בכך, תגיע ישראל למצב כמו בארה"ב, בו שתי מפלגות גדולות מחליפות את השלטון אחת לארבע או שמונה שנים, ובזה מתעצם כוח מדינתם ומתקיימת הדמוקרטיה.
מבט לאחור מצביע בבירור, שככל שמדינה פחות מפוררת לשברי מפלגות, כך מתעצם כוחה. כך הממסד אינו נתון לסחטנות פוליטית של מפלגות קטנטנות, שכל עניינן הוא הכסף ולא טובת המדינה. מאז נוסדה ההסתדרות הציונית בתחילת המאה שעברה וכשנחלקה לשתי הסתדרויות - זו של בן-גוריון הסוציאליסט וזו של ז'בוטינסקי הלאומני, לא חזרנו להיות במיטבנו. ההתפצלויות הפוליטיות, שכל מטרתן רק להיות מכשיר לטובת זה או אחר, ההופך בן ליל ל"מנהיג" מפלגה - כל אלה רק החלישו אותנו ומנעו ממנהיג בעל כוח להיות מסוגל להחליט החלטות נוקבות שעשויות לקבוע את עתיד העם בארצו המתחדשת.
אשליה של "אמצע" האיחוד של הליכוד וישראל ביתנו יכול להיות תמריץ לכל הכוחות המצויים שמאלה מהמרכז, להפוך לגוש גדול ובעל משמעות. כי הרי בסופו של דבר, הוריהם הפוליטיים של כל אלה הם מפא"י. אז למה להיתמם ולנסות ליצור אשליה של "אמצע"? בחיים אין אמצע. צריך להיות מסוגל להחליט כך או כך, ולא לגמגם באמצע.
פליטי הליכוד שעברו למפלגת קדימה, שחלק ממנה כבר הואשמו וחלק נוסף עלול להיאשם בקרוב, כמו גם פליטי העבודה שחברו לסנדק כדי לזכות אצלו בהטבות - כל אלה יכולים כעת בשקט לחזור הביתה. בהתניה שעל גבם אין קופה של שרצים...
זו לא בושה להיות נאמן לעקרונות ודרך מדינית מסוימת, ולדבוק בהם במשך שנים. גם באמריקה 47% ממשיכים לדבוק באותה מפלגה, רפובליקנית או דמוקרטית, כל חייהם. רק האחוזים הספורים המשנים דעתם מסיבה זו או אחרת - רק אלה קובעים את השינוי מדי קדנציה או שתיים, והודות להם מתקיימת הדמוקרטיה.
להיפטר מהסחטנות כך הגרעין המקורי של כל אחת מהמפלגות החשובות בקרבנו, דבק ברעיונות שהגו מנהיגיו לפני מאה שנים. כל שאנו זקוקים לו כיום, הוא היווצרות של שני גושים גדולים, כל אחד ודרכו הפוליטית האופיינית, שיתחלפו בהנהגת המדינה מדי קדנציה או שתיים. בלי מאסחרות ובלי סחטנות, שבעטיה הכסף של משלמי המיסים זורם לקיים פרזיטים שלא עבדו יום אחד בחייהם. והגיע זמן, שמנהיג זה או אחר ימצא את הכוח בנפשו להיפרד מהעול המטריד הזה, ולהשקיע יותר בחינוך ילדינו, בשיפור משכורות הרופאים, המורים, השוטרים והעובדים הסוציאליים. כמובן, עם העלאת רף רמתם של המורים, שידעו ללמד את ילדינו לדבר עברית, ולא לגמגם, כמו ששומעים משדרני הרדיו שנוטים לומר "אאם" אחרי כל מילה. ויותר השכלה רחבה וכללית לילדים, שכיום הם חפים מכל ידע כזה.
ושוב, ברכות למפלגות שהתאחדו, וברכת מזל והצלחה למפלגות שתתאחדנה תחת כנפי
שלי יחימוביץ'. ואולי האיחוד האחרון יגלה לנו מנהיגים בעלי שיעור קומה, שלאחרונה חסרו מאד בצד הזה של הפוליטיקה הישראלית.