מליאת הכנסת אישרה אמש (יום ב', 25.7.05) את הצעת החוק שהגישה ועדת הכנסת, בשם ח"כ רוני -בר-און, יו"ר הוועדה ומנסח החוק, ח"כ מיכאל איתן, המאפשרת הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת בלא שיידרש היועמ"ש לבקש את הסרת חסינותו.

36 חברי כנסת תמכו בהצעת החוק, חמישה התנגדו ושניים 2 נמנעו. עם המתנגדים נמנו חברי כנסת דתיים וערבים, החוששים כי החוק ינוצל לרעתם. חשיבות אישור הצעת החוק היא בכך שהיא הופכת את חברי הכנסת כשווי זכויות לאזרחי המדינה: נטולי חסינות פרוצדורלית אוטומטית-פלילית.

עם השלמת החקיקה, מקווים עתה יוזמי הצעת החוק כי בכך הם "מעקרים" את הצורך של בית המשפט העליון לעסוק בהחלטה שקיבלה ועדת הכנסת בעניינו של ח"כ גורלובסקי. כידוע, בית המשפט העליון, בהרכב מורחב, עומד להכריע בעתירות שהוגשו, המבקשות לבטל את החלטת הכנסת - על כך שנמנעה מהסרת חסינות גורלובסקי. בעניין זה קיימת מחלוקת קשה בין הכנסת ובין בית המשפט העליון: הכנסת חוששת כי בית המשפט נוגס בסמכותה, בכך שהוא מתערב בהחלטות הנתונות לה על-פי החוק. עתה, ולאור שינוי החוק, מתייתר ההכרח מצד בג"צ להיכנס לעובי הקורה ולקבוע הלכה חדשה, בנושא זה.

במשרד המשפטים המתינו להצבעה במליאה. עתה, ועם פרסום החוק ב"רשומות", תוכל פרקליטות המדינה להגיש כתב אישום נגד ח"כ עמרי שרון - עם או בלי עסקת טיעון - בלא שיידרש היועמ"ש, מני מזוז, לעבור את ועדת הכנסת ולבקש את הסרת החסינות.

בימים האחרונים עיכב היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב האישום וניהל עם עמרי שרון מו"מ לעסקת טיעון. קלף המיקוח של שרון היה העובדה כי ועדת הכנסת לא תמהר להסיר חסינותו.

להשוות את מעמד הח"כ כ"אחד האדם"

הצעת החוק נועדה לבטל את המצב הקיים, לפיו לחברי הכנסת מוענקות מלכתחילה שתי חסינויות - חסינות מהותית [שאינה ניתנת להסרה] ודיונית [להגנה במקרים פליליים - וניתנת להסרה]. מעתה, תעמוד לזכות חבר הכנסת רק חסינות אחת: החסינות המהותית.

כאשר יאשר היועץ המשפטי לממשלה הגשת כתב אישום נגד חבר כנסת, הדבר יועבר, בראשונה, לידי חבר הכנסת וליו"ר הכנסת, קודם הגשתו לבית המשפט. חבר הכנסת יהיה רשאי, תוך 30 יום מיום שנוסח כתב האישום, להודיע ליו"ר הכנסת, בבקשה מנומקת, ובכתב, אם הוא מבקש חסינות מפני העמדתו לדין פלילי.

העילות שהוא יכול לטעון להן, כדי לקבל חסינות דיונית הן: העבירה בה הוא מואשם נעשתה במהלך או למען מילוי תפקידו [הגנה החוסה תחת כנפי החסינות המהותית]; הגשת כתב אישום מצד היועמ"ש נגועה בהפלייה פסולה; כתב האישום הוגש שלא בתום לב; ייגרם נזק של ממש לתפקוד הכנסת בשל ניהול הליך פלילי. בקשת חבר כנסת תועבר לדיון והצבעה בוועדת הכנסת.

כל החלטה שתחליט הוועדה, אם להעניק לו חסינות או להותירו במצב הנוכחי, תועבר לאישור מליאת הכנסת. אם חבר הכנסת לא הודיע ליו"ר הכנסת כאמור, או שנדחתה בקשתו, או שחזר בו מן הבקשה, אזי רשאי היועץ המשפטי לממשלה להגיש כתב אישום לבית המשפט.

הצעת חוק זו תצמצם מחד את התערבות בית המשפט והיועץ המשפטי לממשלה בהסרת חסינות חברי הכנסת, ותחזיר את אמון הציבור מאידך, כאשר ח"כ יהיה "כאחד האדם".

נזכיר, כי במהלך השנה האחרונה ניסו חברי הוועדה לטפל בסוגיית חסינות חברי הכנסת, כאשר ניסחו הצעות חוק להעברת הסמכות לנטילת חסינות חבר כנסת לידי ועדה ציבורית. הצעות החוק אושרו בקריאה טרומית אבל לא קודמו מזה שנה.

"הישג חוקתי המחזק מעמד הכנסת"

מגיש הצעת החוק, ח"כ איתן, אמר עם השלמת החקיקה: "זהו הישג חוקתי שמחזק את מעמדה של הכנסת, שומר על חסינות חברי הכנסת אך מגביל אותה רק למקרים חיוניים ומוצדקים".

ח"כ בר-און אמר לאחר אישור החוק במליאה: "הצעת החוק גורמת להשוואת הליך ההעמדה לדין של ח"כ להליך של כל אזרח ולאחר פסק דין גורלובסקי באה לעשות סדר ולקבוע בחוק באלו עילות יש להעניק חסינות לח"כ".