בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
שמו הלא עברי של שר התיירות הישראלי; הלוחם והפזמונאי שלא לקח את עצמו ברצינות רבה מדי; ההשוואה הבלתי מובנת של ראש הממשלה; השנה - גשומה?
|
נתניהו. צריך את אהוד לצידו [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
רק לי הדבר שהכי מפריע בפרשיית סטס מיסז'ניקוב היא שלשר התיירות הישראלי, הפנים של ישראל בעולם, אין שם עברי?
|
בימים אלה מלאו יובל שנים לכתב העת 'האומה' - רבעון בהוצאת המסדר על שם זאב ז'בוטינסקי. כל גיליון של כתב העת, המבקש להוות במה למחשבה לאומית, מכיל מאמרים חדשים והיסטוריים במגוון נושאים, לצד שירים וביקורות ספרים. בגיליון האחרון בולט מאמרו של ד"ר אב"א אחימאיר משנת 1947, המבקש לעשות גזרה שווה בין טבח הארמנים לשואת היהודים, ומתאר כיצד שתיקת האומות כלפי רצח עם שנערך דווקא בזמן מלחמת עולם עודדה את היטלר לבצע את השמדת העם היהודי במהלך מלחמת עולם שנייה. את נקודת האור שבהשוואה מוצא אחימאיר בשרה אהרנסון, שבנוסעה מקושטא לזכרון-יעקב ראתה את נוראות הגירוש הארמני, ותחת רושם העוולות הנוראות שנעשו כלפי עם זר העמידה את עצמה בראש ניל"י.
|
לאחרונה נפתחה תחרות מיוחדת במינה: תחרות הצילום הבינלאומית 'ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת', והיא תימשך חודש שלם. התחרות, הנערכת בעשרות מדינות בידי מאות מתנדבי ויקימדיה (תאגיד שיתוף תוכן), מבקשת להעלות את המודעות לאתרי מורשת ולחשיבות שימורם באמצעות הפצת תמונות לשימוש חופשי ברשת. תמריץ נוסף להשתתפות בתחרות, מלבד הפרסים בסך 12 אלף שקלים, הוא הסיורים הפתוחים לציבור ללא תשלום באמצעות אתר התחרות. בישראל התחרות היא פרי שיתוף פעולה של המועצה לשימור אתרי מורשת בישראל, איגוד האינטרנט הישראלי, גוגל, בית ספר לצילום גליץ ו מוזיאון ישראל. עצם השילוב בין המגזר הממשלתי למגזר הפרטי במיזם מסוג זה כבר מעיד על המנצחים האמיתיים בתחרות - אתרי המורשת.
|
עם פתיחת שנת תשע"ג עלה לאוויר אתר אינטרנט חדש בשם 'מידה'. מאחורי האתר עומד הארגון החדש 'אל הפרט' בראשותו של רן ברץ, ד"ר לפילוסופיה, ששם לו למטרה לקדם את ערך החירות במדינת ישראל. במסגרת האתר מובאות כתבות המסקרות נושאים אקטואליים תוך עיון אינטלקטואלי. הקו שמנחה את הכותבים באתר נשען במידה רבה על תורתו של הכלכלן פרידריך האייק, שטען כי החירות היא תוצר של תרבות ועל כן יש לבחון את ההסדרים המוסדיים לשמירתה, ואת זאת אפשר להשיג על-ידי אימוץ מדיניות המקדמת חופש לפרט. התפקיד שלקח על עצמו אתר מידה הוא להיות כלב השמירה שנושך מדי פעם את הממסד, במובן הרחב של המילה, ומזכיר לו את מקומו הראוי, במובן הצר שלה.
|
|
[צילום: פלאש 90]
|
|
|
לפני כשנתיים זכיתי לשוחח עם הלוחם והפזמונאי חיים חפר שהלך בשבוע שעבר לעולמו. שלא כמו אנשי רוח רבים ופחות טובים ממנו, חפר לא לקח את עצמו ברצינות רבה מדי. אפילו כשדיברנו על מקורות השראה, הגענו מהר מאוד לדבר על אלכוהול וחפר סיפר כיצד היה יושב עם נתן אלתרמן בקפה כסית המיתולוגי וכשהיה מגיע המלצר, היה אלתרמן נוהג לשאול מה יש לשתות. "יין, שמפניה, רום, ויסקי", היה המלצר עונה. "הסדר לא משנה" - השיב לו אלתרמן. זו האווירה שבה גדל מייסד הצ'יזבטרון, עורך ילקוט הכזבים וכותב השיר על הנביא יחזקאל. אכן, בומבה של נביא.
