אנחנו יודעים זאת טוב מכולם. הקריקטורה והמדיה האנטישמית, בעיקר זו מן האסכולה הערבית, נועדה לשלול מן היהודי את אנושיותו, ומן המדינה היהודית את הלגיטימציה הלאומית, בכדי להביא להשמדת העם היהודי באמצעות דמוניזציה תוכנית וצורנית.
הקריקטורה הערבית-האנטישמית נפוצה בעיתונות הממסדית של כל מדינות ערב, ורמת השטנה האנטישמית שבה, עולה עשרות מונים על זו שבימי הביניים המאוחרים, בספרות האינקוויזיציה או בעידן הנאצי. היא נתפסת כלגיטימית ונפוצה בקרב הציבור הערבי הרחב בכלל ובקרב האינטליגנציה בפרט.
מרכז האנטישמיות העולמית, הינו מזה עידן ועידנים, במצרים. הטוענות לכתר השטן הקורא להשמדת מדינת היהודים הן הרשות הפלשתינית ותנועות החמאס החיזבאללה ואירן. ביטויי האיבה האנטישמיים גברו בקרב מדינות ציר הרשע, הן בהיקף והן במידת הארס שלהם, דווקא ב"עידן השלום" שלאחר הסכמי קמפ דיוויד ואוסלו.
הקריקטורה הערבית האנטישמית מתאפיינת בתשעה מוטיבים עיקריים: תהליך השלום כמלכודת יהודית להפיל בה את הערבים. תהליך השלום כהזדמנות לחיסולה של ישראל. ישראל כיישות יודו-נאצית. דמוניזציה של היהודי והמצאת "השטן היהודי והציוני". זואומורפיה – זיהוי היהודי כבעל חיים מזיק, כגון: נחש, תמנון, עכביש, כלב שוטה, ארבה, תולעת. עלילות דם כגון: דם ילד פלשתיני כמתנה ליום האם. ישראל כיישות פושעת. ישראל כמפלצת. ישראל כבור קבר ליהודים.
רבות ניתן ללמוד על ייעודה ותפקידה של הקריקטורה והמדיה הערבית, ביצירת חרדה ושנאה בעת ובעונה אחת כלפי היהודי, הציוני וישראל, במטרה להכשיר את הקרקע להשמדתו של היהודי כיעד כביכול מוסרי של האיסלאם ושל מדינות ערב. על כך נכתב ספרו המרתק של אריה סתיו 'השלום – קריקטורה ערבית', עיונים בדיוקן היהודי בקריקטורה. הוצאת 'זמורה ביתן' 1996.
ועל כן, אנחנו כיהודים, אשר סבלנו והננו סובלים משנאת ישראל, באמצעות הסתה במדיה ובקריקטורה הנאצית והערבית והמוסלמית הארסית, הננו גם הראשונים לגנות ולהילחם בתופעה כזו, כשהיא נעשית לכל אדם באשר הוא ולכל עם בעולם, ובכלל זה גם נילחם בהסתה ודמוניזציה במדיה וקריקטורה כנגד הנביא מוחמד והאיסלאם.
הסרטון והקריקטורה המשמיצים את הנביא מוחמד ואת האיסלאם אינם סאטירה אמיתית, שהיא ביקורת חברתית המבקשת לתקן את המעוות, אלא להפך, הם מסע הסתה שסופו מלחמה ורצח והשמדה, כפי שהיהודים למדו זאת היטב על בשרם ודמם מן התעמולה הנאצית ומן התעמולה הערבית עצמה.
ערבים שקרנים ומסיתים הינם מכחישי שואה סדרתיים, ומכחישי הזיקה היהודית לירושלים ומכחישי המקדש והזיקה היהודית למקומות הקדושים ליהדות. הנהגת הרשות הפלשתינית יחד עם ארגוני טרור ומדינות טרור ערבי ומוסלמי, משכתבים את ההיסטוריה, ומפיצים באמצעות קריקטורות וסרטונים את הכחשת ושלילת הנרטיב היהודי הציוני, ובכלל זה דה יהודיזציה ואיסלאמיזציה של הר הבית, איסלום הכותל המערבי וירושלים בכלל.
עבודת הדוקטורט של נשיא הרשות הפלשתינית אבו מאזן, הלא הוא מחמוד עבאס, הוגשה בשפה הרוסית ושמה: "הקשרים בין הנאציזם לציונות בין השנים 1933 – 1945". העבודה הפכה לספר שכתב בערבית ושמו: 'הפן האחר: הקשרים הסודיים בין הנאצים להנהגת התנועה הציונית'. מחמוד טען בספרו שהתנועה הציונית שיתפה פעולה עם הנאצים בהשמדת העם היהודי, תמורת חתימת הסכם ההעברה בין גרמניה הנאצית לסוכנות היהודית, שבמסגרתו הותרה העברת רכוש של עשרות אלפי יהודים מגרמניה לארץ ישראל. בהקדמה לספרו הוא מאשים את התנועה הציונית בניפוח מספר הנרצחים וחומרת השואה. נשיא הרשות הפלשתינית הקדיש את עבודת הדוקטורט שלו להכשרת טענות של מכחישי שואה.
