|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
יש שופטים בירושלים ואחד מהם הוא אריה רומנוב, מהמחוזי. לדעתו, אין להשלים עם כך שבעל דין אוסף פרטים על עורכי הדין של הצד השני. מעניין, איפה רומנוב חי? במאי 2012 התפרסם כיצד דיין רבני בירושלים, דן בעשרות תיקים שיוצגו על-ידי בתו וחתנו. במצב הנפוטיזם במערכת המשפט, יהיה זה חוסר אחריות אם לא תאסוף פרטים על השופטים ועורכי הדין
|
|
השופט אריה רומנוב. יצא בהצהרה מסוכנת [צילום: בוצ'צ'ו]
|
|
|
|
|
חשוד במרמה אסף פרטים על פרקליטה
|
|
איתמר לוין
|
|
יעקב ברגר, עסקן חרדי החשוד בעבירות בעשרות מיליוני שקלים, נתפס בהפרת תנאי מעצר הבית כאשר ברשותו פרטים אישיים על הפרקליטה - הקשורה גם לתיק מרכזי של פרקליטות מחוז ירושלים * רב הכותל ניסה להתערב בחקירה לטובתו של ברגר
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
|
|
|
מתעלמים מכללי אתיקה
ודורשים שאחרים יקיימו לאחרונה התפרסם [ראה משמאל] כיצד השופט רומנוב נזף קשות בנתבע, שנמצא אצלו דף המכיל פרטים אישיים על הפרקליטה התובעת ועל בני משפחתה. זאת למרות שרומנוב השתכנע שהמטרה העיקרית של הנתבע הייתה לברר מי הם חבריה לשעבר מהפרקליטות שעברו לשוק הפרטי כדי לבחון אפשרות לשכור את שירותיהם בבניית ההגנה שלו. רומנוב התייחס לכל איסוף המידע באופן נוזף, מתנשא וביקורתי, ובהחלטתו כתב: "העובדה שבעל דין בולש ומתחקה אחר עורך הדין של הצד שכנגד, אינה יכולה להתקבל", ואתה קורא את המילים ולא מאמין שהן נכתבו על-ידי שופט בישראל. איפה האיש חי? מה העמדת-הפנים הזו? השאלה היא, האם לנוכח רמת הנפוטיזם והתעלמות אנשי מערכת המשפט מכללי האתיקה, אין זה חוסר אחריות ללכת למשפט, מבלי לברר פרטים ככל האפשר על השופטים, בעלי הדין ומייצגיהם? לא חסרות דוגמאות כמעט בדרך של שגרה מופיעות ידיעות על ניגודי עניינים חמורים שנחשפו במערכת המשפט. בין הדוגמאות הבולטות, פרט למשל למקרה של דליה מארק-הורנצ'יק, אפשר לציין את הפרשה שהתפרסמה במאי 2012 ב הארץ, מאת תומר זרחין: "דיין פסק בעשרות תיקים שיוצגו על-ידי בתו וחתנו". במקרה אחר, העיתונאי יואב יצחק מצא שהסניגור של הנתבע אלי הורוביץ (ז"ל) הוא פיני רובין, והוא חברו הקרוב של השופט בתיק, תאודור אור, שלא התנדב מיוזמתו לספק את המידע ואף סירב להפסיק לטפל בתיק לכשהעניין נחשף. לאחר שגם הנשיא דאז אהרן ברק, הסכים עם גישתו של אור, יואב עתר לבג"ץ, אך עתירתו נדחתה בטענה ששופטים לא חייבים לציית לכללי אתיקה, שאינם בחוק. כתוצאה מכך, עבר חוק שחייב את השופטים לציית לכללי אתיקה. אם נאמץ את הגישה של רומנוב, צריך היה לנזוף בעיתונאי. עוד ייאמר כי החוק לא עוזר. הסיבה לכך היא שהשופטים מפרשים גם את החוקים הנוגעים אל עצמם, וכדי שלא תיפגע זכותם להתנהל תוך נפוטיזם וניגודי עניינים מוחלטים, הם המציאו פרשנויות המנוגדות לחוקי הטבע. אשר על כן, כל אדם אחראי, חייב לנהל תחקירים מקיפים על השופטים ועל מייצגי הצד השני ובני משפחותיהם, בטרם יחל המשפט. במקרה נוסף המטופל על-ידי בימים אלה, מינו את היועץ המשפטי להנהלת בתי משפט בניגוד מפורש לחוק ולתקשי"ר (תקנון שירות המדינה), בעת שזוגתו היא הדוברת של הנהלת בתי משפט. אומנם לא מדובר במשרה שיפוטית, אך יש במסכת הטיוחים להמחיש את ההתגייסות הכללית של חברי מערכת המשפט לגונן על זכותם לקיים נפוטיזם. ואסיים בשני תרשימים נפוטיסטיים המסבירים לכל מי שלא מובן לו, היכן אנו חיים.
