|   15:07:40
  ערן בר-טל  
עורך כלכלי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
כל מה שרציתם לדעת על קנביס רפואי
קבוצת ירדן
תמר פטרוליום: חברה עסקית או בית חרושת לג׳ובים?
הפגנה בספרד. כמעט בכל מדינה יש מפלגה שעיקר מצעה הוא "טיפול בזרים" [צילום: AP]

אין ללמוד מאירופה

המצב הכלכלי באירופה מידרדר, וכבר מצמיח לאומנות מסוכנת. הסכנה הגדולה לכלכלת ישראל אינה הפגיעה בייצוא לאירופה, אלא צעידה בדרכה - גידול בהיקף החוב
30/09/2012  |   ערן בר-טל   |   מאמרים   |   מקור ראשון   |   תגובות

כששאלו את תד אריסון ז"ל כיצד הוא יודע אלו אוניות לקנות, הוא השיב שיש לו מברג קטן, וכשהמהנדסים שלו בודקים ספינה, הוא נועץ את המברג בדופנות הספינה ובודק אם מתחת לשכבות הצבע יש חלודה. "אני לא משקיע במה שאני לא מבין", סיכם.

מרבית המשקיעים המצליחים אינם משקיעים בתחום שאינם מבינים בו, אך נראה שאת השווקים הפיננסיים כיום איש אינו מבין באמת.

בתוך המשבר הגדול של שנות השלושים של המאה הקודמת, כתב כלכלן בשם מקליסטר: "אם תעזבו לרגע את הנוסחאות והמודלים ותיקחו לידיכם נייר ועיפרון, תיווכחו לדעת ששום חישוב פשוט אינו מסתדר". זו כמובן גם המלצה טובה למשקיעים כיום בשוקי ההון.

כיצד אפשר להסביר את עליות השערים בבורסות של ספרד ואיטליה השבוע? פרשנים כתבו כמובן מאליו שמדובר באופטימיות בעקבות ההכנות של ממשלת ספרד לבקשת סיוע נוסף ממוסדות האיחוד. בד-בבד מכינים שם תוכנית לקיצוץ בקצבאות הפנסיה ולהעלאת גיל הפרישה. אלו היו סיבות טובות מספיק למשקיעים כדי להזרים ביקושים ולהזניק את המדדים.

למה הדבר דומה? לאדם השרוי בחובות כבדים שהצליח להשיג אשראי נוסף. לא לצמצם את חובותיו וכמעט לא להוזיל את יוקר המחיה שלו או להאט את קצב צבירת החובות שלו, אלא רק להשיג אשראי נקודתי נוסף. ברור שדירוג האשראי של אדם כזה אינו עולה בשל כך ואולי אפילו יורד.

אבל לא במקרה של ספרד, של יתר מדינות אירופה ושל ארה"ב. החובות של ארה"ב מגיעים כבר ליותר מ-16 טריליון דולר. איטליה חייבת לא פחות מ-2 טריליון אירו, וספרד חייבת טריליון אירו. אלה סכומים דמיוניים וחסרי תקדים. בעולם ברור שמדינות אפריקה לא יוכלו להחזיר את חובותיהן לעולם; עכשיו מתחיל להתברר שגם אירופה וארה"ב לא יוכלו לעמוד בהחזר החובות שלהן, ודאי שלא במתווה הנוכחי.

ארה"ב נוקטת "מדיניות הרחבה" - שם יפה להצפת השוק בכסף, מתוך מטרה רשמית להתניע את גלגלי השוק. אלא ששני הסיבובים הקודמים של הזרמת כספים לשוק לא השיגו את המטרה הזו. גם הפעם ברור שהמטרה היא להרוויח זמן ולדחות את ההתמודדות האמיתית עם המצב עד אחרי הבחירות שם.

האם המשקיעים באמת אינם מבינים את זה? ובכן, מרבית המשקיעים הפרטיים מבינים זאת היטב. בארץ הם הזניקו את שוק הנדל"ן כשהעדיפו השקעות ריאליות על פני פיננסיות, אך כספים מוסדיים - בעיקר קרנות פנסיה וביטוח - ממשיכים להיות מושקעים באפיקי מניות, מכיוון שהם מחויבים לכך.
האירופים מנומסים מאוד ואדיבים, עד שהם חשים מאוימים. בימים אלה גוברת תחושת האיום ברחבי אירופה, איום על רמת החיים שלה הורגלו אזרחי אירופה. הלאומנות גוברת בצרפת, בספרד, בגרמניה. השבוע, בהפגנת סטודנטים בצרפת, הופנתה אצבע מאשימה ל"זרים". הקטלונים בספרד יוצאים לרחובות בהמוניהם ומצליחים להטריד את הממשלה שם. בגרמניה גוברים הקולות נגד סיוע לאיחוד. נראה שתמה התקופה השקטה ברחובות אירופה, ושום ממשלה ביבשת אינה מנסה לבדוק את סבלנות אזרחיה לקיצוצים משמעותיים יותר, כפי שהמציאות מחייבת.