מדד ההסתה התקשורת של הרשות הפלשתינית מאשימה את ישראל בביצוע "טיהור אתני" ובפיזור עכברושים ובהפצה מכוונת של סמים בקרב התושבים הערביים. מעל כל זאת, מוצגת מדינת ישראל כמאיימת על המקומות הקדושים וכרוקמת מזימות למוטט את מסגד אל-אקצה. ציור של רג'אא יוסף סלמאת בת ה – 12 מבית הספר היסודי לבנות בשכם, מציג את ה"נחש", הסמל האנטישמי ליהודים (נחש עם כיפה ופאות), כמנסה לבלוע את כיפת הסלע כשדם נוטף מפיו ומהמבנה.
השר לנושאים אסטרטגיים, משה בוגי יעלון, ומנכ"ל משרדו יוסי קופרווסר, הציגו בישיבת ה
ממשלה בכ"ד אב תשע"ב (12.8.12) את "מדד ההסתה" נגד ישראל ברשות הפלשתינית. על-פי הנתונים שהציגו השניים לממשלה, חלה החמרה ברמת ההסתה ברשות הפלשתינית כנגד מדינת ישראל.
איברהים מודייריס, כנציג רשמי של משרד ההקדשים ברשות הפלשתינית, אמר בשידור בטלוויזיה הפלשתינית ב-2008: "עשויות להיות מחלות כגון אבעבועות, שאפשר לחסלן, חוץ מהמחלה שפגעה בעם הפלשתיני ובאומה הערבית באופן כללי, והיא המחלה היהודית". עומר אל-ע'ול, כיועץ ראש הממשלה הפלשתיני, אמר בטלוויזיה בספטמבר 2009: "העולם צריך לדעת ולהבחין בפשעיה של ישראל - החל בגניבה ובסחר באיברים של שאהידים פלשתינים. נגנבו איבריהם של כ-69 שאהידים".
הופיע בתקשורת הפלשתינית שיר ששר זמר מצרי, שקורא לבצע פיגועים. השיר נותן הצדקה לג'יהאד. כך גם בשירים שלומדים בבתי הספר בכיתה ח'. עושים על זה הרבה תרגילים ושיעורי בית. ילדות פלשתיניות שרות שירים שמבטיחים להכות את ישראל מכות נמרצות. הן זוכות לשבחים מהרשות הפלשתינית. אבו מאזן נפגש עם צעיר פלשתיני שמשתתף בתחרות. הצעיר מדקלם שירים פלשתינים, והוא שר על מתאבדים ועל שאהידים.
בטלוויזיית הרשות הפלשתינית, מציגים עינויים, שכביכול עוברים ערבים תמימים, בכלא הישראלי. מראים כאילו מענים את האסירים, כאילו מסממים את הצעירים בכלא. לפני מספר חודשים הוצג בטלוויזיה הפלשתינית קטע מבוים, בו ישראלי גורם לאסיר פלשתיני כוויות, באמצעות מגהץ חם.
על-פי ערבים שקרנים והרשות הפלשתינית, ליהודים אין שום זכות להיות בחבל הארץ הזה. אין ליהודים שום זכות להיות פה. כך מלמדים בספרי הלימוד, בהם אין איזכור לנוכחות הישראלית. אין גם מפות עם ישראל. משרד ההסברה של הרשות הפלשתינית פרסם מאמר של אחד מסגני השר, שאמר שלכותל אין שום קשר ליהודים. קליפ בטלוויזיית הרשות הפלשתינית קרא ליהודים לחזור למדינות המוצא. היהודים והישראלים, ובמיוחד המתנחלים, אך לא רק, הם תתי אדם ומוצגים פעמים רבות כקופים וחזירים, ומותר לפגוע בהם.
ולכן, להבדיל מהשקרנים והמסיתים באשר הם כאן ואי שם, אנו היהודים, מגנים בתוקף ובחריפות, ונילחם בנחישות וביד ברזל, כנגד כל הסתה, כל סרטון מחרחר מלחמה, כל קריקטורה מבזה, כנגד הנביא מוחמד, כנגד כל נביא, כנגד עם הנביאים, כנגד כל דת, כנגד הדת המוסלמית, כנגד הדת הנוצרית, כנגד הדת היהודית. נילחם בכל מי שפוגע בכבודו של עם ושל אדם הנברא בצלם, וכנגד כל מי שמסית לרצח ולהשמדת עם ומדינה.
ייאמר פה אחד: אנחנו היהודים, נילחם נגד כל הסתה ונגד כל דמוניזציה ונגד פגיעה בקדשי הקודשים של אדם ועם ומדינה באשר הם.
