במאמרו האחרון של בן-דרור ימיני בגליון סוף השבוע של
מעריב, הוא הצביע על כישלון (כביכול) של
נתניהו בנאומו בעצרת האו"ם, בכך שלא העלה לסדר היום העיקרי את הנושא הפלשתיני, אף שהיה עליו להבין כי יש למדינה סדר עדיפות ברור, והסכנה האירנית חמורה הרבה יותר מסכנה של עוד אינתיפאדה כושלת פלשתינית. נאומו של נתניהו בעצרת האו"מ נועד לתת למנהיגי העולם שיעור בסיסי בניתוח איומים ספציפי, להסביר את מצב הדברים הנוכחי והצפוי, כדי שיבינו מה שעומד לקרות ומתי - וזאת כדי שבעוד מספר חודשים לא יעלה מנהיג כלשהו על הפודיום באו"ם ויאמר: "לא ידענו" או "הופתענו" או "מדוע זה קרה?"... והכי חשוב מר ימיני, נתניהו דווקא לא ניסה לשכנע נשיא (בעל אוריינטציה איסלאמית כאובמה) בצדקת ישראל, אלא כאמור את שאר אומות העולם (וגם לא את CNN הנתונה להשפעה מוסלמית).
הסדר פלשתיני? ונחזור שוב ל"כשלון" שהזכרת. כמה דקות לפני תחילת נאום נתניהו, עמד על הדוכן, אבו-מאזן, המוכתר של רמאללה-רבתי, שונא ישראל מושבע ומכחיש שואה ידוע, שיקר ללא בושה, קיטר ללא בסיס והראה באופן ברור מדוע אין לישראל על מה לדבר עם הפלשתינים. הוא מרוסק כלכלית, מפולג באופן אלים עם החמאס ושולל מדינה יהודית, לכן כל תגובה מצד נתניהו לנאום אבו-מאזן הייתה בפירוש פחיתות כבוד לראש ממשלה ישראלי.
ולבסוף, האם בעת חירום כזו אנחנו אלו אשר צריכים להעלות נושא שאין לו פתרון? ובכלל מר ימיני היקר, עדיין לא הפנמת שהפלשתינים אינם מעוניינים כלל בשלום? עדיין אינך מבין שהפתרון של שתי מדינות לשני עמים נוגד את אמונתם? עדיין אינך רואה שאין בשטח איזו ישות מוסכמת לשיחות ולהסכמים? האם אתה עדיין שבוי ברטוריקה חסרת התוחלת של השמאל, אירופה וארה"ב על הצורך "בצעדים בוני שלום"? האם אתה באמת חושב שרק ההתנחלויות הן ה"מכשול לשלום"? נו באמת...
אני מבין שמאמרך נכתב בארה"ב, שם הוקפת בהרבה יהודים חמים ואכפתיים, אינטליגנטים וליברלים, והם השפיעו על כתיבתך. ב-15 שנות שהותי בארה"ב למדתי להכיר יהודים יקרים אלו, ומצאתי את רובם המכריע כבורים מוחלטים בעובדות הפוליטיות האזוריות, הם אינם מכירים את האיסלאם והם חיים על בסיס של רעיונות יהודים-נוצריים של אחווה, שלום ושכנות טובה. אבל הם מעולם לא למדו על הריאליות הפוליטית באזורנו והם גם לא חיו אף פעם במזרח התיכון.