|
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
אף על-פי שהמדינה מנהלת את משק החשמל ואת שוק הקרקעות, היא ממליצה לנו לא לקנות ממנה. כך הוכבדו התנאים לרכישת דירה להשקעה. ציונות, מישהו?
|
|
אין היצע דירות מספיק גם למחוסרי דיור וגם למשקיעים
|
|
|
|
|
|
|
|
| אחרי עשרות שנים שבהן הייתה ישראל יעד נכסף עבור יהודים ממדינות מצוקה, היא החלה להיראות כיעד גם בעבור יהודים ממדינות רווחה. הללו הביעו נכונות להשקיע את מיטב כספם ברכישת דירות יוקרה בישראל. הם העשירו את קופת המדינה ותקעו יתד בישראל. ומהי עשייה ציונית אם לא בניית הארץ? | |
|
|
|
|
בשנים האחרונות חברת החשמל מסבירה לציבור את החשיבות של "צריכה נבונה" של חשמל. במילים אחרות, היא קוראת לציבור לצרוך פחות חשמל. לעתים היא אף פונה בקריאה נרגשת לציבור שלא להפעיל מכשירים זוללי חשמל בשעות העומס, כדי למנוע קריסה של המערכת. ואילו בנק ישראל פנה אלינו השבוע בדרישה שנחדל ממנהגנו לרכוש דירות להשקעה.
על פניו, שתי הפניות האלה מוזרות. למה לה לחברה שמתפרנסת ממכירת חשמל לבקש מלקוחותיה שירכשו פחות חשמל? ומדוע שהבנק המרכזי יבקש מהמשקיעים בשוק שישקיעו פחות, כשחלק ניכר ממאמצי הבנק הוא לעודד צמיחה?
תשובה אופיינית אחת היא "כשל שוק". כשאנשים אינם מבינים משהו, הם נוהגים לדקלם את צירוף המילים הסתום הזה, ממש כמו שרופאים שולפים את האבחון האלמותי "וירוס". אלא שברור שבשני המקרים האלה, כמו במקרים רבים אחרים, מדובר ב"הכשלת השוק", או ב"כשל רגולטורי". אילו חברת החשמל הייתה פרטית, או לפחות ייצור החשמל היה פרטי, הרי שהשוק הפרטי היה מייצר כל כמות חשמל שהציבור מעוניין לצרוך.
אלא שמכיוון שהשוק הזה מולאם, הממשלה, כמו ממשלות קודמות, אינה מעוניינת להגדיל את ההשקעות בייצור החשמל. הרי גם כך יש חור גדול מאוד בתקציב, ולחברת החשמל עצמה יש חובות אדירים ואין לה כספים להשקעות, גם אם ברור שההשקעות האלה כדאיות והן יחזירו את עצמן בגדול.
וכך, השוק הפרטי מפסיד הזדמנות לייצר חשמל, למכור אותו ולהרוויח; הצרכנים מפסידים בכך שהם מאוימים בהפסקות חשמל ונדרשים לתכנן בקפידה את שעות הצריכה שלהם; המדינה מפסידה הכנסות מרווחים של חברות פרטיות שיכלו להרוויח ממכירת חשמל, כמו גם הפסדים בגין ניהול חברה בלתי יעילה ובזבזנית.
גם ההגבלות על נטילת משכנתאות שפרסם בנק ישראל, מקורן ב"כשל רגולטורי". הניהול הכושל של קרקעות המדינה בידי מִנהל מקרקעי ישראל, ועודף הרגולציה במתן רישיונות בנייה, מביאים לקצב התחלות בנייה אִטי, יחסית לביקושים. לכן, כשנוצר שוק כדאִי להשקעות בנדל"ן, יוצא שאין היצע דירות מספיק גם למחוסרי דיור וגם למשקיעים. וכך, המשקיעים הופכים להיות האויבים של אלה שמעוניינים לרכוש דירה למגורים.
