ללא התחייבות כיצד יטופלו עניינים אזרחיים מפלגות מבקשות את אמון הבוחר, בלי לספר לו כיצד הן מתכוונות לטפל בנפגעי
ההוצאה לפועל, נפגעי הבנקים והמשכנתאות, מאגרי חומרים מסוכנים וזיהום אוויר במפרץ חיפה, נכים שזקוקים לגוף יציג (יש 800 עמותות),
נפגעי מס רכוש שרשות המיסים סוברת שלא התעללו בהם מספיק, נפגעי
משרד הרווחה ובתי משפט לענייני משפחה, נפגעי
מערכת המשפט, נפגעי מלכודות ומבוכי מס שעורכי דין מאבדים בהם דרכם, נפגעי התעמרות מערכת המיסים, נפגעי הדיור הציבורי, ועוד.
הן לא מספרות לבוחר כיצד יטפלו בנפגעי
מערכות דורסניות - אינטרנט, טלפון, טלוויזיה שגובות ממך כספים בשיטת מצליח ומסרבות להמציא לך אישורים בכתב, נפגעי מוסדות המצפצפים עליך, שהמענה הקבוע שלהן הוא
"זמן ההמתנה ארוך מהרגיל", נפגעי עודף עורכי דין ומשפטיזציה, נפגעי ביורוקרטיה שעליה עושים קופה "מקצרי מעקפים" שהם בעיקר "פורשי המערכת" בבריאות, בוועדות תכנון, בהשגת אישורים שונים וכיוצ"ב, נפגעי עיריות הכותבות דוחות חנייה פיקטיוויים לנכים, התעמרות בייזמים ועסקים קטנים וכו', וכו'... תקצר היריעה.
כל הנ"ל הוא על קצה המזלג ועוד מבלי להיכנס לעניינים כלכליים, שכאן
הסוף לא נראה לעין.
בלי צדק משפטי אין צדק חברתי
והעיקר ובמיוחד הן מתחמקות מלספר לך כיצד הן מתכוונות להתמודד עם... מערכת המשפט!!
יש מחוקקים הטוענים שאין להתערב במעשי הרשות השופטת. פשוט אגדה. אתה רואה כיצד במשחק כדורגל השחקנים פוגעים זה בזה, אך השופט לא שורק כי יש לו מזג שיפוטי נוח. במחשבה שנייה, זה נובע מכך שהוא מבין בשיפוט אך לא מבין בכדורגל אלא בטניס והוא נבחר בדיל. במשחק אחר שחקני קבוצה אחת מבצעים אינספור עבירות, והשופט לא מתערב, ומתברר לך שהשופט שיחק באותה קבוצה (או שאשתו עובדת שם, או שבנו משחק בליגה לנוער באותה קבוצה). ואז אתה פונה לראשי ההתאחדות שככה אי-אפשר, והם משיבים לך שבשיפוט הם לא מתערבים ומצידם, דחף את כל טענותיך למגירה או שלח פקס לכותל. כך נראים המחוקקים שלנו וכך נראה גם השיפוט שלנו.
מפלגות מסרבות לקטוע תופעות
נפוטיזם וניגודי עניינים בין שופטים ועורכי דין, להקים גוף מבקר לפרקליטות, לגרום למצגי אמת בבתי משפט, להקטין את העומס (הדרך אינה בהגדלת מספר השופטים אלא בהקטנת מספר התיקים), לגרום לכך שאזרח יחוש
שבבית המשפט נעשה משפט, להכניס מדדי איכות ויעילות (יש טכניקות ניהוליות מתאימות), להגדיר למערכת המשפט יעדים ולהתמודד נכון עם ליקוייה.
ולעצם העניין...
בעניינים אזרחיים, מפלגות למדו שאפשר להסתפק באמירה המשדרת "הצבע בשבילי וסמוך עלי שהכל יהיה בסדר", והציבור למד שאין לו למה לצפות, אלא למעשי נסים מהסוג של שר התקשורת
משה כחלון, שעשה מה שצריך היה לעשות בתפקידו ועל כן הוא נחשב לפלא.
אלא שיש לנהוג הפעם אחרת, ולתבוע מכל מפלגה אג'נדה מפורטת מי וכיצד יטפל אצלם בעניינים אזרחיים ובמערכת המשפט, שיעניקו משמעות למושג
כבוד האדם וחירותו.
