בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה...?
|
יהורם גאון שר שיר בו הוא מבטיח לבתו בשם הטנקיסטים, הטייסים, הצנחנים ואחרים, שהמלחמה הזאת (מלחמת יום הכיפורים), תהיה האחרונה, לא בגלל "שלום" הזוי, אלא בגלל הכרעה ● קצת על ההתחמשות האזורית והמלחמה האחרונה...
|
מלחמת יום כיפור. לא שוב [צילום: לע"מ]
|
|
|
|
|
הכרעה על-פי תפישת השמאל, כבר מימי גולדה מאיר ועד אולמרט (" עייפנו להיות גיבורים, עייפנו מניצחונות"), אסור להכניע יותר מדי את האויב, כדי שנוכל לחתום איתו על חוזה שלום. אם הוא יוכנע יותר מדי, הוא לעולם לא ירצה להתפייס - כך הם סבורים. בכל מקום בעולם מאמינים דווקא שבזמן מלחמה יש לגרום כמה שיותר נזק לאויב, אך רבים ממנהיגי ישראל סבורים אחרת. בכל זאת, לא כל האומה סובלת מהתסמונת הזאת, ו יהורם גאון שר שיר שבו הוא מבטיח לבתו בשם הטנקיסטים, הטייסים, הצנחנים וכולי, שהמלחמה הזאת (מלחמת יום הכיפורים), תהיה האחרונה, לא בגלל "שלום" הזוי, אלא בגלל הכרעה. זה אפשרי, זה מוסרי, וזה גם הכרחי. אפשר להכאיב מאוד לאויב, ויש להתכונן לזה מכל הכיוונים. הכרעה מהירה וברוטלית יש דרך להכריע בברוטליות את האויב בכל החזיתות. כמובן, נצטרך לשלם מחיר תדמיתי מסוים, שניתן יהיה לעמוד בו אם נתכונן כראוי. בכל מקום תגיע התראה מדויקת לכל גורם בנפרד, אם צריך. - חיזבאללה - הכפרים השיעים: יש בדרום לבנון כעשרים כפרים שיעים שבהם מתגוררים 80% מחיילי חיזבאללה. חורבן פיזי של כל כפריהם, כולל כל הבתים (בסגנון גוש קטיף). רק הידיעה מצד החיזבאללה שזה עלול לקרות, יכולה להרתיע אותו במידה רבה, גם אם תגיע פקודה מצד אירן לפעול בכל הכוח.
- אירן - כורים גרעיניים ותשתיות: כפי שהרחבנו בעבר, לא די לבלום את תוכנית הגרעין לחמש-עשר שנים, יש להחזיר את הכלכלה שלהם אחורה עשרים שנה.
- חמאס - הרס רוב התשתיות בעזה: כולל חשמל; סוף אספקת החשמל בזמן המלחמה, עד להודעה חדשה; גביית החוב שלהם.
- סוריה: אם הם משתמשים בנשק כימי, יש להרוס לא רק את תשתיות הנשק, החשמל, הכבישים והתעשיה, אלא גם תשתיות מים, שיגרמו לאבידות רבות (תוך כמה שבועות). מדינות ערב יצטרכו לקלוט שיש מחיר גבוה מאוד לשימוש בנשק כזה.
- הרשות הפלשתינית: במידה שהם משתתפים בחגיגה - להעמיד עשרות מחסומים שהוסרו לאחרונה, לרענן הוראות פתיחה באש, להביא לסוף שיתוף הפעולה עם הרשות בכל התחומים, להרוס תשתיות יקרות, בעיקר בניינים מפוארים, כפי שכבר הרחבנו בנושא.
- ערבים ישראלים: חקיקת בזק כדי לאשר הריסת בתים לכל ערבי ישראלי כמו במלחמה; שלילת אזרחות לכל מעורב טרור בזמן מלחמה; איסור הפגנות גורף; עוצר בכפרים במידת הצורך; ענישה של משרד הפנים והרס תשתיות בתוך הכפרים שלהם.
- מצרים: שם התחזית של מלחמת צבא מודרני נגד צבא מודרני, עלולה להתגשם. בעזרת השם, העליונות הישראלית תוכיח את עצמה מול נשק אמריקני מקורי. במקרה של סכנה, יש לאיים להשתמש בו בנשק יום הדין - הפלת סכר אסואן.
