המחסור במגרשים לבנייה למגורים באשדוד הולך ומחמיר. עדות אחרונה לכך הם שני המכרזים האחרונים של מינהל מקרקעי ישראל, שבהם הוצעו למכירה מגרשים ל-120 דירות ברובע הסיטי: 36 הצעות הוגשו לשני המכרזים יחד, והזוכים ישלמו 105-99 אלף דולר לקרקע לדירה, פי 15 עד פי 40 מהערכת השמאי.
ארבעה מכרזים נוספים, למכירת מגרשים ל-600 דירות ברובע ט"ז, עדיין תקועים בוועדת המכרזים של המינהל, למרות שההצעות הוגשו כבר לפני 11 יום. עדי ראיה מספרים שתיבות המכרזים שם מלאות במעטפות עד להתפקע. יתכן שפקידי המינהל פשוט אינם מסוגלים להשתלט על כמות כזו של הצעות.
לפני כחצי שנה קנו חברת דמרי וקבוצת בן-זקן-רביבו, מחברת קבוצת בוני ערים, מתחם ל-1,200 דירות באשדוד. הם שילמו 57 מיליון דולר, שהם "רק" 47,500 דולר לקרקע לדירה. אולם יש לזכור כי מדובר היה במתחם גדול, שבו המחירים נמוכים יחסית, וכי הקרקע עדיין אינה בשלה לבנייה מיידית, בניגוד לקרקעות המינהל, שעליהן אפשר לבנות כמעט מיד.
אין פלא שהמחסור מחמיר: זה ארבע שנים שמינהל מקרקעי ישראל, הבעלים של כמעט כל הקרקע בעיר לא הוציא מכרז למכירת מגרש לבנייה למגורים, להוציא מגרשים לדירות בודדות. המכרז האחרון הוצא באפריל 2001, בתקופת השפל הגדולה: הוגשה רק הצעה אחת, של בוני התיכון, והיא קנתה מגרש ל-50 דירות ברובע י"ב לפי 27,500 דולר לקרקע לדירה. היו ימים.
בסוף 1999 מכר המינהל שישה מגרשים ברובע י"ב, לבניית 474 דירות. חברת דמרי, למשל, קנתה מגרש גדול ב-30,000 דולר לקרקע לדירה.
חברת מנרב קנתה מגרש גדול אחר ב-45,000 דולר לקרקע לדירה. המשמעות היא שבשש השנים האחרונות התייקרו מגרשים לבנייה למגורים בעיר בכ-200 אחוז בממוצע.
מנתונים אלה עולה כי בשש השנים האחרונות מכר מינהל מקרקעי ישראל רק שבעה מגרשים באשדוד, לבניית 525 דירות. זה מעט בשביל עיר כה גדולה, שקלטה בעשור האחרון עשרות אלפי עולים, ושמדי שנה נוהרים אליה אלפי אנשים חדשים העובדים בנמל, בתעשיות ההייטק ובמפעלים מתפתחים אחרים. מחירי הדירות, כמובן, עולים במקביל.
קבלנים ויזמים, שנואשו מהמינהל, ניסו בשנים האחרונות לקנות מגרשים מאנשים פרטיים לבנייה מיידית, לרוב ללא הצלחה. רשימת הקונים כוללת את מנרב, מי ערד, האחים ישראל וחברות גדולות אחרות. לאשדר נותר מגרש אחד למכירה, מול המרינה, והיא שומרת עליו כבבת עינה, ואם תמכור אותו, יהיה זה במחיר גבוה.