ולכן הציבור ישלם

זרעי הרוע
במשבר הכלכלי של שנות השלושים של המאה הקודמת, אירופה לא עמדה באתגר הזה, והמצב הכלכלי העגום הוציא ממנה רוע שטני איום. זרעי הרוע הזה עדיין נטועים היטב באירופה. בכל אחת מהמדינות שם ניתן למצוא מפלגה שעיקר מצעה הוא "טיפול בזרים"

לאן כל זה מוביל? המצב הכלכלי באירופה אינו עומד להשתפר בקרוב. זו לא נבואה, זו התחזית של הבנק האירופי, וגם אם המציאות תפתיע באופן דמיוני – ב-150 אחוז יותר מהצפוי – המצב עדיין יהיה קשה. רמת הילודה באירופה ממשיכה להיות נמוכה מאוד, והיא משפיעה לרעה, בין היתר, על קופות הפנסיה שם.

החודשים הבאים יעמידו את מדינות אירופה בהתמודדות עם אתגרים לא פשוטים של עמידה בפירעון חובות ושמירה על דירוג אשראי סביר, שיאפשר להן להמשיך לגלגל את החובות. גם אם הן יצליחו בחודשים הקרובים, לבסוף הן יצטרכו להתמודד עם המציאות – איפוס הגירעון וצמצום יחס החוב-תוצר שלהן. האתגר הזה חורג מהמשמעות הכלכלית הצרה שלו.

זהו אתגר חברתי עצום. במשבר הכלכלי של שנות השלושים של המאה הקודמת, אירופה לא עמדה באתגר הזה, והמצב הכלכלי העגום הוציא ממנה רוע שטני איום. זרעי הרוע הזה עדיין נטועים היטב באירופה. בכל אחת מהמדינות שם ניתן למצוא מפלגה שעיקר מצעה הוא "טיפול בזרים". מבחינה כלכלית, כמעט אין אינדיקטורים שמרמזים על צמצום ממדי האבטלה המתרחבת ביבשת, וכאמור, היקף החובות במדינות אירופה אינו תואם את רמת ההוצאה הציבורית שם.

כיצד התפתחות המשבר באירופה ובארה"ב עלולה להשפיע עלינו? התשובה המקובלת היא שאירופה וארה"ב מהוות יחדיו כ-60 אחוז ממדינות יעד היצוא של ישראל. לכן, מצב כלכלי קשה שלהן מתורגם מיידית לפגיעה ביצוא של ישראל, ולפיכך גם לפגיעה בצמיחה, לירידה בהיקף גביית המסים וכדומה.

אלא שנוסף לכל אלה, המדיניות המרחיבה בארה"ב והעלייה בהיקף האשראי של מדינות אירופה מהוות תקדימים מסוכנים לישראל. מפלגות השמאל בארץ, ולא רק הן, מביאות כדוגמה את המדיניות הכושלת של ארה"ב ואירופה, ודורשות גם מממשלת ישראל להזרים כספים לשוק. עד כה ממשלת ישראל עמדה בפרץ, אך אין שום ערובה שכך יהיה גם בעתיד.

הסכנה שהממשלה תמשיך להשתמש בתקציב זהה גם כשהיקף גביית המסים ירד גדולה יותר מהפגיעה בהיקף היצוא הישראלי. משק בית, כמו כל עסק סביר, מתאים את הוצאותיו להכנסותיו. אך הממשלות כיום מתקשות לעשות זאת – ויעידו על כך הדיונים הקדחתניים על התקציב וחוסר הוודאות שהוא בכלל יעבור.

הממשלה קבעה יעד גירעון ויעד אינפלציה שמעמידים את התקציב הצפוי בחריגה של לפחות 16 מיליארדי דולרים. עד כה, מרב ההצעות הן לשאוב את הכסף הזה מהציבור. כמעט ולא נשמעים רעיונות לקיצוץ משמעותי בתקציבי ממשלה.

ברור שאפשר וצריך לצמצם את מספר המשרדים הממשלתיים ואת הוצאות הממשלה, אך הפתרונות האלה אינם נראים באופק. ברור שיש צורך באיחוד רשויות מקומיות, אך יש בכך בעיה פוליטית. ברור שצריך לאפשר למשקיעים פרטיים להשקיע בתשתיות חשמל במקום לאפשר לחברת החשמל להמשיך להגדיל את התחייבויותיה, אך מהלך כזה דורש התמודדות עם ועדי עובדים.

