לבם במזרח והם בסוף מערב

השנה החלה התעוררות באירופה, אנו עדים לחקיקה שנועדה לבלום את האיסלאמיזציה

"נכון, השנה אנחנו עדים למתקפת הנגדית של אירופה הפוסט-נוצרית, שמתנגדת לאיסלאמיזציה. בשווייץ התקבל חוק נגד בניית מינרטים (מבנה גבוה, מעין צריח של מסגד שממנו המואזין קורא למתפללים), בצרפת ובבלגיה נגד לבישת הבורקה. בנוסף לאלה, בהולנד ניסו לחוקק חוק שאוסר שחיטה, ובקלן שבגרמניה חוק שאוסר ברית מילה".

ואלה האחרונים פוגעים גם ביהודים

"חוקים אלה פוגעים בכולם. במקורם הם נועדו לבלום את המוסלמים, אבל זה פוגע גם בנו מפני שגם אנחנו שוחטים בהמות ומלים תינוקות. אז אנחנו מותקפים משני הצדדים – מצד אחד בידי מוסלמים שונאי יהודים שתוקפים אותנו ברחובות ומצד שני בידי גל החקיקה שמטרתו לבלום את המוסלמים אבל הוא פוגע גם בנו. אנחנו באמצע".

איך אתם מתגוננים נגד החקיקה שפוגעת ביהודים? איך פועלת ועידת הרבנים שבראשה אתה עומד?

"אני רוצה לציין שכשאנחנו, היהודים, התקוממנו נגד החוקים החדשים האלה, הם לא עברו. ועידת רבני אירופה עצרה את החוק נגד השחיטה בהולנד. ביוזמתנו חברי הקונגרס האמריקני ואנשי מחלקת המדינה ממשרד החוץ בוושינגטון שיגרו מכתב לבית התחתון של הפרלמנט בהולנד לאחר שהחוק אושר בקריאה ראשונה. החוק נעצר".

והחוק נגד ברית מילה?

"בגרמניה ערכנו עצרת של רבנים. יצאנו בקריאה לממשלה, אמרנו להם: ברגע שתאסרו למול ילדים בגרמניה, זה סוף הקהילה היהודית שם".

ולגרמנים רגישות מיוחדת לכך בגלל השואה

"נכון. את המכתב שיגרנו ב-12 ביולי. אמרנו שלא ייתכן שקהילה יהודית תישאר במקום שבו אוסרים ברית מילה. בגלל זה פרץ לפני אלפיים שנה מרד החשמונאים. היומון הצרפתי 'לה פיגרו' ועיתונים מרכזיים אחרים באירופה פרסמו את המכתב. העיתונים בפרנקפורט פרסמו מאמרים גדולים. הכנסנו את האליטה של גרמניה להלם. כעבור יומיים, ב-14 ביולי, אנגלה מרקל אמרה שהממשלה תגן על ברית המילה.

"הבעיה התעוררה בעקבות החלטת בית משפט שקבעה, בתשובה לעתירה שהוגשה, כי מילה היא פגיעה בילד שאין לו עדיין דעה. מרקל התייחסה לחוק חופש הדת. כעת החוק נגד ברית מילה נעצר. כשיתקבל, ייקבע בחוק שליהודים ולמוסלמים מותר למול את ילדיהם כשהם עדיין קטנים גם כשאין צורך רפואי בכך, מטעמי חופש דת".

בסופו של דבר גם המוסלמים הרוויחו מהמאבק שניהלתם

"תראי מה קרה: בצרפת ובבלגיה המוסלמים נלחמו נגד החוק שאוסר לבישת בורקה, והפסידו. גם בשווייץ, בחוק נגד בניית מינרטים. כשהם לבד הם מפסידים. כשהיינו בני בריתם החוקים נעצרו, ולמרות זאת הם ממשיכים לתקוף אותנו ברחובות".

חשבת שהדברים ישתנו, שהם יכירו תודה ליהודים?

"לא מכבר ערכנו בפריז כנס של אימאמים ורבנים. לא ראיתי שההנהגה שלהם יצאה מגדרה כדי להוכיח שהיא נלחמת נגד הקיצוניים שונאי היהדות שתוקפים יהודים".

האוכלוסיה היהודית של אירופה שנת תשע"ג מונה כמיליון וכמה מאות אלפי יהודים, אם כוללים בתוכם גם את יהודי רוסיה ואוקראינה. הקהילות המרכזיות והמשמעותיות היום, אומר הרב גולדשמידט, הן הקהילות באנגליה (כ-300 אלף איש), בצרפת (כ-600 אלף), בגרמניה, ברוסיה ובאוקראינה.

