|   15:07:40
דלג
  ערן בר-טל  
עורך כלכלי מקור ראשון
דוא"ל בלוג/אתר רשימות מעקב
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
למה לעשות תואר שני במנהל עסקים?
כתיבת המומחים
ניכיון שיקים - יתרונות וחסרונות

עוד מתחרים ולא עוד הגבלות

חלק גדול מהמלצות ועדת קדמי בתחום המזון אושרו בממשלה. זה נשמע מבטיח, אבל אין סיבה למהר לקניות בסוּפר, המחירים שם אינם צפויים לרדת
07/11/2012  |   ערן בר-טל   |   מאמרים   |   מקור ראשון   |   תגובות
מחירים בלתי תחרותיים בעליל [צילום: איתמר לוין]

ראשי הלובי החקלאי
בישראל שרי החקלאות אינם ממונים על ניהול מצב החקלאות בארץ ושיפורו לטובת האזרחים; הם פשוט משמשים ראשי לובי חקלאי שנועד להגן על החקלאים מפני האזרחים בעלי האינטרסים הצרים, שרק מחפשים לעצמם מחירים זולים

הממשלה אישרה שורה של המלצות שגיבשה ועדת קדמי לבחינת כשלים בשוק המזון - צעדים שאמורים להביא להוזלת מחירי המזון בתקופה הקרובה. התקנות החדשות מגבילות את היצרנים הגדולים ואת רשתות השיווק הגדולות, שנהנים כיום משליטה בשוק המאפשרת להם להכתיב מחירים לא תחרותיים.

בשנים האחרונות עלו מחירי המזון בארץ יותר מכפי שעלו באירופה ובארה"ב, וכיום ברור שישראל היא אחת המדינות היקרות בעולם בתחום הזה. רק לאחרונה נכנסתי לסופרמרקט יוקרתי במרכז פריז, ונדהמתי לגלות עד כמה מחירי המזון שם זולים בהשוואה לישראל. כשמתרחקים מהמרכז התיירותי של פריז מגלים פער של עשרות אחוזים בין המחירים היקרים בישראל למחירים בפריז. כך, למשל, הגבינות הקשות הוצעו שם במחירים שבין 0.8 אירו ל-100 גרם ועד 2 אירו לגבינות היוקרתיות יותר. גבינות מקבילות מוצעות בישראל במחירים גבוהים ב-40 עד 150 אחוזים.

אם פעם התגאינו במחירי הפירות והירקות הזולים בארץ, בוודאי בהשוואה למדינות אירופה שבהן הפירות והירקות נמכרים לעתים לפי יחידות, הרי שהפער הזה נסגר לחלוטין ובמקרים רבים ישראל יקרה יותר גם בתחום הזה.

באירופה ובארה"ב נהוג לסמן על כל פרי וירק את מדינת המוצא שלו, ולכן מחלקות אלה נראות כמו תערוכת מזון בינלאומית. הבננות מגיעות מדרום-אמריקה, פירות ההדר מספרד למעט הלימונים שמגיעים מאיטליה, ותפוחי האדמה ושאר ירקות השורש מפולין.

בישראל אנחנו מתגאים בתוצרת מקומית בלבד, ללא כל תחרות. אלא שגם המחירים בלתי תחרותיים בעליל. הניסיונות הראשוניים של האוצר ושל גורמים נוספים לברר את פשר יוקר המחיה הביאו להאשמות הדדיות בין היצרנים, הספקים והמשווקים. היצרנים העמידו פני תם, וטענו שהם מוכרים במחירים זולים, תוך שהם רומזים שהבעיה היא ברשתות השיווק, ואילו רשתות השיווק הלינו על היצרנים ועל הספקים השונים.

ועדת קדמי הוקמה במטרה לבחון היטב מיהם האחראים ליוקר המחיה ולהמליץ על תקנות חדשות שיגבירו את התחרות בענף, ובסופו של דבר יביאו להוזלה משמעותית במחירי המזון.

תת-ועדה מיוחדת הוקמה לבחינת מצב שוק החלב ומוצריו. מי שמכיר את התנהלות ההליך הזה, מִשלב הקמת הוועדה ועד ליישום המלצותיה בשטח, יודע שבסופו של דבר ההמלצות שייושמו יהיו אלה שלא יצטרכו לפגוע בשום גוף מאוגד או בעל כוח והשפעה פוליטית.