תקציב המדינה, כמו כל החלטה פוליטית אחרת, נקבע בסופו של דבר בתהליך של פשרה בין מרכיבי הקואליציה. לכן, נראה שגם הפעם מי שיצפה לתקציב שיתמודד עם אתגרי השעה – צפוי להתאכזב. ההיגיון הכלכלי אינו משחק תפקיד כיום באירופה ובארה"ב, והוא לא צפוי להיות סחורה חמה גם אצלנו.

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  30/09/2012   |   עודכן:  30/09/2012
ערן בר-טל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
יום הולך ויום בא ואין חדש תחת השמש. אחרי שנים של הרמוניה מושלמת שר הביטחון קיבל במה נרחבת במהדורת יום כיפור של ישראל היום. במוקד – תוכנית ההתכנסות של אריק שרון ואהוד אולמרט, עם שינויים קלים לאור לקחי העבר. ויש לומר את האמת. תוכנית ברק מאתגרת את המח. 80-90% מאיזורי איו"ש בידינו הם, אכן הישג כפי שהגדיר זאת ברק. גם פינוי התנחלויות מבודדות יכול להתקבל על הדעת, לכל הפחות ברמת ההיגיון. דבריו על גושי ההתיישבויות, ועל שימור האיזורים החיוניים לנו ברמה הביטחונית נשמעים לכל אוזן פרגמטית על-ידי סיפוק ערובות ביטחוניות. כמו גם הטיעונים שלו על הנחיצות בדבר קבלת החלטה אחרי 45 שנים של שלטון צבאי באיו"ש.
30/09/2012  |  עקיבה לם  |   מאמרים
האבות המייסדים וההוגים המובילים בשנותיה הראשונות של ארה"ב התעמקו בהיסטוריה ויחסים בינלאומיים, בתרבויות, אידיאולוגיות ודתות עתיקות, והתבטאו בגילוי-לב על האיום האיסלאמי.
30/09/2012  |  יורם אטינגר  |   מאמרים
27.9.2012 - 'אסם מייקרת את מוצריה בעד 6.1%' - עליות מחירים הנובעות מתאוות בצע בלתי מרוסנת ולא מהגיון כלכלי, כגון התייקרות אמיתית של משאב כלשהו, הן הוספת שמן למדורת הייאוש של אזרחי המדינה. כבר שנים רבות שהמצב דורש את התערבות המדינה לצורך מניעת עושק האזרחים, אולם 'דמוקרטיות המקורבים' שלנו בוחנות הצלחה על-פי גידול בהכנסות השנתיות, כך שאין לצפות לישועה משכמותן. קביעת "רף עליון" לרווח על מוצר שעלותו X זה עניין מגונה בימי שלטונן, אבל אני מנחש שלבסוף לא תיוותר בידן ברירה.
30/09/2012  |  שבי (אסף) גטניו  |   מאמרים
לקראת יום הכיפורים הותרו לפרסום עדויות שהושמעו בפני וועדת אגרנט שחקרה את יום הכיפורים ההוא. שואלים, למה דווקא עכשיו? בגלל אירן, טמבל! להשוות בין התוצאות הקטסטרופאליות של אי תקיפת המצרים אז, לצפוי לנו אם לא נתקוף את אירן עכשיו; בין קבלת התכתיבים האמריקנים להימנע ממכה מקדימה ומהשמדת הארמיה השלישית המצרית, לכניעה לדרישתם להימנעות דומה באירן.
30/09/2012  |  אליקים העצני  |   מאמרים
כולנו מכירים את השיר החביב "שלומית בונה סוכה, מוארת וירוקה", הבוקע ממקלטי הרדיו, ומתנגן על שפתינו, בערב חג הסוכות. אולם ברור שמהות החג היא מעֵבר לאופי העממי המשתקף בשיר. נבחן אפוא את מהות החג לאור המקורות.
30/09/2012  |  ציפי לידר  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
דן מרגלית
דן מרגלית
רק הפרופסור גרשום שלום - מי שהביא לידיעת העולם את תורת הקבלה הנשכחת ועמד על מעשיו של נביא השקר שבתי צבי - הטיח בחילונים ובחרדים בארצם של יוהאן וולפגנג גתה ולודוויג בטהובן כי אין דב...
רפאל בוכניק
רפאל בוכניק
התעלומה האופפת את היעלמותו של יחיא סינואר מהספקטרום התקשורתי ומהפגנת נוכחות פיזית בשטח, שומה שתעלה סימני שאלה באשר למידת תפקודו, או אף גורלו    התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
אלי אלון
אלי אלון
המתחם המיועד לשימור נבנה בשלבים במהלך המחצית השנייה של המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20    על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il