|
רבים מייחסים את השינויים בעמדותיו של אהוד ברק לאחרונה בניסיון לקרוץ למצביעים מהמרכז ומהשמאל לקראת הבחירות שככל הנראה תיערכנה בשנה הקרובה. יש מי שרואה בכך תקיעת סכין בגבו של נתניהו, אך בכלל לא בטוח שנתניהו עצמו רואה זאת כך. לתפיסתו של ראש הממשלה, הוא צריך את אהוד ברק לצדו, וכדי שמצב זה יוכל להימשך גם בעתיד הוא צריך אותו בכנסת הבאה. מכיוון שהסיכויים שמפלגת העצמאות תעבור את אחוז החסימה אינם גבוהים, נראה שמה שברק ונתניהו צריכים זה כמה סקרים שבהם העצמאות זוכה במספר מנדטים שיוכיחו שברק מהווה נכס אלקטורלי, לקראת ריצה ברשימה משותפת של הליכוד והעצמאות, בדומה למודל שגיבש נתניהו בבחירות של 96' עם המפלגות גשר וצומת. פתרון כזה יאפשר לנתניהו לקושש קולות מהמרכז ולא יצריך העברת שריונים של ברק ודיכטר ברשימת הליכוד.
|
ביקורת רבה נשמעה בישראל על נאומיו של נתניהו בארה"ב אשתקד שבהם הזכיר את השואה. "מצבו של העם היהודי במלחמת העולם השנייה אינו דומה למצבו כיום", טענו מבקריו האוטומטיים של ראש הממשלה. אלא שנתניהו ביקש לערוך השוואה אחרת לגמרי, כשרמז בדיפלומטיות כי לאור ניסיון העבר, בעת צרה ייאלץ העם היהודי לסמוך על עצמו בלבד. התנהלותו של אובמה בשבועות האחרונים מוכיחה שנתניהו צדק ושמתנגדי נתניהו לא מבינים בדיפלומטיה, או שהם לא מבינים בהיסטוריה, או שהם לא מבינים.
|
במוצאי שבת לפני כשבועיים כמעט, עברה ישראל לשעון חורף - סיבה מצוינת לבשר כי על-פי מודל גרמני שהיה האמין ביותר בשנים האחרונות עולה כי צפויה שנה גשומה מעל לממוצע, כשעיקר הגשמים ירדו בחודשים אוקטובר עד דצמבר. אם התחזית תהיה מדויקת, זכרו איפה ראיתם אותה לראשונה. אם לא, תמיד אפשר להאשים את הגרמנים. כך או כך, לא צריך לחכות יותר מדי זמן כדי לדעת עד כמה התחזית הזאת מדויקת.
|
|
תאריך:
|
03/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
03/10/2012
|
|
עדי ארבל
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
מיקה
|
3/10/12 21:12
|
|
המדינה קורסת. גם אם דאווין הישראלים נוטף בהמוניו לעבר נקודות היציאה בנתב"ג, המדינה קורסת. אפילו תעלולי הקוסם נתניהו כבר אינם יכולים להכנס לקרקס מודרני, והמשך שגעונותיו עלול להביא עלינו אסון אפוקליפטי.
|
|
|
צלילי פעמוני הבחירות מתגלגלים בחלל בעוצמה רבה, עוד לפני שההכרזה הרשמית הושמעה. נציגי אינסוף המפלגות שהתפצלו כאמבות למפלגות זעירות של שלושה-ארבעה נציגים, כבר שואגים ברמה על הסיכויים הענקיים שיש למפלגות שלהן ש"הציבור", לדבריהם, מעוניין בהן בטירוף. ביבי לא צריך להכריז על בחירות. הרפש שהוא זורק על ברק, בן-זוגו וחברו האינטימי בשנתיים האחרונות, מדבר בעד עצמו.
|
|
|
קשה להתנבא וגם לא מומלץ לעשות זאת במקום שהמציאות כה משתנה. יחד עם זאת, ניתן בהחלט להעריך שדברי שר החוץ, אביגדור ליברמן, ביחס לצפוי באירן בשנה הבאה, הם בחינת תרחיש מאוד סביר.
|
|
|
בית המשפט לא אמר שאהוד אולמרט הוא נקי כפיים ובר לבב שלא נמצא רבב על בגדו, לא מדובר בדרייפוס. לא צריך להיות חוקר משטרה או פרקליט מחוז כדי לדעת שהמשפטים והתיקים וההאשמות שמלווים את אולמרט לכל אורך הקריירה שלו, ושמכולם לבסוף זוכה או לפחות לא נענש, הם לא עשן בלי אש. זה לא מקרה או התנכלות אישית שהתיקים והחשדות רודפים דווקא אחריו ולא אחרי בני בגין למשל. אולמרט לא היה עובר את מבחן יצאת צדיק של חיים הכט.
|
|
|
יהונתן גפן כועס על עורך מעריב ניר חפץ. כל כך כועס, שראה בגסיסת מעריב הזדמנות ללכלך עליו במה שהוא הגדיר "הטור האחרון-?" (סופשבוע מעריב, 28.9.12). ועל מה כועס האבא של מי שהטיף להשתמטות? קשה להוציא ממנו תשובה ברורה. מקריאת הטור ניתן להבין שהוא כואב את סגירת "מעריב של פעם", ואין לו בעיה עם סגירת העיתון היום. יש לו הסבר: "הדמוקרטיה כבר לא גרה במקום העבודה הקורס שלי".
|
|
|
|