|
|
ביהמ"ש העליון: כולם למען אחד. אחד למען כולם
|
|
|
|
|
|
התרשים, המוכר למדי, הוכן במסגרת כתבת תחקיר מגזינית - "העתירה נדחית ותמסור ד"ש חמה לאמא", "מוסף הארץ", 5 עמודים, מאת הח"מ, 14.5.05. עיון בכתבה, מלמד כיצד הדברים נראים כשחברי הקליקה המשפטית קובעים את הגבולות לעצמם.
|
|
המשפחה המשפטית של השופט יהודה זפט
|
|
|
|
|
|
בשנת 2009, בעקבות תלונות חוזרות שנחשפתי אליהן, הכנתי כתבת תחקיר על ניגודי עניינים בלתי אפשריים שמקורם בקשרים המשפחתיים של בני משפחת השופט זפט. באותם ימים הייתי עסוק בהוצאה לאור של ספרי "מערכת המשפט במשפט הציבור" והכתבה לבסוף לא פורסמה, למרות שאיסוף הפרטים הושלם. אתכבד להציג תרשים המתאר מי ומי במשפחה הלוחמת. יודגש שכל הפרטים נכונים לספטמבר 2009, ואיני יודע אם פרט לפרישת השופט לגמלאות, חלו מאז שינויים נוספים כלשהם. ובכן, כך נראה העץ המשפחתי: עורך דין אביהו זפט, הוא בן אחיו של השופט. עורכת דין מרים זפט, היא אשת השופט. לבני הזוג מרים ויהודה ארבעה ילדים ושלושה מהם עורכי דין: סיגל, ירון וחן זפט-פייגלין. האחות הרביעית, סמדר, עובדת אומנם במקצוע לא משפטי, אך גיסתה, אחות בעלה, היא עורכת הדין לימור וולפגור. חן זפט-פייגלין, נשואה לעו"ד אלי פייגלין. גם אחי בעלה, איתי פייגלין, הוא עורך דין, והוא נשוי לעורכת הדין אביטל פייגלין סומפולינסקי העובדת במחלקת בג"צים בפרקליטות. סטף ורטהימר התעשיין, אמר לאחרונה כי "אנחנו צריכים פחות עורכי דין ויותר חרטים". מה אמירה כזו עושה לכזו משפחה? אך לא מדובר רק בגודל המשפחה המשפטית של זפט, אלא בכך שמדובר בסגן נשיא ושופט בכיר בבית המשפט המחוזי בתל אביב, שבני משפחתו נהגו לייצג לקוחות בפני חבריו לערכאה, ואף בפני שופטי שלום הכפופים לסמכותו הערעורית. על כך נשמעו תלונות חוזרות, אך הקליקה כולה נרתמה לגונן על השיטה. לא קשה להבין מדוע, אם נזכור שזוהי דרך מקובלת ונפוצה בבתי המשפט שלנו, שטוענים שנפילת האמון במערכת המשפט היא תוצאת קמפיינים שמנהלים פוליטיקאים ועבריינים (שתבין איך מגדירים אותך אם תשמיע ביקורת), ומה שעוד חסר להם לשופטים ההגונים שלנו, שנתבעים ינהלו תחקירים לבחון מי נגד מי ובעיקר מי בעד מי.
|
|
אמירתו של רומנוב מנותקת מהמתרחש בפועל במערכת המשפט. השופט רומנוב אינו היחיד במערכת המשפט שטורח לבנות לאנשי המערכת חזות של יושר, יושרה, הגינות, נייטרליות ומילים נוספות חסרות כיסוי וזרות למציאות.
