מכתב למשפחת אומנה המחזיקה בבת של לקוחה

משפחה דתית נחמדה מישוב בצפון,

החלטתי לפנות אליכם במכתב גלוי כי אין דרך אחרת להגיע אליכם. אף כי ידוע לי וללקוחה שלי, ל', היכן אתם גרים ומה מספר הטלפון שלכם, פניה ישירה אליכם אינה אפשרית.

אם אני או הלקוחה שלי או מי מבני משפחתה היו פונים אליכם ישירות הייתם טוענים כי הופרה זכותכם ל"אומנה חסויה". אז בעידן של האינטרנט, השיתוף והרשתות החברתיות אני בטוח שהפניה הגלויה שלי תגיע אליכם, והמסר ינחת בלבכם הטהור. אחרי הכל, אתם יראי שמיים והנפש היהודית שלכם הומייה ופתוחה למעשים טובים.

לפני כשנתיים הגיעה אליכם תינוקת שנלקחה מאמה והיא רכה ולא בשנים. רק בת כשלושה חודשים. נשות הרווחה שנתנו לכם משמורת על האוצר היקר בודאי סיפרו לכם שאמה הביולוגית של התינוקת לא ראויה. בודאי נאמר לכם כי מדובר באמא מזניחה או מתעללת. בודאי גם לא גיליתם שום סימפטיה לאם, כי בעולם שבו ד"ר יצחק קדמן מפרסם כל שני וחמישי כי הורים הם יצורים מתעללים ופוגעניים איך אפשר לגלות סימפטיה להורים?

אתם בטובכם אימצתם את התינוקת אל ליבכם וגידלתם אותה בחום ואהבה. אין לי כל ספק בכך.

בודאי שבנסיבות העובדות שסופרו לכם לא התפלאתם מדוע האמא לא באה לבקר את התינוקת. בודאי גם היה לכם נוח עם היעדר ביקורי האם את בתה. באופן רשמי נאמר לכם שאתם משפחת אומנה וגם קיבלתם כסף לא רע לצורך כך (מגיע לכם, הרווחתם זאת ביושר). נשות הרווחה הבטיחו לכם שבבוא העת תאמצו את הילדה כך שהיא תהיה רק שלכם.

לא ידעתם, או לא רציתם לדעת שהאמא, הלקוחה שלי, נאלצה לוותר על ביקורים במרכז הקשר של בתה משום שגילתה שהיא בהריון נוסף. בודאי שלא אתם ולא נשות הרווחה מסוגלים להבין את נפשה של אם ששלושה ילדיה הקודמים נלקחו ממנה אחד אחרי השני לאימוץ (בטענה כי אין לאם מסוגלות הורית - כי איזה פסיכולוג/פסיכיאטר מטומטם קבע כך) וכדי למנוע את "הליכתו" של הילד החמישי בדרך ש"הלכו" שלושת אחיו ואחותו שאצלכם, נאלצה הלקוחה שלי לעזוב את הטריטוריה הישראלית וללדת את התינוק ברשות אחרת, בתקווה ששם, ברשות האחרת, ההורות שלה לא תופרע ע"י רשויות הרווחה.

הלקוחה שלי נאלצה לעמוד בפני מבחן שלמה אמיתי. על-מנת לשמור על התינוק ולמנוע מהרווחה ליטול את התינוק החמישי (כאמור שלושה כבר נלקחו לאימוץ והרביעית אצלכם), היא נאלצה לוותר על הביקורים של הפעוטה שנשארה למשמורת אצלכם.

רצה הגורל ועוד טרם שזפה עינה של עובדת סוציאלית את הרך הנולד (החמישי במספר) ועוד טרם נבדקה מסוגלותה ההורית של הלקוחה שלי, הוציא בית משפט לנוער צו כנגד הלקוחה שלי לפיו התינוק (החמישי) יילקח מחיקה של הלקוחה שלי ברגע שהיא תיתקל במי מהרשויות. כך נאלצה הלקוחה שלי לגדל את בנה מתחת ל"ראדאר", בלי תעודת זהות ישראלית, בלי לחשוף את דבר קיומו אפילו לשכנים שלמדו את מלאכת ההלשנה לרווחה.

ואז בהגיע התינוק החמישי לגיל 11 חודשים שוב נאלצה הלקוחה שלי לעמוד בפני מבחן שלמה נוסף. התינוק חלה ונזקק לטיפול רפואי. היה ברור ללקוחה שלי שהבאתו לבית החולים תביא לניתוק התינוק ממנה ע"י רשויות הרווחה. וכך אכן קרה. עם הגיעם של לקוחתי והתינוק לבית חולים בני ציון, ומשהתברר כי אין לתינוק ת"ז ישראלית, עורבו רשויות הרווחה והתינוק נלקח בצו בית משפט למעון ,שבתאי לוי" בחיפה למשך 45 ימים, תוך שהוא מנותק מאמו ומספר הביקורים מוגבל ביותר.

בשלב זה בסמוך לסיום תקופת הצו של 45 הימים, פנתה אליי משפחתו של התינוק ולמרות התנגדות עיקשת של הרווחה הצלחנו (את שיטות הפעולה לא נפרסם כאן) לשכנע את השופטת הנכבדה להחזיר את התינוק לאמו. לאחר כ-50 ימים מיותרים בבית "שבתאי לוי", בהם נותק הקטין מאימו, חזר התינוק הביתה, לאמו למשפחתו.

