תמוה השקט המוחלט של
דן מרידור ואפילו ראובן ריבלין שבשם הדמוקרטיה הרהיבו עוז לצאת נגד יוזמות תחוקתיות של ליברמן בכנסת ה-18. תמוה השקט המוחלט בצמרת הליכוד. ה"פיינשמקרים" מברכים על המהלך המפלס דרך ל
אביגדור ליברמן. כבר לא מהלך, אלא ריצה לעבר ימים שמזכירים את בניטו מוסליני...
הפשיזם שימש את מוסליני בשנת 1919 כמנהיג כל יכול של תנועה פוליטית, ששילבה לאומניות קיצונית עם הדרת הזר לצד עוינות בוטה לשמאל, וגם על הדרך להוסיף התקפות לעברה של השמרנות הממוסדת והשתלחות קשה נגד סמלי הדמוקרטיה. כעבור שלוש שנים עלה בניטו מוסליני לשלטון בראשה של קואליציה, שנהנתה מתמיכתם גם של השמרנים. בשנת 1926 הרביץ מוסליני מהלך גבוה יותר, כשכונן באיטליה דיקטטורה מוחלטת. "באותה התקופה כבר זכה הפשיזם להערצתם של פוליטיקאים ואנשי רוח רבים, לא כולם מן הימין דווקא ". (פאשיזם, קווין פסמור, רסלינג, עמ' 17).
הפאשיזם משמש היום את אביגדור ליברמן כמנהיג כל יכול של תנועה פוליטית, שמשלבת לאומנות קיצונית עם הדרת הזר - במיוחד בן
הארץ הזו הערבי - לצד עוינות בוטה כלפי השמאל. וגם על הדרך הוסיף מתקפה על אישים מהימין בישיבות של הכנסת ה-18, כמו : דן מרידור, בני בגין, ראובן ריבלין,
מיכאל איתן, שכונו "פיינשמקרים", שהם חלק מהממסד. אביגדור ליברמן אינו בוחל בהשתלחות בסמלי דמוקרטיה כמו בית המשפט.
אני מקווה, שכשלון החזית העממית באותם ימים רחוקים באירופה לא יפקוד אותנו. אני מקווה, שחזית עממית, שחייבת לקום בישראל כבר היום, תחסוך מאיתנו את תסריט האימים, שפקד את איטליה בשלהי שנות העשרים של המאה הקודמת עד שהפשיזים מוגר בשנת 1945.
המקור - מקארתי הפגנת הבוז של אביגדור ליברמן לגופים המופקדים על אכיפת החוק באה לידי ביטוי בכך שהוא סרב להביא את האשמותיו כלפי ארגוני זכויות האדם לחקירת המשטרה, אלא התעקש שתוקם ועדת חקירה ממשלתית. הקמתה של ועדת חקירה פוליטית, החוקרת פעילות פוליטית, היא העתק של המקור בדמותו של ג'וזף מקארתי מימים אפלים, שארצות הברית כבר שנים רבות מתביישת בהן.
ג'וזף מקארתי דרש בשנת 1950, כי יש לחקור את משתפי הפעולה עם האויב. לפי הצעתו הוקמו ועדת חקירה מטעם בית הנבחרים ותת ועדה מטעם הסנאט . מקארתי מונה לראשות תת הוועדה של הסנאט. מי שזכו לטיפולן של הוועדות היו מדענים מהשורה הראשונה כמו אלברט אינשטיין, אומנים בעלי שם כמו צ'רלי צ'פלין, פיט סיגר ופול רובסון, סופרים כמו ארתור מילר, מחזאים כמו ברטולד ברכט, אגודות לזכויות האזרח כמו ארגון המשפטנים, שכל אשמתו הייתה באהדתו למאבקם הצודק של השחורים. כולם הואשמו בקשירת קשר עם אויביה של ארצות הברית וכעוכרי העם והמדינה שיש לנדות אותם כמוקצים מחמת מיאוס. רבים מאלו שנחשדו על-ידי הוועדות פוטרו ממקומות העבודה.
פוליטיקאים אינם חוקרים פוליטיקאים אביגדור ליברמן בסגנון בוטה ומתלהם יוצר הדרה מוחלטת גם של אמירות ליברליות מתונות ומאופקות של אנשי ימין מובהקים, כמו זו של יושב-ראש הכנסת, ראובן ריבלין, שהשמיע את השגותיו על ההצבעה להקמת ועדת חקירה פרלמנטרית, בהצהרתו - "פוליטיקאים אינם חוקרים פוליטיקאים לגבי נאמנותם...זה בית דין של פוליטיקאים על פוליטיקאים...". לעבר התבטאות דמוקראטית הפגין שר החוץ של מדינת ישראל בוז והגיב בהתבטאות מתלהמת "פיינשמקר".
זה ביטוי שכל מטרתו ליצור הדרה אפילו של אנשי ימין שמתבטאים במתינות כלפי אנשי שמאל, או כלפי הנציגים הנבחרים של המיעוט הערבי בכנסת ומתנגדים לוועדות חקירה מקרתיסטיות. לעבר שלושה שרים, יוצאי תנועת החרות, שטענו בזמנו - כי מי שיש לו ראיות לביצוע עבירה על החוק לגבי ארגון או ארגונים, שיפנה למשטרה, כי רק המשטרה מהווה גוף מוסמך לחקור מי שנחשד בעבירה על החוק - יצא אביגדור ליברמן בשצף קצף, ככאלו שנותנים גיבוי למה שהוא החליט וסימן כעוכריה של ישראל.
אני מודה לדן מרידור על דבריו בראיון ל
עיתון הארץ בו אמר - "בעיני, הרעיון הזה שחברי כנסת יחקרו גופים, שיש להם דעות אחרות הוא מסוכן ביותר...חברי כנסת לא צריכים להיות חלק מוועדות חקירה פוליטיות, זה מזכיר תופעות ממקומות אחרים, שאנחנו לא רוצים להיות כמותם. כשחופש הביטוי והחירות להביע דעה מאוימים, גם הדמוקרטיה הישראלית מאוימת. גופים שפועלים למען זכויות אדם בישראל עושים עבודה חשובה "
אני מודה לשר דן מרידור על האמירה הנחרצת בוויכוחים שידעה הכנסת ה-18 נגד מי שסולל את הנתיב לפשיזם בישראל. אך אני מצר שקולו נדם לחלוטין, כאשר ראש מפלגתו,
בנימין נתניהו, הקפיץ את אביגדור ליברמן לצמרת הגבוהה של הליכוד בשמו החדש - "הליכוד ביתנו".