אם נחשוב בהיגיון, נבין שיצירת שוק דירות להשקעה בישראל היא תופעה בריאה ומבורכת, במיוחד כשמדובר במשקיעים זרים, אך גם כשמדובר במשקיעים מקומיים. שוק גדול של דירות להשקעה יוריד את מחירי השכירות, ויפתח אפשרויות שלא עמדו לפנינו עד כה.
|
|
יהודים מחו"ל רוצים דיור בישראל
|
|
|
|
|
|
| החלו לרוץ אגדות אורבניות על הדירות השוממות שמקפיצות את מחירי הדיור ומקשות עלינו את החיים. כאילו בעלי הדירות האלה אינם משלמים ארנונה, כאילו כולם אינם משכירים את הדירות, כאילו איננו מרוויחים דבר מהביקורים התכופים של המשפחות המגיעות לישראל ומתחילות בתהליך של היכרות מקרוב, שלא לומר התאקלמות בישראל | |
|
|
|
במשך עשרות שנים הייתה ישראל יעד נדל"ן מאוד לא אטרקטיבי, הן מסיבות ביטחוניות והן בשל רמת החיים הנמוכה שהייתה פה, בהשוואה למדינות המפותחות בעולם. בשנים האחרונות, סוף-סוף החלה ישראל להיתפס כמו מה שהיא באמת – מקלט בטוח ליהודי העולם - הן בגלל התעוררות האנטישמיות בעולם והחשש העולמי מטרור בכלל והן בשל הצטרפות ישראל למדינות המפותחות והעלייה החדה ברמת החיים כאן.
אחרי עשרות שנים שישראל הייתה יעד נכסף עבור יהודים ממדינות מצוקה, היא החלה להיראות כיעד גם בעבור יהודים ממדינות רווחה. הללו הביעו נכונות להשקיע את מיטב כספם ברכישת דירות יוקרה בישראל. הם העשירו את קופת המדינה במט"ח, העלו את קרנו של השקל, העשירו את קופת המדינה בכספי המִסים על רכישת הדירה, וחשוב מכול – תקעו יתד בישראל.
אלא שהיושבים בציון ראו במעשה זה פלישה עוינת. החלו לרוץ אגדות אורבניות על הדירות השוממות שמקפיצות את מחירי הדיור ומקשות עלינו את החיים. כאילו בעלי הדירות האלה אינם משלמים ארנונה, כאילו כולם אינם משכירים את הדירות, כאילו איננו מרוויחים דבר מהביקורים התכופים של המשפחות המגיעות לישראל ומתחילות בתהליך של היכרות מקרוב, שלא לומר התאקלמות בישראל.
ובכלל, מהי עשייה ציונית אם לא בניית הארץ?
מבחינה כלכלית, אם מיליון יהודים ירכשו דירות בישראל בעשור הקרוב הצמיחה כאן תזנק; מחירי השכירות יהיו אטרקטיביים וגם מחירי הדיור יוזלו. בראייה לאומית, הארץ תיבנה והפיתוח הסביבתי יואץ, וכמוהו גם התשתיות בכלל.
אז למה בנק ישראל אינו מעודד את המגמה הזאת? למה לצד הורדת הריבית לחודש נובמבר ברבע אחוז (לרמה של 2%), הותקנו תקנות נוספות שלפיהן לא תותר למשקיעים (שיש בידם דירה למגורים) משכנתה העולה על 50% משווי הדירה שהם רוכשים? אגב, למשקיעים שאינם מחזיקים בדירה תוגבל תקרת המימון ל-75%. זאת בנוסף להגבלות הקודמות שהטיל בנק ישראל על נוטלי המשכנתאות.
ובכן, בנק ישראל אחראי רק לצד המוניטרי, ולכן אינו יכול לקבוע את קצב שחרור הקרקעות לשוק, למשל. הוא גם לא יכול לעשות דבר כדי לשפר את מצבה של ישראל בסיאוב הרגולטורי בתחום הנדל"ן ובמשך הזמן הנדרש לקבלת אישורי בנייה. וכך, את המצב הבעייתי בתחום הקרקעות, התכנון והאישור אנחנו משלמים גם באפשרויות המימון, בנוסף למגבלות ההיצע ולמחירי הדיור הגבוהים, כמובן.
