חדשות לבקרים וכמעט על בסיס יומי ניתן לקרוא באמצעי התקשורת השונים על אודות קריסתה של העיתונות הכתובה ובמקביל על איומים קיומיים של ממש המרחפים מעל ראשי ערוצי התקשורת האלקטרונית בישראל. לא בקטלא קניא עסקינן ומחותני השמחה (זו שלנו הפעם) הינם לא פחות מאשר העיתונים
מעריב, הארץ, ו
ידיעות אחרונות בצד הדפוס, ערוץ 10 ובעקבותיו הערוץ השני בצד האלקטרוני.
המחאות הנשמעות בעניין זה הן ממקורות שונים, החל באחרון עובדי הדפוס, דרך "טלנטים" (כישרונות בלעז) יצירי הרייטינג הנפסד וכלה באנשי עסקים (שאינם תמיד צדיקי הדור...) הרואים בעיניים כלות כיצד כספם מתאדה ואין מושיע.
הנימוקים המשמשים להגנה על הכורח בהמשך קיומם ושגשוגם אף הם מגוונים. עושק עובדים ורמיסת זכויותיהם, רדיפה פוליטית וסתימת פיות, חזירות קפיטליסטית והרשימה עוד ארוכה.
האמת היא שונה, כמובן.
בדיה לשונית לא מוצלחת מי שמכונה "התקשורת הישראלית" איננה אלא בדיה לשונית לא מוצלחת. הכללים הבסיסיים האמורים להנחות תקשורת באשר היא לא מתקיימים במקומותינו. אין אמת בדיווח, אין כללי אתיקה, אין מתן הזדמנויות שוות, אין פתיחת שורות לעובדים ולהשקפות ש"אינן מתאימות" ואין דריסת רגל לסיקור נקי ואיכותי המכבד את הצרכן ומקיים עימו יחסים סימביוטיים הגונים.
גם מהיבט ה"ישראליות" לא תיוושע ה"תקשורת" לעניין זה. הדבר האחרון אותו ניתן לומר לגבי ה"חתנים" דנן היא שהם מזוהים ו/או מזדהים עם ישראל ו/או עם ישראלים. הדוגמאות רבות מספור ולשם המחשה בלבד נמנה כמה:
ה"דיווחים" בנוגע למלחמת הדמים עם הערבים מתיימרים להיות אובייקטיביים. ליומרה זו אין כול כיסוי במציאות ובכול עימות בין יהודים לערבים מאומצות באופן טבעי ומידי טענות הפורעים הערבים למרות שמדובר בעלילות זדוניות נטולות כל בסיס עובדתי.
בעימותים מתוקשרים צה"ל, מתיישבים, חובשי כיפות וכל מה שיהודי נבחנים בעין ביקורתית ועוינת תחת עדשות המיקרוסקופ, בעוד שעלילות ארגוני בצלם, עדאללה, מחסום ווטש ושאר עוכרינו זוכות להאדרה והעצמה ללא בחינה, ללא ערעור או פקפוק. גם לכשיתברר שה"עובדות" לא היו מעולם, שהסרט ה"מפליל" מבוים ומטופל, גם אז לא תהיה הודאה בטעות.
אצל התקשורת ה"ישראלית" בית השלום בחברון היה ל"בית המריבה". ימין הוא תמיד "קיצוני", יהודה ושומרון הם "שטחים כבושים", נער יהודי עם פאות ארוכות וציצית הוא "נער גבעות" ואלה האחרונים הם מחרחרי מלחמה ועוקרי עצי זית סדרתיים שלא לדבר על פעילותם הטרוריסטית נגד כפריים ערבים שלווים ושוחרי שלום.
הדרה המקבעת תודעה התקשורת הישראלית היא במקרה הטוב (והנדיר) מהאו"ם אולם ברוב המקרים ככולם היא עוינת את מדינת היהודים, את הציונות, את מפעל ההתיישבות, את היהדות ואת כל מה שביניהם. שמעתם על הדרה? אכן יש כזו ובמינון המקבע תודעה. כל מה שמהווה הפרעה לסדר היום השמאלני למהדרין נמחק ומצונזר עד אשר היה כלא היה!! כל מי שמאיים לומר אמת, להיות פרו ישראלי ואוהב ארצו ועמו מקוטלג קיצוני, מחרחר מלחמה, גורם עוין ומסוכן.