אבל הרווחה, שספגה מהלומה (ובדרכיה שלה כבר דאגה ל"החטיף" לשופטת מאחורי הקלעים), לא ויתרה ודרשה כי התינוק יוכרז כתינוק נזקק. לפיכך נקבעו דיוני הוכחות לאוקטובר 2012. השופטת קבעה כי בינתיים התינוק יהיה תחת צו השגחה של הרווחה, כך שהרווחה תיתן הוראות ותפקח על אימו. בהתאם הורו ללקוחה שלי, למרות מחאותיי ולמרות חוות דעת פסיכולוגיות שהגישה האם, שהתינוק ישהה כל יום במעון משעה 08:00 עד 18:00.

לפתע פתאום באמצע חודש ספטמבר 2012 הרווחה (לא נזכיר מאיזה עיר) נמלכה בדעתה. כחודש לפני מועד ההוכחות הבינה הרווחה שאין לה "קייס". התינוק, מקסים, שמח, רוקד, מאושר, מטופל ומתפתח היטב (כפי שהיה מאז לידתו) ולא ניתן לטעון כנגד אימו שאין לה מסוגלות הורית. בהתאם להבנה זאת של הרווחה היא פנתה לבית המשפט לנוער בחשאי (מבלי לידע אותי) וביקשה לרדת מהתיק. פשוט למחוק אותו. אפילו לא נטען שהילד צריך להיות מוכרז כילד נזקק. וכך באמצע חודש ספטמבר 2012 גילתה הלקוחה שלי שהיא אם לתינוק שעל צווארה לא מונחת חרב שיוציאו את התינוק ממנה.

הירידה מהעץ שעליו טיפסה הרווחה בעניין הילד החמישי מהווה אישור רשמי שלא הייתה כל תוחלת לטענה כי ללקוחה שלי אין מסוגלות הורית.

שלושה ילדים נלקחו לאימוץ מהלקוחה שלי ככה סתם. מחוסר רגישות, מחוסר הבנה, מאדנות, מעליונות, מאליטיסטיות, מתחושה שרק נשות הרווחה מבינות. אני כותב ולא מאמין שזו המציאות. אני אבא לארבעה ילדים. שעה אני לא יכול להיות בלעדיהם, בזמן שהם בבית הספר אני מתגעגע. המחשבה שיש מאות ואלפי הורים בישראל שמנותקים מילדיהם בגלל חוסר מקצועיות הרווחה והתחושה שאנחנו, הרווחה, יודעים יותר טוב מכולם, מטרידה.

ועכשיו, משפחה דתית יקרה, אני חוזר אליכם. הפיקדון של לקוחתי, בתה הרביעית, אצלכם והגיע הזמן להשיבו.

אני יודע שהבטיחו לכם לאמץ את הפעוטה, אני יודע שהרווחה הייתה בטוחה שהאימוץ של הפעוטה "ילך לה קל" כמו בפעמים הקודמות, ממש landslide. אבל הפעם לא יהיה אימוץ ולא יהיה נעליים.

עכשיו זה הזמן שלכם להבין כי מישהו הטעה אתכם בביטחון מופרז כי הילדה תימסר לאימוצכם הבלעדי.

עכשיו זה הזמן למבחן שלמה שלכם. הלקוחה שלי סיימה עם מבחני השלמה לא לפני שחככה בדעתה אם ייטב לילדה המעבר הזה חזרה אליה ביודעה כי הפעוטה מכירה רק אתכם. אכן הלקוחה שלי שקלה לוותר, אבל לאחר שקיבלה ייעוץ פסיכולוגי התברר כי אין מנוס מתהליך השבתה של בתה אליה. התהליך הזה מחויב המציאות.

עכשיו זה הזמן לתרום את חלקיכם ליצירת הקשר בין הילדה לבין אמא, לבין משפחתה, לבין אחיה הביולוגי.

אני מבין שקשה לכם להבין זאת כי לאחר הפגישות שהתחדשו לאחרונה בין האם לבתה, פגישות ראשונות מוצלחות, חלה נסיגה בפגישות לאחר שהילדה קיבלה מכם מסרים נגד חידוש הקשר.

אז אם באמת אתם אוהבים את הילדה, שחררו אותה, אל תאחזו בה כי מאן דהוא נבזי הבטיח לכם ללא סמכות ובחוסר אחריות כי תאמצו את הקטינה.

שחררו אותה כדי לתקן את העוול הנוראי שנגרם לאם.

שחררו אותה כי אמה הוכיחה שיש לה מסוגלות הורית אחרי שכל המומחים של הרווחה טענו אחרת.

שחררו אותה כדי שתוכל לגדול עם משפחת המוצא שלה.

שחררו אותה כדי שתוכל לגדול עם אחיה הביולוגי.

שחררו אותה, כי יראי שמיים אתם, ואל לכם לגזול או לגנוב את ילדו של האחר.

יש לכם חלק חשוב מאד בתהליך חזרת הילדה לאמה, חשוב שהקשר עמכם יישמר. אין לנו ספק שאהבתם את הילדה ותמשיכו לאהוב אותה.

שחררו אותה כדי לא להמשיך מערכה משפטית מיותרת (שבסופה הלקוחה שלי תנצח) אבל כל יום שעובר לא ייטיב עם הקטינה.

שחררו אותה בהקדם כדי להקטין גם את גודל הצער שלכם.

משפחה דתית יקרה, let the baby go to her mummy.

יוסי נקר, עו"ד
בא כח ל'