בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
זה לא סוד שקיימים פערים גדולים בשכר וביוקרה שטומנים בחובם מקצועות המחשוב וההנדסה על פני מדעי החברה והרוח ● תוכנית חדשה עשויה לצמצם פערים בין מקצועות אלו
|
דרושים עוד בוגרי מקצועות הייטק [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
כידוע לכם אני סטודנט לתקשורת באוניברסיטה הפתוחה. ולכן, לא הופתעתי מהנתונים שהציג צוות בין-משרדי בראשות ראש המועצה הלאומית לכלכלה יוג'ין קנדל לפיה סטודנטים הלומדים מקצועות כגון: חינוך, אמנות, ספרות, לימודי מזרח אסיה, מרוויחים פחות מאשר אלו הלומדים הנדסת חשמל, מחשבים ומנהל עסקים. הצוות הבין משרדי בראשות מר קנדל אסף את הנתונים כדי לגבש תוכנית אשר תשלב מספר גדול של סטודנטים בתעשיית ההייטק. פרופסור קנדל וצוותו ניסו לבדוק באילו תחומים קיים מחסור חריג בכוח אדם מיומן במגזר העסקי, מהן הסיבות לכך והאם קיים מחסור. הבדיקה העלתה כי עיקר המחסור מצוי בתחום המחשבים שבו נמצא פער משמעותי בין מספר הבוגרים (בערך כ-4,500 בשנה) ובין קצב הגידול במספר העובדים בתחומים אלו שגבוה ביחס לתחומים אחרים. כך, למשל, שכרו הממוצע של בוגר תואר ראשון בביולוגיה עומד רק על 6,000 שקל בחודש (וזאת בדומה לסטודנט הלומד חינוך, מדעי ההתנהגות, קולנוע, אמנות). ואילו שכרו של בוגר הנדסת חשמל יעמוד על 23,000 אלף שקל בחודש. וכן, הצוות הבין-משרדי זיהה עודף היצע משמעותי של סטודנטים מיומנים בתחום מדעי-החיים. למשל - 2,400 סטודנטים מקבלים תואר בביולוגיה מדי שנה, אך מקומות העבודה בתחום גדלו בקצב של 100 משרות בלבד. נשאלת השאלה: איך נוצרה מצוקת כוח האדם בהייטק עם משכורות נכבדות אלו? קנדל וצוותו תולים את האשם במספר המצטרפים החדשים לשוק העבודה במקצועות הדורשים כוח עבודה מיומן. בנוסף לכך, טוען הצוות כי איכות ההכשרה וההתאמה לשוק העבודה (בין אם מדובר במחסור במרצים, או בקבלת תגמולים חיוביים) איננה מספקת, וכן קשה לנשים המשמשות אימהות לילדים,לגברים מעל גיל -50 ואוכלוסיות שונות להשתלב בתחום ההייטק. ככל הנראה יגובשו תוכניות להכוונה מקצועית עם דגש להייטק, אשר תיועד לבני-נוער, סטודנטים,וחיילים. יוקצו משאבים ותמריצים למוסדות האקדמיים תוך שימת דגש על מקצועות המחשוב וההנדסה. לפני שלושה שבועות הוגשה לראש-הממשלה נתניהו סקיצה ראשונית של התוכנית, שככל הנראה יקח זמן רב עד שתיושם בשטח.
|
|
המחבר הינו בלוגר וסטודנט למדעי החברה
|
|
תאריך:
|
24/09/2012
|
|
|
עודכן:
|
24/09/2012
|
|
רועי אורן
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
שרון מרכז אקדמי ד
|
27/09/12 08:13
|
|
בשנים האחרונות אנו עדים להתנערות הולכת וגוברת של השלטון המרכזי ממשימות שהם ליבת אחריותו, על רווחתו ובריאותו של האזרח.
|
|
|
סיפור תלמודי ידוע מספר על אחד החכמים שהיה לומד בהתמדה עילאית בישיבה, והיה מגיע לביתו רק פעם בשנה ליום הכיפורים. יום אחד למד הרב בדבקות כה רבה, עד כי לא שם לב, כי ערב יום הכיפורים הגיע. הוא למד ולמד, אך סוף מפתיע קטע את לימודו וכך גם את חייו. בעיצומו של אותו ערב יום הכיפורים, התמוטטה הקומה השנייה של בית המדרש בה למד וקטעה את חייו.
|
|
|
נחום ברנע, מירון בנבנישתי, ואפילו גדעון לוי. אחד אחד, הם מספרים לנו בכאב על המדינה הדו לאומית שבדרך, והאמת היא שקשה להאשים אותם. הם בסך-הכל פוקחים עיניים אל מול המציאות. בשטח ההתיישבות גדלה והתרחבה. אם הם מסיתים את עיניהם מהשטח כלפי מעלה, הם רואים שאין אף אחד שעומד להחליף את נתניהו בזמן הקרוב. ובכלל, השיח הציבורי נע בין מחירי הקוטג' לאירן, לתאונות דרכים. הנושא הזה כבר מזמן לא מצא מקום בכותרות הראשיות, ואם הוא כבר שם אז הוא מגיע בצורת סכסוך נדל"ן שולי בין כמה שכנים, ולא כנושא גורלי שישפיע יותר מכל על עתיד המדינה ואופיה.
|
|
|
1. סליחה מהילד ששכחנו באוטו. זה לא שיש לנו משהו נגדו. חלילה. בבת עינינו. פשוט לא הספקנו עדיין להתקין את החיישן המיוחד שמתריע על כך שמישהו יושב לו שם על הספסל מאחורי הנהג. החיישן בדרך ואיתו הסליחה.
|
|
|
פרשת וילך היא מעין גשר בין פרשת ניצבים שלפניה לפרשת האזינו. בדומה לפרשת ניצבים, שבמרכזה מוטיב התשובה, אף פרשתינו מצביעה על הקשר האינטגרלי בין תורת ישראל לעם ישראל וארץ ישראל. בסופה של הפרשה מצווה משה רבנו בשם ה': "כיתבו לכם את השירה הזאת", שבו התורה עולה מדרגה פיוטית ונקראת שירה, ובכך היא מתקשרת באופן מופלא לפרשת האזינו שאחריה. מדוע נקשרו לתורה כתרים של שירה? אומנם הטקסט המקראי הוא בהחלט טקסט ספרותי ממדרגה ראשונה, המשמש מקור השראה לסופרים ולמשוררים, אך ברור שלא זאת מטרת התורה, המהווה בראש ובראשונה טקסט אלוקי מקודש. לא בגלל הלשון והאמצעים הספרותיים מכוּנָה התורה שירה. הסיבות הן מהותיות, הקשורות למהות התורה.
|
|
|
|