כלל לא ודאי שממשלת
נתניהו-ליברמן תזכה בבחירות ועוד יותר לא בטוח שאם המהפכה, מהפכת קטיפת השלטון תזכה בבחירות יהיה זה לטובת העם בישראל והעם היהודי בכללו. גם אם בבחירות בארצות הברית רומני ינצח וגם נתניהו ינצח וגם סכנת אירן תיעלם אך לא סכנת האיסלאם, עדיין ישרור רעיון "שתי המדינות" כיעד נשאף להתפטר מארץ ישראל ויהדות של אמת בכל מחיר ולא רק כטקטיקה לייבוש אבן מאזן. יעד אידיאולוגי שהוא פרי פגר אוסלו הבואש ומאיסת ארץ חמדה. יעד שהובל ברמה על-ידי המנוח
יצחק רבין. וכשלב ראשון ב-1992 ירידה מהרמה, רמת הגולן. יעד שגולגל עדיין לפני שנתיים על-ידי שיכפולו של רבין
בנימין נתניהו ויחזור לבעבע לאחר התהאדיה בסוריה.
קדימה עם פרצוף ימני
מפלגת הליכוד החדשה או איך שיקראו לה אינה מפלגת הליכוד הקודמת. זה עוד סוג של קדימה שרונית עם פרצוף ימני ואג'נדה שמאלנית למדי. מה שנקרא מרכז מרכז.
עדיין עידוד ההתבוללות שנעשה בעיקר על-ידי מפלגת ליברמן יחד עם הדלות האינטלקטואלית של בני ההיסטוריונים הרביזיוניסטים, שאין להם עמדה של ממש בנושאים היהודיים, התורמת את חלקה לשטחיות הרופסת של ההמונים הישראלים. הפרהסיה הציבורית, התקשורת, גם הלא כתובה, המותגים העיקריים וגיבורי התרבות במרכאות שנקבעים בערוץ 2 ובערוץ 10 כאשר
יאיר לפיד הוא חלק אינטגרלי של ממשלה אזרחית כזאת, כשכל השרשרת הפוליטית יכולה לנוע איתה. הכל קרונות תואמי קטר גם אם הם טוענים אחרת מטענם חלול. גם לבני, גם אולמרט, גם יחימוביץ כולם מובילים לאותו חור שחור.
סגולת העם היהודי מפריעה מאוד להצגות הדמוקרטיות החלולות, להשתעבדות ל"שלטון החוק" המשתרר מרצון ובשמחה כי רק הוא יכול להציל את המפלגות האזרחיות מהיהדות העמוקה והאמיתית ולהגשים את תכלית הציונות להיות מסגרת לגויים דוברי ישראלית. מקור השראה לליבוי הניסיונות הבלתי נלאים לוותר על כל יש"ע ולו במחיר רמיסת כל זכויות האדם של היהודים וזכויותיהם החוקיות וההיסטוריות בשאיפה בלתי נלאית. להעביר את יהודה ושומרון ומחצית ירושלים לריבונות ערבית.
אלו רעיונות התואמים את אופקיו הלא מגובשים של
אביגדור ליברמן העוסקים בחילופי שטחים. רעיונות המסכנים מאוד גם את הנגב וגם את הגליל, המופקרים לחדוות "שלטון החוק" ולא רק הסגרת המשולש או נחל עירון.
בשעה זאת של עיוורון הגוף הבעל הביתי שנקרא "הבית היהודי" עיקר את עצמו מהשורשיות הלאומית של ד"ר מיכאל בן ארי ומהקשר עם תנועת התיקווה המיוצגת על-ידי פרופ'
אריה אלדד. הבית היהודי הפך עצמו ואת תכליתו לטרמפיסט ראשי של הממשלה הבאה. כאן לא מתחיל שום דבר חדש. אותה הגברת בשינוי אדרת. שום איחוד ושום כלום חוץ מסיפוקים עצמיים ונחת למקורבי שלטון כמו הפרסומת החנפנית הרגילה הנושאת עיניה כשפחה לגבירתה. "נתניהו יהיה ראש הממשלה". כל השאלה היא אם איזו פילגש הוא יעדיף להתחתן וכמה נדוניה היא תביא! כך מתחנחן הבית היהודי.
גם חלומותיו של
משה פייגלין, האידיאולוג היחיד בתוך המערכות הללו מתרחקים בשלב זה אלא אם כן הליכוד וליברמן יקרסו והציבור יפנה אל פייגלין כמושיע. בשלב הזה של הבחירות עדיין לא ברור איך יהיה שיבוץ חברי הכנסת על-אף הפריימריז בליכוד החדש וכבר לא בליכוד יכולת ההרחקה של נתניהו את כל אלו שאינם חנפניו תגדל בגלל האילוץ לשבץ את מקורבי ליברמן תוך דחיקת מקורבי הימין שלחמו בנתניהו.
במקום אלקין, אקוניס, דדון, חוטובלי, לוין ופייגלין נראה את בני הערובה של ליברמן תלויים על חוט השלטון ושיגיונותיו של הרודן.
מסגרת פוליטית מדינית תחת פייגלין
לכן נראה לפנות לכל האנשים היותר לאומיים, הן החרדים שנקברים תחת מפולת דרעי ופליטי "דגל התורה" וחסידויות שעדיין יש להן לב לארץ ישראל ולרעיון המלכות של רבי ישראל מריז'ין כמו מקורבי מאיר פורוש לא רק כרעיון בסעודה שלישית והן החילוניים כמו אנשי התחייה לשעבר ואפשר שיש דור צעיר ולאומי כמו אנשים המזוהים עם תנועת "אם תרצו", שמוכנים לסבול חרדים וכן האנשים הלאומיים שבין הכיפות הסרוגות, סגולת נוער הגבעות יחד עם כל בעלי הנטיות הפוליטיות ההפוכות לשמאל. הללו אנשי הימין היותר לאומיים בליכוד עליהם הייתי מונה אפילו את ראובן ריבלין העומד להודיע ביום השנה למנוח הידוע שאוסלו מת. הייתי מצפה מאריה אלדד וממיכאל בן ארי לאזור אומץ ולפעול למען מטרה שכזאת ולא רק לילל מדוע זרקו אותם.
כל אלה היו צריכים להתאחד למסגרת פוליטית מדינית תחת הנהגתו של משה פייגלין אילו היה מסכים להנהיג אותה מעכשיו ולבטא אג'נדה נחוצה למען העם היהודי ולהתייצב בתוך המישמש הפוליטי כמפלגה יהודית לאומית שבאה לחלץ את העם היהודי מפוליטיקה בזויה למדיניות נאצלת, שיש לה בסיס רוחני, אידיאולוגי והיסטורי, שרק הוא יכול להרחיק את סכנת האיסלאם הנוכחי מישראל ומן המערב כולו ולמצב את כל שונאי ישראל במקומם על-מנת שיתחילו לכבד את סגולתו וייעודו של עם ישראל.
