|   15:07:40
דלג
  globes globes  
מועדון VIP
להצטרפות הקלק כאן
בימה חופשית ב-News1
בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
כתבות מקודמות
קבוצת ירדן
מה חשוב לדעת על שיעורים פרטיים בישראל
כתיבת המומחים
אפל ווטש: מהפכת הטכנולוגיה על פרק כף ידך
לוי. תדמית "האיש השנוא בישראל" [צילום: פלאש 90]

גדעון לוי: "חש בושה עמוקה בישראל"

לוי ל"ליידי גלובס": "לא בא לחיילי צה"ל בטענות, הם שטופי מוח" "למה לוקחים ילדים בני 19 להרוג? כי בן 30 לא היה מחטט בחדרי שינה ומרביץ לילד בן 8"
07/11/2012  |   globes globes   |   כתבות   |   תגובות
   רשימות קודמות
  'בא להציל חברות עם הנשמה ולא בשביל שכ"ט'
  ההימור של קיבוץ דליה: מוותר על האקזיטים
  הצצה לפקקים שמחכים לכם בעוד 3 שנים
  יו"ר חדשות ערוץ 2: "אנחנו במצב ממש קשה"
  כל מה שצריך לדעת לפני שקונים ביטוח

בוקר שבת אחד, בשעה שמונה, אחרי שכבר סיים אימון טניס, צעד גדעון לוי לחוף הים. "פתאום הופיעו מולי 3 בחורות אתיופיות שיכורות, ואחת מהן אמרה: 'הנה גדעון לוי. בזכותך הפכתי לשמאלנית'. הדבר האחרון שהייתי מצפה הוא שהן יזהו אותי, והנה".

במובן הזה הצליח ללוי, שבניסיון נואש-משהו לטפל בתדמית "האיש השנוא בישראל" שדבקה בו, החליט לתעד את הרגעים האינטימיים ביותר של חייו בסדרה "מחוברים". "חברים קרובים אמרו לי שקשה להם להיכנס לחדר השינה שלי, אבל ברגע שהחלטתי שאני עושה את זה, התמסרתי. נראה לך שנהניתי לעמוד בתחתונים ולהצטלם לפלקט? לא. אבל ידעתי שאם אני הולך על זה, אז אני הולך על זה עד הסוף, בלי משחקים".

- התחברו אליך בעקבות "מחוברים"?

"בעיקר שואלים אותי על הזוגיות עם קתרין. בהרבה חוגים עדיין שונאים אותי ברמות, אני רואה את הזעם כלפיי בעיניהם של אנשים. פעם כמעט דרסו אותי, לא לפני שצעקו לי 'לך לעזה'. זה זעם אמיתי, והוא לא מתבטא בשליחת מכתבי תלונה למערכת, אלא בביטויים פיזיים ממש. בזמן מבצע עופרת יצוקה קרו שני מקרים שבהם עוברי אורח ראו אותי ברחוב, וניסו לתקוף אותי. היו תקופות שפחדתי, הייתי יוצא בבוקר ובודק מתחת לאוטו".

- ובכל זאת לא תשנה את דרכיך.

"אני מעורר זעם, אבל אני שמח על זה. אין לי שום בעיה להיות הישראלי הכי שנוא. זה יותר טוב מלהיות הישראלי שהכי אדישים אליו, או הישראלי שאף אחד לא מכיר".

- חשפת מערכת יחסים מורכבת עם זוגתך השבדית, קתרין, שצעירה ממך ב-22 שנה.

"חלק מהטוקבקיסטים לא אהבו את קתרין, וזה לא קל. לא באתי לנופף בה, אבל היה לי ברור שאם אני הולך ל'מחוברים', שני האנשים שגרים איתי, קתרין ובני אורי, יהיו שותפים, אחרת אי-אפשר יהיה לעשות את זה. קתרין חשבה שהיא תהיה ברקע, אבל בסופו של דבר היא התמסרה ולקחה איתה את המצלמה כשנסעה להודו ולשבדיה, וצילמה משם".

- מה עלה בגורל אותה הצעת נישואים לקתרין מול המצלמה?

"זאת לא הייתה באמת הצעה באמצע נהיגה, זו הייתה אחת מהצעות רבות, וגם דיברנו על זה הרבה פעמים. אין לנו באמת צורך להתחתן, וקתרין לא רוצה ילדים. בשבדיה מאוד מקובל לא ללדת ילדים. שם, בניגוד לארץ, אישה לא נחשבת נכה אם אין לה ילדים. גם אני לא רוצה עוד ילדים. להתחיל הכול מהתחלה? למי יש סבלנות לזה. אבל אם קתרין הייתה רוצה ילדים, ברור שבשבילה הייתי עושה את זה".

"להמציא את עצמי"

לוי זקוק לאקשן, אבל בתקופת בחירות אין כמעט מקום לדיון על הזירה הפלשתינית. "אני צריך עוד אינתיפאדה או לכתוב ספר", הוא מודה. "כשהמציאות יותר רגועה, זה מקרין על העבודה שלי. הלילה אני אסע לבית לחם, כמו שאני אוהב, אבל יש גם ימים שלא קורה כלום, וקשה לי עם זה. אני אוהב את האקשן, הסכנה, היציאה לשטח.

