מגדל שהימר בכספי החברה הישראלית, שהתמכרה להימור. הימור בלתי נסלח העלול לסכן את הפנסיה של דור העתיד.
החברה הישראלית נושאת באחריות, כי לא עשינו ולא פעלנו נגד מתן כל ההיתרים לבניית מגדל בבל על-ידי אדריכל ואשף הכספים
נוחי דנקנר וחבורת אי.די.בי, שבריצת אמוק הוסיפה בטירוף קומות לפירמידות במתחם של מגדל בבל, מתחם אלילי הבעל והעשתורת של ההון הישראלי. מי שכן התריס וכן השמיע קול כנגד השיטה נדחק לפינה והוצג כטרחן הוזה שחורות.
בכספי הציבור התרחשה שערוריית קזינו אי.די.בי. נכון להיום קופת חברת הקזינו אי.די.בי מסוגלת להמשיך לשלם חובותיה במועד רק לעוד כמה חודשים, ולכן רואי החשבון הצמידו לה הערת עסק חי. עסק שהוא עדיין חי, אך יש חשש לחייו ולמעשה לחיי כספי הציבור, שנבזזו ב"היתר" לבניית מגדל בבל.
בניסיון להציל את מגדל בבל הקריב נוחי דנקנר ביום שישי האחרון את פרנסתם של 1,600-1,700 עובדי
מעריב מתוך כ-2,000 עובדים. מאות משפחות ערב חגי תשרי נגזל מהם החג, נשבר מטה לחמם. אצל נוחי דנקנר זה כבר הרגל להקריב את ההון האנושי על מזבח הצלת ההון, על מזבח תאוות ההון.
נוחי דנקנר עשה זאת בבוטות ובגסות ערמומית כלפי עובדי מכתשים אגן. אנחנו כחברה לא נרתמנו לסייע לרבים מפועלי מכתשים אגן, שמצאו עצמם מפוטרים כדי לממש את הסכם המכירה לחברה סינית, כדי להזרים לקופת אי.די.בי סכומי כסף מנכס שהוא גם אוצר טבע, ולמעשה זה נכס של החברה הישראלית כולה.
לא יצאנו חוצץ נגד המכתב, שהפיץ נוחי דנקנר לציבור עובדי מכתשים שזיעתם עטפה רווחי ענק של יו"ר קבוצת אי.די.בי ובעל השליטה בחברה. נוחי דנקנר ביקש מהפועלים, שיבינו בצורך בפיטורים. ביקש הבנה לפיטורים מפועלים, ששנים רבות עבדו עבודה פיזית קשה בתנאי אקלים קשה.
לא יצאנו חוצץ נגד מכתב נוטף צוף של מלים, אבל כל מילה בו היא חבטה קשה בנכס היקר של מכתשים אגן - ההון האנושי. מכבסת מלים המירה את המילה פיטורים באזור הנגב, שאין לו מה להציע לעובד המפוטר.
אינטרס צר של רווחים כשמכר נוחי דנקנר את מכתשים אגן הוא לא ראה את הפועל כנכס היקר ביותר של המפעל לפני כל דבר אחר. למען ההון, למען הצלחת המכירה הוא הפעיל את מה שהוא קרא "תהליך התייעלות משמעותי בלתי נמנע".
בימים שבניית מגדל בבל טרפה את מכתשים אגן, לא היינו סולידאריים עם הקריאה הנחושה של יו"ר ועד העובדים,
יעקב כהן, שהופנתה : "אנחנו נלחמים על הבית...יש לחוקק באופן מיידי חוק, שיעצור את האפשרות למכור, מלבד הבעלות גם את העבודה - מה שיביא לפיטורים המוניים."
אבל נוחי דנקנר צפצף על הכל, הוא מכר את הנכס ואת העבודה. מי שהיטיב להסביר את המצב בעסקת הנוכלות של נוחי דנקנר היה העיתונאי יורם גביזון: "אין סיכוי שחברה סינית כמצ'יינה תסכים לשלם את המחיר הגבוה שהיא מציעה לנוחי דנקנר, אם היא לא תקבל גמישות מלאה בכל הקשור לכוח אדם. במלים אחרות : בלי פיטורים המוניים בעיקר בבאר שבע ובאשדוד - לא תהיה עסקה" (יורם גביזון,"
דה מרקר ב-19.10.2011)
נוחי דנקנר, למרות שהוא מקפיד לשוות לעצמו דמות של פעיל חברתי, העמיד תמיד את האינטרס הצר של רווחי חברת מניות על חשבון מאות פועלים, שקיבלו מכתבי פיטורים עם מילות ריכוך מנוחי דנקנר - "הנהלת החברה הונחתה על-ידי לבצע את תהליך ההתייעלות תוך הידברות עם עובדי החברה."
נופת צוף של מילים, שלא היה בהן מזור לכאב הקשה מנשוא שהיה וגם יהיה מנת חלקו של כל אחד ואחד, שקיבל ויקבל מכתב פיטורים מהנהלת אי.די.בי.
נוחי דנקנר לא הפנים, שהאדם העובד זה הערך המקודש ביותר במערכת הייצור, הערך הזה היה מבויש בבתיהם של מאות פועלי מכתשים אגן בעבר והוא מבויש בבתי מאות עובדי מעריב מיום שישי האחרון. נקווה, שלא יהיה מנת חלקם של בני דור העתיד שלנו כשייצאו לגמלאות.