הזמן קצר, המלאכה מרובה במקרה של מלחמה כוללת, לא יהיה מנוס מגיוס נרחב של המילואים. החיילים יצטרכו לפעול בכל החזיתות, לא רק חיל האוויר אלא גם חיל הים וחי"ר. העולם יאשר חלון הזדמנות קצר ביותר עבור ישראל: ימים עד שבועות (תלוי באמריקנים בעיקר). בזמן הזה, הדבר החשוב ביותר שצריך לעמוד מול עם ישראל הוא: הכרעה. לגרום לכל המעורבים לבקש בעצמם הפסקת אש, לסרב כמה שאפשר מבחינת הלחץ הבינלאומי. יש לזכור היטב שהעולם לא יסבול ניצחון מהסוג הזה. העולם לא רוצה לראות את ישראל חזקה מדי. זה לא מתאים לו, לא רוחנית, וגם לא כלכלית. עם ישראל יתמודד בהצלחה מול נשק רוסי, אמריקני, סיני, אירני ועוד. עם ישראל מנצח בגדול, משמע: לא רק קידוש השם, אלא שינוי כללי המשחק במזרח התיכון בעיני כל העולם: גם רוסים, גם סינים, גם ערבים, ואפילו אמריקנים. נתפלל שנקיים את הבטחת יהורם גאון, ושזו תהיה המלחמה האחרונה.
|
|
הכותב הוא מהנדס מחשבים, בוגר הטכניון, חבר מנהיגות יהודית בליכוד ותושב ירושלים.
|
|
תאריך:
|
23/08/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/08/2012
|
|
יוסף מישל דוד
|
אני מבטיח לך, ילדה שלי קטנה...?
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מזכיר_המדינה
|
25/08/12 15:46
|
|
פרקליטות המדינה מושכת תיקים שנים ובסוף נאלצת לסגור אותם כמה זמן לוקח לבחון את הדרת הנשים ב"קול ברמה"? פסילת רשיונותיהם של נהגים עבריינים תמיד באה מאוחר מדי מפעל פניציה קורס משום שהמדינה לא קיימה הבטחה במשך חמש שנים בתשתיות התחבורה האיחורים נמדדים בשנים בפעילויות הקיץ עם אייל מצאתי גם כאלו שאצלם זמן זה זמן
|
|
|
מפעם לפעם אני נעצר לשאול את מי מבעלי החנויות את הדרך אל ויה דולורוזה. כולם יודעים. כדי לדייק, אני שואל כמה מהם איפה רחוב הגיא. אף אחד לא יודע.
|
|
|
"מֹאזְנֵי צֶדֶק, אַבְנֵי צֶדֶק, אֵיפַת צֶדֶק, וְהִין צֶדֶק יִהְיֶה לָכֶם, אֲנִי ה' אֱלֹהֵיכֶם אֲשֶׁר הוֹצֵאתִי אֶתְכֶם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. וּשְׁמַרְתֶּם אֶת כָּל חֻקֹּתַי וְאֶת כָּל מִשְׁפָּטַי וַעֲשִׂיתֶם אֹתָם אֲנִי ה" (ויקרא י"ט ל"ו-ל"ז). מפשטם של הפסוקים נראה כי שמירה מוקפדת על אמינות כלי המדידה כמוה כשמירה על כל חֻקֹּתַי ועל כל כל מִשְׁפָּטַי, משל אמרו כי זיוף כלי המידה הוא תמיד בסתר ואם אדם נשמר מזיוף משקולותיו, ואיפה שלו היא איפה, והין שלו הוא הין, הוא מעיד על אמונתו באלוהים שציווה על עשיית הטוב והישר, ואם לאו והוא מזייף מפני שאינו חושש מעין רואה ומיד הרושמת כל מעשיו בספר, וכופר בתוכו בכל אפילו אם לבר הוא מקיים כביכול הכל.
|
|
|
אחרי שהובהר בפירוש זה כי ליבת היצירה עוסקת בשאלת התכלית, שאדם צעיר צריך לקבוע לקיומו מבין שתי האפשרויות הסותרות: בין מיצוי "החיים היפים" מיד, בהווה, לבין השקעת מאמץ לרכוש תחילה, בהיותו צעיר, את ההון אשר יאפשר לו לחיות "כאוות נפשו" בבגרותו - ניתן כעת להבהיר את תפקידם בעלילה של שני וינאים אחרים, פריץ אנקר ופליקס פון-ברונהוף. שניהם משתייכים לשכבת הממון והאצולה של וינה ושניהם קושרים את אומללותם לעובדה, שהינם צעירים "בלי כל כובד" (128), אשר "חיים ללא תכלית" (191), אחרי שהמשפחות שלהם הועידו אותם למלא תפקיד מסורתי שעבר בירושה מאב לבנו במשפחה.
|
|
|
לפני כשלושים שנה, בשנת 1984, יצא לאור הרומן "סוף דבר". מאחר שמחברו, יעקב שבתאי, נפטר שלוש שנים קודם לכן, התעורר ויכוח בעיתונות הספרותית, האם הייתה הצדקה למהדירי הספר, דן מירון ועדנה שבתאי, להדפיס כספר כתב-יד שהסופר לא הספיק להשלימו בחייו.
|
|
|
|