תחזית פוליטית לשלושת החודשים הבאים

כל מועמד ועוזר למועמד, בפרט אנשי הליכוד ומקורבי ביבי והשרים, יעוף על עצמו ועל מפלגתו והעומד בראשה ("יעוף על עצמו" זה הסלנג החדש בעברית, שרוצה לומר שהמדבר מעריץ את עצמו מכף רגל ועד ראש: יופיו, חוכמתו, בעיקר הצטיינותו בכל מעשיו).

יפליאו לעוף על עצמם: יובל שטייניץ ששוב יספר על ספרד, יוון וכמה אנחנו יותר טובים, ובכלל איזו כלכלה נהדרת יש לנו. וגם שר התחבורה ישראל כ"ץ שעף על עצמו כבר ארבע שנים בגלל כמה כבישים שנבנו פה ושם בארבע שנים. רכבת? לא בבית ספרנו. השר כ"ץ בטוח שהוא המושלם באדם והשר המצטיין ביקום. עובדה: הוא נבחר על-ידי ראש הממשלה והוא "מאנשיו".

כל אנשי הקואליציה הנוכחית, לא חשוב מאיזו עדה (ומפלגה), ידברו על ההישג הענקי, שהממשלה הזו היא הראשונה מזה דורות שהצליחה להחזיק מעמד ארבע שנים.

בנימין נתניהו ידבר על הגדר בסיני ואיך הוא מיגר את המסתננים ומהגרי העבודה, ואיך ימגר בעתיד את תעשיית האטום של אירן, שבגלל סיבות שלא תלויות בראש הממשלה, נאלץ לדחות את ההפצצה המפורסמת. יש אופציה לעתיד הקרוב, אז נשמע על זה ונשמע ונשמע.

גם אלי ישי ידבר על איך מיגר את המסתננים ואיך אנחנו מעיפים אותם מכאן אחד-אחד. כמה העפנו עד עכשיו? לא חשוב מספרים, זה לא העניין. יש לציין כי אלי ישי ומפלגת שס על כל שריה היא המפלגה שלדעתי בוחריה לעולם לא מתאכזבים. זו מפלגה שבאמת ובתמים דואגת לבוחריה ולוחמת את מלחמתם. הם מקבלים דירות, משכורות בלי לעבוד, מענקים ומה לא.

בניגוד לאלי ישי המשוויץ, השר אריאל אטיאס הממונה על השיכון הוא באמת צנוע. עושה מה שצריך לבוחרי שס, אבל לא מתרברב כמו השר כ"ץ שלא עושה כלום והשר שטייניץ שממלא פקודות ומתייהר.

חברת הכנסת דליה איציק היא זו שחולמת בהקיץ שתהיה נשיא מדינת ישראל. חברת קדימה, חברת העבודה לשעבר ויו"ר הכנסת לשעבר, הקימה עכשיו "חמ"ל לבחירת אולמרט לראש ממשלה"; ואיך לפתע יהיה אולמרט ראש ממשלה? מי בכלל רוצה אותו? אדם שקופת השרצים שלו עדיין תלויה על גבו ולפניו עוד ימים ארוכים בבתי המשפט לערעורים וחקירות.

דליה איציק, המייצגת את כל מטורפי ישראל הממחזרים כל אישיות פוליטית עם עבר מפוקפק, הצטרפה לא מזמן למחנה שאול מופז בשתי הדקות בהן היה נדמה לה שהוא משנה לראש הממשלה, ועכשיו מזגזגת שוב. התחזית הבלתי אסטרולוגית: דליה, בעוד שלושה חודשים אולי, לא תהיה יותר לא בכנסת ולא בממשלה, על-אף עיקרון המיחזור הבלי מתיישן.

אהוד ברק, האיש שיוצא בשלום מכל עניין ודבר, כבר הואשם על-ידי ראש הממשלה ועל-ידי מי שחולם לתפוס את מקומו - בוגי יעלון, כאחראי ליחסים המעורערים בין ישראל לממשל אובמה. מה שבטוח, שברק יגיד בשלושת החודשים הבאים: "נכה בהם בזמן ובעוצמה שנבחר שתתאים לשיקול דעתנו". מנטרה ישנה, לא מקורית וממוחזרת.

שלי יחימוביץ' תדבק בהגדרת הסוציאל-דמוקרטים, תתקיף את מי שתתקיף ברמה של טוקבקיסטים ותמצא לה את הביטחוניסט שיעשה את "העבודה" למפלגה מושלמת: גם סוציאל-דמוקרטית וגם ביטחונית.

יאיר לפיד מסתמן כצעיר ורענן בן חמישים שכדי ללכלך אותו, מן הראוי לאזכר את מיליוני השקלים שיש לו בבנק (?). יאיר הצעיר כבר יודע הכל על שלטון וכל זה, למרות שאין לו ניסיון. הניסיון אצלו טבעי. על תקן של סחורה טרייה הוא יהיה פופולרי בשלושת החודשים הבאים.

השר המועדף עלי, משה כחלון, עשה מעשה יפה ומוצלח, כאשר פעל ביעילות לא אופיינית לממשלות ישראל להוזלת מחירי הניידים והשימוש בהם. בשביל הישראלים זה הגדול בהישגים בתחומי המדיניות והכלכלה; הבעיה היא שבשנתיים האחרונות כשר הרווחה, אין רווחה ואין תקווה לעניים. כל כך מצער שמשה כחלון הוא שר לתפקיד היסטורי אחד ויחיד. אבל הרי הוא לא יריב עם בעל-הבית בשביל עניי ישראל וזקניה שכידוע לא מעניינים את ראש הממשלה.

ציפי לבני תהיה כל שלושת החודשים על תקן "אם". אם היא תצטרף לשאול מופז או ליאיר לפיד, או לשלי יחימוביץ', או לחיים רמון ולמי לא. הפרשנים יוכלו לשחק במילים מסביב לאייטם הזה.

התקשורת? תחפש אייטמים - ואם אפשר, משהו חדש שעוד לא נאמר.