ציונית, אך כיום כל האומר חלילה דבר הקשור לדת ולציונות גם יחד אינו ציוני, שכן ציונות מטרתה הפרדת הדת מהמדינה.
יש בקרב פעילי אם תרצו, ואפילו בקרב פעילי אם תרצו הנמנים עם זרם הכיפות הסרוגות, שתומכים בהפרדת הדת מהמדינה- ובכללם אני. אך הפרדת הדת מהמדינה ומלחמה בכפייה דתית במסגרת החוק הישראלי אין פירושה התעלמות מכל המניעים הדתיים וההיסטוריים שמשכו את עם ישראל למולדתו התנ"כית."התנ"ך הוא המנדט שלנו. התנ"ך שנכתב על ידינו,בשפתנו העברית ובארץ הזאת עצמה, הוא-הוא המנדט שלנו", אמר דוד בן-גוריון בוועדת פיל כאשר נופף בספר התנ"ך. האם גם הוא היה פוסט ציוני מכיוון שערבב מניעים דתיים עם מניעים לאומיים, ודיבר על החיבור הכמעט מיסטי בין דת ובין ארץ ישראל?
ובכל זאת, אין ספק כי התנועה הציונית שינתה פניה. אין ספק כי הדעות הרווחות בקרב אישים ציוניים כגון זאב ז'בוטינסקי אינן בהכרח רווחות היום בקרב התנועה הציונית. לדוגמה, דבריו של ז'בוטינסקי מתוך 'חדשות הארץ', שהתפרסמו בתאריך ה22.10.1919- "בבית הלאומי נכריז על אותם יהודים שלא יסירו מעליהם את חלד הגלות ויסרבו לגלח את הזקן ואת הפאות כעל אזרחים מדרגה שניה. לא ניתן להם זכות בחירה"- כנראה אינם רווחים היום בקרב פעילים ציוניים, ואפילו יהיו פעילי שמאל או אתאיסטים הדוגלים בהפרדת הדת מהמדינה, ובצדק.
כמו בכל אידיאולוגיה, גם באידיאולוגיה הציונית היה מקום לשינויים. האם עלינו לאמץ את כל כתבי הרצל או ז'בוטינסקי ככתבם וכלשונם? האם הקמתה של מדינת ישראל והזמן שעבר לא הותירו מקום לשינויים בהשקפותיהם? האם על-מנת לשמר אידיאולוגיה יש להקפיאה? האם בתור רב רפורמי, הרואה עצמו יהודי דתי למרות שהשלים עם שינויים רבים כל כך ביהדות, יש לרב לורי מקום למתוח ביקורת על מי שאינם נאמנים לכאורה למטרות התנועה הציונית בראשיתה, ולהחליט שאין להם הזכות להגדיר עצמם ציונים?
אנא, אל תספרו לנו האם אנחנו ציונים או לא. שלא תגדירו אותנו. אל תנסו להציג אותנו ואת השקפותינו. אנחנו ציונים כי ציונות משמעה אהבת העם והארץ, בכל נימי הדם. וזה תנאי שכל חברי אם תרצו מקיימים, ובגדול.
