מבחינתי קדימה, כבר עכשיו, לא קיימת יותר כאותה מפלגה שרצה לבחירות לפני כ-4 שנים. מבחינתי, קדימה לא קיימת יותר כאלטרנטיבה לשלטון ולא משנה כמה אנשי תקשורת מתוסכלים ואינטרסנטיים אחרים ינסו להנשים אותה ולדחוף אותה כאלטרנטיבה לנתניהו. מבחינתי זה פשוט לא מתקבל על הדעת שמפלגה שמרבית צמרתה הואשמה, נדונה והורשעה בבתי המשפט, מפלגה מרוסקת לרסיסים, תרים את נס הדגל לשלוט במדינת ישראל.
השחיתות הפוליטית הפכה לסמל בקדימה. באוקטובר 2011 נעצר גזבר קדימה
איציק חדד, לאחר ש
ציפי לבני, יו"ר קדימה, הגישה נגדו תלונה למשטרת ישראל בסמוך לפרסום דוח
מבקר המדינה, שבו היו ממצאים חמורים נגד המפלגה. אבל זה כאין וכאפס לעומת הביזיון הגדול, שמי שהיה ראש המפלגה וראש ה
ממשלה (אולמרט) הואשם והורשע, ולפני כן, מי שהיה שר האוצר (אברם הירשזון) הואשם והורשע (ועדיין בכלא), והיו עוד שלושה בהנהגה עם בעיות לא קלות בבתי-המשפט (עומרי שרון,
חיים רמון ו
צחי הנגבי). ונשאלת השאלה האם כל אלו רואים עצמם כחלק מצמרת קדימה המתחדשת? לא נתפלא אם ינסו לטהר את הירשזון עם צאתו מהכלא. כיום, שחצנותו הנוכחית של אולמרט ממש דוחה ופוגעת בכל סיכוי לשיקום מפלגתו.
נולדה בחטא סקירה היסטורית קצרה מראה לנו שמאותו רגע בו אולמרט נאלץ להתפטר, מתחיל מאבק מר ולא מכובד בין ציפי לבני ו
שאול מופז, וכאשר מנהיגת המפלגה מפסידה ופורשת, הח"כים מיד נערכים במחנות לקראת פילוג לשמאל ולימין ולמרכז (זה לא מצליח להם...). ואז בצעד מאד תמוה, ראש המפלגה החדש, שאול מופז מצטרף לממשלה, אבל לאחר זמן קצר מתומרן לעזוב ומבוזה. ואז מרבית חברי הכנסת נפוצים לכל עבר לחפש מקלט במפלגות אחרות, אבל לא מוצאים מקום ולאחר מכן רק אחד, מהטובים שבהם (
אבי דיכטר) נוטש ומצטרף לממשלה כשר.
בשעתו, היו מי שראו בקדימה, עם הקמתה, הבטחה גדולה אף שנולדה בחטא הפילוג והכלנתריזם. בתחילה גם נראה שמטאטא חדש תמיד פועל בהצלחה, בייחוד שלמטאטא הזה היה בתחילה מקל רציני - אריק שרון (אף שגם הוא היה בעייתי מבחינת החוק) אבל כאשר הוא נשבר, המקלות האחרים הוכחו לא רק כקני קש אלא גם כבעייתיים מאד מבחינת החוק ואפילו מושחתים.
כיום, פורשי מפלגת העבודה בקדימה -
דליה איציק,
רונית תירוש וחיים רמון, דרכם חזרה לעבודה חסומה ולגבי שאר הח"כים בקדימה. מרביתם כבר לא רצויים בליכוד. ישנם רק מספר חברי כנסת בקדימה שיהיו בעלי סיכוי מסוים להשתלב ברשימות קיימות או חדשות בבחירות הבאות, וזאת כמובן בזכות פעילותם הפרלמנטרית היעילה (כמו
נחמן שי, רונית תירוש,
ישראל חסון, שי חרמש ואולי גם
מאיר שטרית). אבל גם פה יהיו לא מעט קשיים מכאלה במפלגות שיראו בהם מכשול לכניסה למועמדות ריאלית לכנסת.
נותרה למעשה עוד אפשרות תיאורטית להצלה לקדימה וזו התפלגות חוקית לשלוש סיעות והצטרפות של 7 ח"כים כסיעה למפלגת העבודה, 7 ח"כים לליכוד ו-7 ח"כים למפלגתו של
יאיר לפיד. כל זאת כמובן אם המפלגות הנ"ל יאותו לקבל את הפורשים - דבר, ששוב, על פניו נראה כלא סביר, כי מי צריך לוזרים?