כך, למשל, סביר היה להניח מראש שרשתות השיווק יהיו מטרה קלה יחסית, וכך גם חלק מהיצרנים והספקים. ארגוני-הגג של אלה הם איגוד לשכות המסחר ואיגוד התעשיינים. הראשון נחשב ארגון התומך בשוק ומעודד אותו, בדרך כלל, והשני מעט פחות, אך שניהם אינם גופים מיליטנטיים כמו החקלאים, המועצות החקלאיות, חברת החשמל או עובדי ציבור אחרים. לכן, ההמלצות המגבילות את רשתות השיווק והיצרנים עברו בנקל, אולם ניסיונות האוצר לחולל שינוי משמעותי במחירי החלב הגולמי נתקלו בהתנגדות עזה שהביאה לפשרה מתונה באופן משמעותי.

האוצר כלל לא ניסה לחולל מהפך של ממש, משהו כמו פירוק המועצות - מועצת החלב, מועצת הפירות והירקות, הביצים, הפרחים - גילדות של יצרנים המשמרים מחירים גבוהים ומגִנים על עצמם מכל תחרות אפשרית.

האוצר ביקש להמשיך לשחק, לעת עתה, בכללים הישנים, אולם להוזיל את מחיר המטרה של החלב ב-37 אגורות לליטר חלב גולמי, ובמקביל להוריד את מכסי המגן על ייבוא חלב ומוצריו. אולם הרפתנים נעמדו על הרגליים האחוריות, תוך שהם מגייסים את שרת החקלאות אורית נוקד.

בישראל שרי החקלאות אינם ממונים על ניהול מצב החקלאות בארץ ושיפורו לטובת האזרחים; הם פשוט משמשים ראשי לובי חקלאי שנועד להגן על החקלאים מפני האזרחים בעלי האינטרסים הצרים, שרק מחפשים לעצמם מחירים זולים. יש להודות על נחישותו של שר האוצר שטייניץ שלא נרתע לחלוטין, והצליח להשיג פשרה שתביא להוזלה של 25 אגורות במחיר החלב הגולמי. אגב, כלל לא בטוח שההוזלה תגיע אלינו, הצרכנים. במקביל אושרה שורה של הוזלות במכסים, ולא פחות חשוב: אושרו הקלות בדרישות הרגולטוריות מיבואנים - דרישות המהוות חסם ייבוא.

לפרק את המועצות

ההמלצות שאושרו בממשלה יגבילו רשתות שיווק גדולות כך שלא יוכלו לפתוח סניפים חדשים במקומות שבהם כבר עתה יש להן נתח שוק הגדול מ-50%. במקרים מסוימים, רשתות השיווק יצטרכו למכור סניפים באזורי שליטה שלהן בתוך חמש שנים.

היצרניות והמשווקים לא יורשו להכתיב לרשתות השיווק מחירים סופיים ללקוח, והם לא יוכלו להתנות מכירה בהגבלה של מתחרים. אלה הן רק דוגמאות מעטות לשורה של המלצות בתחום, אך די בהן כדי להבין את המוגבלות שביישומן. מה יקרה אם רשת גדולה תסגור סניף באזור מסוים ולא יוקמו בו מתחרים גדולים אחרים? הרי ידוע שהסוּפרים הגדולים הצליחו להתחרות בקלות במכּולות השכונתיות ולהביא להוזלת עלויות לצרכנים בפריפריה. בעל מכולת לא יכול להשיג מחירים שמשיגות הרשתות הגדולות, ולכן הן יכולות להציע מחיר אטרקטיבי יותר ממכולת ועדיין להשיג רווחים גדולים יותר. האם סגירת סופר גדול באזור מבודד תביא בהכרח לפתיחת מתחרה זול יותר? כלל לא בטוח.

האם אפשר לאכוף תקנה האוסרת על היצרן להתנות מכירה באי-תחרות? הרי היצרן רשאי למכור מוצר למשווקים שונים במחירים שונים. הוא יכול, למשל, לתת מחירים זולים יותר למשווקים שנותנים עדיפות למוצריו. זה גם הגיוני – מחיר המותנה בכמות. המסר יובן היטב למשווקים מבלי שהדברים ייאמרו: כדי למכור יותר ולזכות במחיר זול יותר, המשווק לא יאפשר תחרות עם מותגים חזקים שבעליהם יציעו מחיר נמוך משמעותית על כמות גדולה יותר.

למעשה, כפי שהרגולציה על עמלות הבנקים נכשלת כישלון חרוץ כבר עשרות שנים, כך כל רגולציה שתתערב במהלך המסחר נידונה לכישלון. הדרך היחידה להשיג מחירים תחרותיים היא יצירת תחרות אמיתית. לא כזו שנכפתה על השוק, אלא תחרות שנולדה בשוק החופשי ולא בחדרי ועדות. ועדות ורגולטורים יכולים לסייע רבות לתחרות על-ידי הסרת חסמים וביטול הגבלות ומכסים.

ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר, עם אישור מסקנות הוועדה בממשלה: "אנחנו נעשה לתחום המזון מה שעשינו לתחום התקשורת". זו בהחלט המטרה. אלא שבתחום התקשורת הממשלה היא זו שהגבילה מלכתחילה את התחרות, וממשלה אחרת ביטלה את ההגבלה הזאת והביאה לתחרות המיוחלת. בשוק המזון יש הגבלות ברורות שאינן מאפשרות לו לקיים תחרות.

ברור שהגיע הזמן לפרק את המועצות החקלאיות ולאפשר תחרות של ממש בתחום. איגוד של יצרנים שקובע בעצמו את מחיר המינימום של מוצר הוא קרטל שאינו שייך לתקופה הזאת. החקלאים יודעים להסביר בצורה משכנעת מדוע הקרטלים שלהם נחוצים, אך מי שמשתכנע צריך לשאול את עצמו מדוע ההיגיון הזה לא נכון גם לשווקים אחרים. למה אין מועצת טקסטיל שקובעת מכסות ומחירים לכותנה ולצמר? למה אין מועצה שקובעת מכסות ומחירים לנייר, לפלסטיק ולשאר מוצרים?

פורסם במקור: יומן, מקור ראשון
תאריך:  07/11/2012   |   עודכן:  07/11/2012
ערן בר-טל
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
מאז הופעתו של המשורר שלֹמה אבָיוּ על בימת הספרות העברית, אני עוקב אחר יצירתו. כבר בספרו הראשון "עשׂב על הסף" (1973) הופיעו הניצנים הראשונים של הפואטיקה הייחודית שלו, ובשיר "תיקוּן תדמית" מופיעה תֵמה מרכזית ביצירתו המלווה אותו מאז ספרו הראשון ועד היום.
07/11/2012  |  בלפור חקק  |   מאמרים
כנס הנוצרים האוונגליסטים, הנערך זה שנים בסוכות בבנייני האומה בירושלים, הוא כנס שמד ומיסיון. בשנים 2007 ו-2008 הוציאה הרבנות הראשית החלטה האוסרת השתתפות יהודים בכנס הנוצרי בבנייני האומה ובצעדה שאחריו.
07/11/2012  |  מינה פנטון  |   מאמרים
העיתון הפוסט ציוני הארץ מתעלה באחרונה על עצמו, במאמציו להכפיש את מדינת ישראל ואזרחיה היהודים. אם עד לתקופה האחרונה היקצה הארץ רק את מדור הדעות שלו לניהול מסע צלב נגד המדיניות הישראלית המקובלת על מרבית העם היושב בציון, בנושא הפלשתיני, ותחם קו ברור בין דעה לידיעה (כמקובל בעולם, שדורש הבחנה אתית בין News [חדשות] ל-Views [דעות, השקפות]), הנה באחרונה שיעבד הארץ למסע התעמולה הפרו פלשתיני שלו גם את עמודי החדשות ואפילו את הכותרות הראשיות שלו.
07/11/2012  |  מנחם רהט  |   מאמרים
ונתחיל מההתחלה, מה'דף הקרבי' שכתב אבא קובנר והפיצה מפקדת חטיבת גבעתי, ביולי 1948:
07/11/2012  |  אלישע פורת  |   מאמרים
באחרונה נזדמן לי לפגוש את "אחד שיודע". כן, כן, את אותו יודע כול אלמותי. הנסיבות לא חשובות, די אם נציין שזו הייתה פגישה בנסיבות חברתיות. באותו מפגש היה מיודענו נסער וטרוד. תמיד הוא טרוד. הוא הרי נמצא בכל עת בכל זירה ולא פחות חשוב, הוא מצוי בכל עניין. תמיד בתזזית, תמיד בעין הסערה.
07/11/2012  |  מנחם מרקוביץ'  |   מאמרים
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
מתחילה התכוונה המחברת לכתוב רומן רב-דורי על משפחה המתמודדת עם משבר האקלים הפוקד את כדור-הארץ בעיירה צפונית אחת, ורק משום שלא הצליחה לממש את התוכנית המקורית, החליטה להעלים את כישלונ...
רבקה שפק-ליסק
רבקה שפק-ליסק
היהודים היוו רוב בעיר למעלה מ-1,000 שנים מהמאה ה-10 לפנה"ס עד 70 לספירה ומ-1850 עד היום - בסה"כ 1188 שנים
צבי גיל
צבי גיל
האירוע היה משהו ומישהו, נכון יותר מי שהם, שאני מלווה במשך עשרות שנים    היו שם כל המי ומי מבין מקימיי הטלוויזיה הישראלית ומעצביה בשעתה היפה
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il