באנגליה הקהילה עומדת השנה לפני אירוע מרכזי: מינוי רב ראשי. רבה הראשי המכהן של אנגליה, לורד ג'ונתן סאקס, פורש השנה לגמלאות. בשונה מהמצב בארץ, הקדנציה של הרב הראשי לאנגליה אינה קצובה והרב שייבחר יכהן עד פרישתו לגמלאות (בגיל 67-65). הרבנים באירופה מתמנים לתפקידים בכירים כשהם צעירים יותר מאשר בישראל. הרב גולדשמידט, למשל, נבחר לנשיא ועידת רבני אירופה בגיל 46. מגיל 30, משנת 1993, הוא משמש רבה הראשי של מוסקבה.

באנגליה יש כמה מועמדים לתפקיד המתפנה – רבנים מקומיים וגם מועמדים מארה"ב. הרב הראשי ייתן טון לקהילה בעשר-עשרים השנים הקרובות.

"זו הקהילה היחידה באירופה שלא נפגעה בשואה", אומר הרב גולדשמידט, "היא מיוחדת".

הקהילה קרובה למסורת?

"יותר משבעים אחוז מהיהודים באנגליה קשורים לקהילות אורתודוקסיות, בעיקר מודרניות, 'יונייטד סינגוגס' (United Synagogues), בתי הכנסת המאוחדים. כעשרים אחוז מהקהילה נמנים עם המגזר החרדי. אחוז הגידול של קבוצה זו גדול, משום שהילודה בקהילה החרדית גדולה במיוחד".

כמעט אין עלייה מאנגליה

"נכון. בצרפת זה שונה, שם המצב נזיל. בכל פעם שיש מתקפות אנטישמיות יהודים עולים. השאלה המרכזית שמעסיקה את יהודי צרפת היא אם הנשיא החדש פרנסואה הולנד יילחם באנטישמיות כפי שנלחם הנשיא הקודם. סרקוזי ניהל מאבק נגד האנטישמיות. תקוותם של יהודי צרפת היא שהנשיא החדש לא ייסוג ממדיניותו".

הקהילה בצרפת מסורתית?

"כן, ברובה. אלה יהודים שחלקם הגדול הגיע לפני כארבעים שנה מצפון אפריקה. בפריז יש היום יותר מ-150 מסעדות כשרות".

למרות הזיקה למסורת, הקהילה היהודית היחידה באירופה שגדלה, מתברר, היא דווקא הקהילה בגרמניה, שהיא קהילה חילונית לחלוטין. הקהילה מונה כ-120 אלף יהודים, ויש כ-100 אלף נוספים ש"קשורים ליהודים", כלומר בני זוגם של יהודים או אלה שאינם יהודים על-פי ההלכה. בגרמניה, מספר הרב גולדשמידט, נמצאים היום גם אלפי סטודנטים ישראלים שלומדים באוניברסיטאות מקומיות.

הקהילה בגרמניה מורכבת, ברובה, ממהגרים מרוסיה. גרמניה קולטת יהודים, אולם הקריטריונים נוקשים יותר מחוק השבות אצלנו: הגרמנים אינם מכירים בסעיף הנכד – הם מאפשרים הגירה רק למי שאביו או אמו יהודים.

בשנות התשעים נרשמה הגירה משמעותית של יהודים מרוסיה לגרמניה, היום הממדים קטנים יותר, אך ההגירה נמשכת. "הקהילה גדלה בשל ההגירה, לא בשל הילודה".

ומה קורה ברוסיה, במגרש הביתי של הרב גולדשמידט? במוסקבה, שבה הוא מכהן כרב מאז שנת 1993, יש פוליטיקה יהודית-פנימית שאינה פשוטה. אנשי חב"ד תופסים חלק מעמדות המפתח ואף נהנים מקרבה לממשל. עם זאת, בחירתו של גולדשמידט, רבה הראשי של מוסקבה ואב בית הדין שלה, לנשיא ועידת רבני אירופה מקנה לו משקל ויוקרה גם בעיני הממשל בקרמלין.

בשנים 2008–2009, הוא מספר, פרויקטים רבים ברוסיה נפגעו בגלל משבר כלכלי עולמי, מפני שחלק מהתורמים צמצמו את התרומות. "עכשיו יש שיקום מסוים, אבל עדיין המצב לא פשוט וישנם בתי ספר יהודיים במוסקבה ומחוצה לה שנסגרים. אך בתי ספר נסגרים לא רק מסיבות תקציביות: לפני 20 שנה בית ספר יהודי היה מסלול לחו"ל; היום הורים רוצים קודם כול להעניק לילדיהם חינוך איכותי".