זכור לי היטב כיצד בעת אחת המלחמות האחרונות (לבנון השנייה כמדומני) חטא השדרן
אריה גולן מרשת ב' וכינה את כוחות צה"ל "כוחותינו". העליהום עליו מצד עמיתיו לתקשורת ה"ישראלית" היה מידי, חזק ומאיים. לימים יישר החוטא קו ולא חזר על טעויות דומות.
בכירי השדרנים מעלים כעניין שבשגרה מחבלים וארכי רוצחים לשידור. לא די להם בחטא הזה והם מוסיפים לכך את פשע ההתבטלות בפניו. היחס החם והעוטף לו זוכים מחבלים ידועי שם ועוזריהם ניכר ונשמע היטב גם באוזני כבדי השמיעה שבינינו. כאשר מובא, לעיתים בצמידות לראיון כזה, איש יהודי להתייחס למה שאמר קודמו מתברר מיד שהמראיין הוא נשכן, חוקר, נוזף, קוטע ועוין, באופן בולט יש לומר.
ובתקשורת הזו, כמו בתקשורת הזו...יש פרויקטים ממוקדים ונרחבים לשם ייצור סדר יום פרו ערבי ואנטי יהודי. סוגיית תג מחיר (גרפיטי על קירות) הייתה ל"טרור יהודי המאיים על שלום העולם". חלוצי הדור בהתנחלויות היו ל"אדוני הארץ אותם יש ללמד שיעור בדמוקרטיה", יהודים החפצים להשפיע באופן דמוקרטי על הרכב תנועת הליכוד תויגו כ"פייגלינים" כשהקונוטציות מובילות לפשיזם, גזענות וגרוע מכך.
השדרנים, המגישים, העורכים - כולם כאחד אוהדים את השמאל, ליברליים להקיא, שוחרי שוויון (רק כשמדובר באפליה מתקנת עבור הערבים המקופחים), אוהבי אדם וזכויות אדם (כנ"ל בתוספת תמיכה בפולשים זרים מאפריקה השחורה), בעד טיפוח סטיות מיניות ונגד שימור התא המשפחתי היהודי, הטבעי והאנושי. ילד סודני המוחזר לארצו הוא מגורש ונרדף והעולם מתהפך בעוד שאלפי ילדי גוש קטיף וצפון השומרון הם מפונים חסרי שם וזהות" בהתאם להחלטת ממשלה" ועוד ועוד.
דומה כי גם אם אוציא את ימיי בכתיבה על עוולות ה"תקשורת הישראלית" נגד עם ישראל ארץ ישראל ותורת ישראל לא אספיק לתאר את המסכת כולה. כעת, אולי כחלק מסימני הגאולה, זו המתעכבת ומתקרבת בכל רגע, מסתמן סיכוי מה להקטנת הנזקים, אולי להעברתם מן העולם והפסקתם לחלוטין.
ליהודים אין אמון בכם ועוד לא נאמרה כאן מילה על פועלה הרע להשחית של התקשורת העושה ללא הפסק על-מנת לקלקל את החברה בה אנו חיים. זו מקדמת את הריקנות, את החומרנות, את הרכילות, את הסטייה, את האלימות, את השקר, את הכפירה ואת הפריצות. האמור מעט מן המעט בלבד, לא כאן המקום להאריך.
לכל העוסקים במלאכת ההשחתה, הרמייה, הולכת השולל, אחיזת העיניים, קידום האינטרסים הזרים של אויבי עמנו, פירור החברה, הרס המשפחה וניסיון להשמיד כל זכר ליהדות ותורה כאן בארץ הקודש אסכם ואומר-לא תצליחו!
ניתוקכם מהעם היהודי ומזהותו גרמה להקאתכם והחרמתכם. ליהודים אין אמון בכם, הייתם בעינינו לשונאי ישראל, למשתפי פעולה עם האויב, למסיתים ומדיחים. גייס חמישי הוא הביטוי הרווח אך גם הכינוי בוגדים נשמע כאשר מעלים "על נס" את פועלכם ומעלליכם. "יפי הנפש" בו אתם מתהדרים הינו הכיעור בהתגלמותו והמוסר הכפול בו אתם אוחזים הוא התגלמות הצביעות והרשע. הבוז לכם ולכל מה שהינכם מייצגים.
לאחר כל הנזקים שגרמתם לתרבותנו, למורשתנו ולזהותנו, לחיילינו, למדינתנו, לילדינו ולעמנו, מתברר לכם כעת כי כל שעלה בידיכם להגשים באמת בדרככם הנלוזה הזו הוא להביא על עצמכם כליה.
מעט מאוחר, אבל טוב מאוחר מאשר אף פעם!
