הראיון שנתת ל
ידיעות אחרונות (31.8.12) לא מרפה ממני. המסר המרכזי נגע בשתי מטרות שיש ביניהן קשר. הראשונה (לגיטימית): קידום מכירות של הספר שכתבת על שרון, והמטרה השנייה: ככל שיהיו יותר קונים, כך ניתן יהיה לשווק את הרודן האכזר אותו שירתת כאיש אנושי ורגיש. זה שקר.
אב ששולח את בנו השתקן להודות בעבירות פליליות שהתבצעו למענו, לא יכול להיות אנושי ורגיש. מנהיג פוליטי שתוקע סכין בגבם של מצביעיו הנאמנים, שנשאו אותו על גבם בימים שהתקשורת העוינת שיווקה אותו לציבור כמצורע (שרון רוצח!), לא יכול להיות "אנושי ורגיש". גם סדיסטים, פדופילים, שודדים, רוצחי זקנות וראשי ארגוני פשע יכולים למצוא אנשים שיפליגו בשבחם.
אין מחלוקת על העובדה ששרון הוא בעל זכויות רבות בהגנה על המדינה. אני מגדיר את עצמי כמי שהשתייך בעבר לאחד מהמוני מעריציו. דחיתי בבוז את המאמץ של התקשורת לגייס אותי לעדר השמאלני שראה בו רוצח. עשיתי פרסה אמוציונלית, כשהוא עשה פרסה אידיאולוגית. ראיתי בזה בגידה במצביעים ופיגוע בדמוקרטיה.
יודגש!: לשרון, כמו כל אדם, שמורה הזכות לשנות את דעתו. אם הגיע למסקנה שעקירת יהודים מביתם היא מעשה נכון - אין בעיה, לך לבוחר, ותנסה לשכנע. הצלחת? מותר לך. לא הצלחת? עצור! או לך הביתה. אני נמנה על אלה הבטוחים שהנחישות של שרון, שכללה רמיסת כל מחסום דמוקרטי, מקורה בסיוט מכתב אישום.
אישים בצמרת את הראיון בידיעות אחרונות התחלת בשיתוף הקוראים בתסכול שלך מקריסתו המפתיעה ביום הארבעה בינואר 2006. לתחושתך, הקריסה זינקה מתוך ידיעה שפורסמה בחדשות ערוץ 10, על אודות השחיתות של מרשך. לחץ הדם שלו עלה, כך אמרת, מה שהפך את הצנתור ה"פשוט" לאירוע מוחי קשה.
למענך, מר ויסגלס, טרחתי ושלפתי מהארכיון כמה קטעים שאמורים לשכך את התסכול המלאכותי שלך. אחרי שתראה, תגיע שוב לאותה מסקנה שאתה נושא איתך דרך קבע - מרשך היה שקרן מושחת. לדעתי, זאת הסיבה היחידה שדאג לטפח את היחסים ביניכם. כתבתי זאת במאמר הקודם, ואני חוזר על זה שוב - פרקליט צמרת נותן תחושת ביטחון למושחת צמרת. שניכם צמרת.
הוכחות מהארכיון לפניך חמישה סרטונים. הסרטון הראשון מעיד על תכונת אופי שראינו אצלו לכל אורך הקריירה שלו. שודר בינואר 2000, ביום בו פרסם
מבקר המדינה את דוח פרשת העמותות של ברק, בצירוף המלצה ליועץ להורות על פתיחת חקירה פלילית. כזכור,
אהוד ברק אמר "לא ידעתי", ומרשך - אז יו"ר האופוזיציה - הגיב בנחרצות: "אני קובע שאהוד ברק ידע". לימים, כשהתפוצצו פרשיות שרון, טען המושחת: "לא ידעתי, תשאלו את הבנים". והבנים, כמו נחקרי פרשת העמותות, שמרו על זכות השתיקה. רק המטומטמים שהאמינו שברק לא ידע, האמינו ששרון לא ידע.
הסרטון השני (שודר ב-3.1.06) הוא הקטע שלדעתך העלה את לחץ הדם של הרודן המושחת, יום קודם שהיה צריך לעבור צנתור.
ברוך קרא הביא ידיעה לפיה המשטרה עומדת על דעתה ששרון לקח שוחד. אם לא ראית, הנה לך ההזדמנות.
בסרטון השלישי פרקליט המדינה
ערן שנדר קובע: שלושה מיליון דולר נכנסו לחשבון הבנק של שרון מגורם עלום (?)!
בסרטון הרביעי, שרון שולח לאולפן הטלוויזיה את קלף ההסברה האולטימטיבי - השר
אברהם הירשזון. שים לב לאינטונציה. אין שופט בעולם שיכול לעמוד בפני ההבעה התמימה והקסם הנקי של האיש האמין הזה.
לאלה שלא קלטו את הסרטון השני - בסרטון החמישי, ברוך קרא מפרט את מסלול הכסף. אדן הזינוק היה קצה העולם, וחוט המטרה נקרע בדיוק בחשבון הבנק של משפחת שרון. אגב,
יוסי שריד אמר יותר מפעם אחת: "שרון הוא ראש משפחת פשע"! והוסיף: "ושיתבע אותי". מדוע לא הגיעה תביעה?
שורה תחתונה, מר ויסגלס: שמונת אלפים יהודים שנעקרו מביתם, פלוס רצח טלי חטואל וארבע בנותיה ביום משאל המתפקדים, הם סיבה טובה ונכונה לחשבון נפש אמיתי ונוקב.
או שהחרדים ימלאו את חובתם האזרחית או שיסתלקו מכאן