השאלה כמה יהודים מונה הקהילה ברוסיה היא שאלת מיליון הדולר. "באשר לתשובה, אין עמדה אחידה. במרשם האוכלוסין האחרון 159 אלף איש הצהירו שהם יהודים. חב"ד מדברים על מספרים גדולים בהרבה. את יודעת, בשבת לפני שבועיים התארח אצלי חבר הכנסת זאב אלקין ודיברנו גם על זה. אלקין אמר שלדעתו יש יותר יהודים, ושחלקם פשוט לא רצו להצהיר על עצמם יהודים במרשם האוכלוסין".

אך מאידך-גיסא, היו בטח שרשמו את עצמם כיהודים למרות שאבא שלהם יהודי ואמא שלהם לא, הרי ברוסיה המודעוּת הלאומית היא לפי האב

"גם זה נכון. ויש קהילות גדולות יחסית באוקראינה, בקייב, באודסה, בדנייפרופטרובסק".

ברוסיה, מתברר, התעוררה לאחרונה בעיה דתית בבתי הספר. המדינה חוזרת ומתקרבת לכנסייה, ולאחרונה הכניסו לבתי ספר ממלכתיים לימודי חובה של הדת הנוצרית הפרבוסלאבית, כפי שהיה לפני המהפכה הבולשביקית.

לפני המהפכה יהודים היו פטורים מלימודי דת. היום אינם פטורים?

"פורמלית, כן, יש להם אפשרות לבקש, במקום שיעורי דת נוצרית, שיעורים במסורת היהודית. אבל מתעוררת בעיה חמורה, בעיקר בפריפריה: אם בעיר בפריפריה, בבית ספר של 500 תלמידים יש שני יהודים, לא יכניסו בשבילם תוכנית לימודים מיוחדת, וגם ההורים יעדיפו שלא לבקש. לא יהיה להם אומץ. בגרמניה זה אחרת, אבל ברוסיה הסובלנות מוגבלת יותר".

האם ההתבוללות בקרב יהודי אירופה היא תופעה משמעותית?

"אכן, בעיה קשה. משפחה שאינה מאה אחוז אורתודוקסית, הסיכוי שלא יהיו בה נישואי תערובת הוא קטן ביותר".

גם בצרפת?

"כן. אומנם אצל היהודים הספרדים הבעיה חמורה פחות, אבל גם שם היא קיימת".

איך ועידת הרבנים מתמודדת עם ההתבוללות?

"הוועידה, בשיתוף קרן לוקסמבורג, הקימה את 'יוזמת חוליה': רבנים באירופה מארגנים סמינרים, סופי שבוע, וגם לומדים את שפת התקשורת החדשה. היום רב באירופה אינו מחכה לקהילה שלו בבית הכנסת – הוא יוצר בפייסבוק קשר עם צעירים.

"ברוסיה ובגרמניה אנחנו עוסקים גם בהוכחת היהדות של אלה שקשריהם עם היהדות נחלשו, ולשם כך נעזרים בפרויקט 'שורשים', שמסייע ליוצאי רוסיה להוכיח את יהדותם".

האם הקהילות באירופה שומרות על זיקה לישראל?

"מצבם של היהודים באירופה תמיד קשור למה שקורה בארץ. היהודים כאן גם קשורים יותר לישראל מאשר היהודים באמריקה".

חשבתי שזה הפוך. הקשר הוא בגלל קרבה גיאוגרפית?

"כן, קל יותר לבקר בישראל. ליהודים רבים יש דירות בארץ, לרבים יש קרובי משפחה – ילדים או הורים. כמעט לכל אחד יש משפחה בישראל. הקשר חזק במיוחד כשמדובר בקהילה בצרפת. לרבים מיהודי צרפת יש אזרחות ישראלית".

האם היהודים חוששים מהאשמות כאילו יש להם נאמנות כפולה?

"ברוסיה יש חוק שלפיו מי שיש לו אזרחות של מדינה זרה אינו יכול להיות חבר פרלמנט".

זה בסדר, גם אצלנו

"בכל יהודי, אם הוא רוצה ואם אינו רוצה, רואים מעין נציג של ישראל. מצד שני, הקמתה של מדינת ישראל יצרה אצל יהודי אירופה תחושה שיש להם לאן ללכת, וזה שינה באופן מהותי את מצבם של היהודים בגולה. התוצאה היא שכשהיהודים כאן עוזרים לישראל, הם עוזרים לא רק לאחים שלהם בארץ, הם עוזרים לעצמם".