משום מה, למשקיעים בשוק נראה לגיטימי שבנק ישראל מגביל את האפשרות להשקיע באפיק ההשקעה הפופולרי בעולם בכלל – בנדל"ן. ההגבלות האלה ניחתות עלינו דווקא בתקופה שבה ההשקעה בשוק המניות נראית ספקולטיבית מתמיד, כמו גם ההשקעה בשוק איגרות החוב הקונצרניות. נותר לנו רק לקוות שהממשלה הבאה תראה בבעיה הזאת בעיה לאומית דחופה, ותשחרר את החסמים משוק הנדל"ן המכביד מאוד על רמת החיים שלנו.
|
|
| תאריך:
|
05/11/2012
|
|
|
עודכן:
|
05/11/2012
|
|
ערן בר-טל
|
|
|
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
|
|
1
|
|
גדעון אמיר
|
7/11/12 10:17
|
|
שקט. שקט מוחלט. שקט כמו של יום כיפור במחלף לה-גווארדיה. ניו-יורק שקטה כאילו היא יישוב קטן בשומרון ביום חורף לפנות ערב. השינוי הוא מדהים: ביום רגיל, גם בשישי או בשבת, דבר לא שובת כך. תמיד יש רכבות תחתיות, תמיד אוטובוס או מכונית שליחויות, תמיד אנשים צועקים וצוחקים ברחוב, תמיד מכוניות במרחק. ועכשיו שקט. אם החלונות לא היו סגורים יכולתי לומר שאפשר לשמוע נפילת עלה ברחוב. אלא שהחלונות סגורים והרוח שורקת בהם.
|
|
|
|
|
האמריקנים הם עם למוד אסונות, ולא רק כתוצאה מצפיית יתר בסרטי אסונות הוליוודיים. טראומת "קתרינה" בניו-אורלינס לא שככה, וזיכרונות "איירין" מהשנה שעברה, על 56 הרוגיה ו-15.6 מיליארד הדולר של נזקיה, עדיין היו טריים.
|
|
|
|
|
תפקידו הראשון של בית המשפט כאשר חברה נקלעת לקשיים הוא למנוע את מלחמת הכל-בכל בין הנושים, אשר עלולה להביא לכך שחלק מן הנושים ייצאו חבולים. כך אומר (יום א', 4.11.12) כונס הנכסים הרשמי והאפוטרופוס הכללי, פרופ' דוד האן, בהרצאה במחוז תל אביב של לשכת עורכי הדין.
|
|
|
|
|
החורף הישראלי הוא אידיאלי להתחיל בפעילות גופנית מחוץ לבית: הליכה, ריצה או רכיבה על אופניים והכל מבלי לקבל משב רוח מהביל על הפנים ולנטוף זיעה. העיסוק בספורט מאפשר אוורור, ניקוי ראש ושחרור מתחים ונותן את פינת השקט היומי והפרטי המגיעה לכל אחד ואחת וכמובן תורם לבריאות.
|
|
|
|
|
לפני כחודשיים בשבת, הלכתי לאכול עם בני משפחתי במסעדה של שאול אברון, "יועזר בר יין" ביפו. אכלנו פסטה-ארבעים-חלמונים, וגם מעדן פולנטה שטעמו מותאם לאלים היושבים באולימפוס, רוסטביף עם חרדל ולחם שאור כפרי, יין איטלקי לבן קר, סלט טרי-טרי עם גבינת גרונונזולה ועוד כמה מעדנים שאפשר למצוא רק ב"יועזר בר יין", בלב כיכר השעון ביפו, במה שהיה פעם אורוות-סוסים של השליטים העותומאנים ביפו.
|
|
|
|
|
השילוב האפרו-אמריקני-מוסלמי והאנטישמי מעמיק את אחיזתו והשתלטותו