הצהרות מהסוג שהשמיע רומנוב מאיימות ומסוכנות. הסיכון הוא, שבעלי דין יירתעו מלערוך חקירות על שופטיהם ועל המייצגים שלהם ושל יריביהם, ועלולים עקב כך להיקלע למלכודות משפטיות שיחסלו את סיכוייהם לנצח בתיק.
אנשי מערכת המשפט הוכיחו ומוכיחים שוב ושוב, שכל הסומך עליהם, שוגה באופן מוחלט.
מערכת המשפט היא מילכוד לאזרח התמים ו"אזור סיכון", גדוש נפוטיזם, אינטרסים גלויים וחבויים, ניגודי עניינים, חברויות וכיוצ"ב (ראה דוגמאות לעיל).
כל עוד חוקרים ועיתונאים ימשיכו לשרטט תרשימי נפוטיזם ולפרסם שערוריות מהסוג הנ"ל, אסור לנתבעים להיות שאננים, ועליהם להתייחס להליך המשפטי כאל שדה-מוקשים שיש לבדוק בו כל שעל ומדרך רגל, ולפסול כל אמירה המדברת בשבח המערכת.
|
|
|
הכותב הוא מהנדס תעשיה וניהול, יו"ר נפגעי מס רכוש (נמ"ר), מחבר הספר "מערכת המשפט במשפט הציבור" [קישור].
|
|
| תאריך:
|
21/10/2012
|
|
|
עודכן:
|
21/10/2012
|
|
שבתאי עזריאל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
1
|
21/10/12 18:40
|
|
|
|
2
|
|
אבי כהן
|
21/10/12 19:24
|
|
|
|
3
|
|
מצדה
|
21/10/12 22:35
|
|
|
|
4
|
|
שופט קו 11
|
22/10/12 00:10
|
|
|
|
5
|
|
במישטרה?
|
22/10/12 11:32
|
|
|
|
6
|
|
תשובה לשבתאי
|
22/10/12 16:32
|
|
|
|
|
|
העבודה עבורנו
|
26/10/12 07:46
|
|
|
אסור לבחור בבחירות הללו או לחלופין לבחור ישר במפלגות הערביות הקיצוניות ביותר ומדוע. לשאלת נתניהו, שאלת הקיטבג, האם ממשלתו יכולה לדון באימוץ חלקי של דוח אדמונד לוי, ענה היועה"מ: מה פתאום? הרי זו ממשלת מעבר שאינה מסומכת לדון בשאלות מדיניות קרדינאליות.
|
|
|
|
|
מירושלים ועד וושינגטון נשמעו ונשמעות קריאות לבנימין נתניהו לגלות מנהיגות ולהחליט החלטות קשות. בעולם המושגים המעוות שנכפה על השיח הציבורי המשמעות היא נכונות להמיר את החזון הציוני ב"חזון" שתי המדינות, לחלק את ירושלים ולבצע טיהור אתני וגזעני של יהודים בלב ארצם.
|
|
|
|
|
בכל חברה בריאה, מעצבי דעת הקהל מחנכים לסלוד משקרים. השקר מכיל בתוכו יתרון אסור, כולו זדון שתכליתו גניבת דעת. אתה אדוני הפרופסור, חייל מקלדת ביחידת גנבי הדעת! פסטיבל רבין הדופק בפתח, משמש אתכם כתירוץ מאוס להפיץ שקרים ישנים ושחוקים על מה שאתם מכנים "ההסתה שקדמה לרצח".
|
|
|
|
|
מירי רגב, בין אם נשלחת מטעם ביבי ובין אם מטעם עצמך, הופעתך ב"פגוש את העיתונות" עם דנה ויס בערוץ 2 הייתה זריקת-מרץ נוספת מדוע לא להצביע ליכוד. עשית שירות דוב לביבי ועל כך תשלמי בפריימריז הקרובים.
|
|
|
|
|
מכונת התעמולה עובדת במרץ. אחד מנביאי השקר שלה הוא אמנון אברמוביץ', המתחזה לפרשן בערוץ 2 ומשתף פעולה עם ידיעות אחרונות בפרסום מאמרים, אבל בעצם הוא פוליטיקאי כושל שספק אם ייבחר לוועד הבית. זה לא מפריע לו לשטוח את מרכולתו ששיניה חדות כבדיחות בזוקה והסחורה שבה ישנה, ישנה מאוד.
|
|
|
|
|
התהיות בסוגיה זו עשויות לגלם משמעויות...