"לפעמים העבודה הזו מאוד מתסכלת, כשאתה בטוח שלא קוראים אותך ולא מקשיבים לך, או כשאתה צריך לריב עם חיילים. היו שנים שהייתי ממש בסכנה, חיילים ירו עלינו וריססו לנו 8 כדורים לתוך האוטו כשאני יושב בו, ואני רואה את החורים. זה לא 'מחוברים', שצילמת ונהיית סלבריטי לדקה וחצי. זה בדיחה, הסלבריטאים שיוצאים מתוכניות הריאליטי. אנשים שהם כלום, אוויר, שאחרי חצי שנה הם בפח הזבל, סלבריטאות שהיא קצף על פני המים. זו התרבות החלולה שלנו.

"אני מאוד גאה בקריירה שלי. לא הייתי משנה בה כלום. זה לא אומר שביומיום אין לי רגעי ייאוש ותסכול ותחושה קשה שאף אחד לא קורא אותי. אתה לא הולך עם כל ה-30 שנה של עבודתי כעיתונאי, ואומר 'וואו, 30 שנה'. בסוף יש את מחר בבוקר".

- יכול להיות שאם הייתה עכשיו אינתיפאדה לא היית הולך ל"מחוברים"?

"יכול להיות שאז הייתי אומר, מה אני בעצם צריך את זה. אני מנסה כל הזמן להמציא את עצמי, וזאת הסיבה שהסכמתי ללכת ל'מחוברים'".

- מכור לאדרנלין?

"גם. לפני שנה נסעתי לרעידת האדמה ביפן. לא היה לי מושג לקראת מה אני הולך. זו הייתה אחת החוויות הכי חזקות שהיו לי בחיים. אם אתה לא מחפש את זה, אל תהיה עיתונאי. בתקופות שבהן רגוע, לא קל לי. יש גם את הפחדים של הגיל המתקתק: המחשבה שאולי עוד מעט זה ייגמר, גם פיזית, ואולי יבואו צעירים וידחקו אותך החוצה. כל זה עוד יותר לוחץ עליך לנסות ולמצוץ את החיים, עד כמה שאתה יכול".

"אני מרגיש בושה נוראית"

לוי התחיל את הקריירה שלו כחלק מהממסד: היה עורך וכתב בגלי צה"ל, ואחר-כך שימש כדובר מפלגת העבודה. "הייתי ילד טוב תל אביב, בתיכון הייתי הילד הכי טוב בעולם. אבל בנסיעותיי נחשפתי לשטחים ולמדיניות הכיבוש, והתחלתי לכתוב על מה שראו עיניי. לאורך השנים ראיתי הרבה זוועות שעיצבו את העיתונאי שהנני".

- מה משך אותך ללכת דווקא לשם?

"הבנתי שמתרחשת כאן דרמה גדולה ורצינית, שכמעט ולא כותבים עליה. צצה תופעה ישראלית שמנקים מתחת לשטיח, ואין כמעט אף אחד אחר שמסקר את הכיבוש. מאחר שאני לא אוהב מקהלות ואני לא אוהב להיות איפה שכולם נמצאים, אז אמרתי לעצמי: גם דרמה גדולה וכל-כך גורלית, וגם אין שם אף אחד כמעט, זה המקום בשבילי להיות בו".

- זו בחירה שדורשת מעורבות רגשית גבוהה.

"היו בי הרבה רגשות אשם חזקים ורגשות בושה מאוד גדולים - מה שתמיד מוכיח את מידת הפטריוטיות שלי. אני נורא קשור למקום הזה, ובגלל זה אני כל-כך מתבייש ולוקח את הדברים בצורה קשה. הייתי במקומות אחרים וראיתי זוועות, אבל לא לקחתי את זה כל-כך קשה, כי אותם מעשים נוראיים לא נעשו בשמי".

- התביישת בנו?

"המון פעמים. אני מרגיש בושה נוראית".

- הביקורת הכי גדולה עליך היא שאתה מזדהה איתם יותר מדי ושוכח אותנו.

"אני כותב על מה שאני רואה בצד הפלשתיני, אבל אני מדבר עלינו ואני כותב עלינו. אני כותב על איך שאנחנו מתנהגים, כי רק אנחנו מעניינים אותי. אני ממש לא מזדהה איתם ואין לי כמעט חברים פלשתינים. אני לא מטיף, אני מספר לכם הישראלים 'תדעו לכם, הדברים האלה נעשים בשמכם'".

- המתנחלים מפריעים לך.

"לא רק שהם מפריעים לי, יש לי רגשות שנאה אליהם, מכיוון שאני בחור מאוד אמוציונלי. הם מביישים אותי, הם מבזים אותי בדברים שהם עושים ובעצם הנוכחות שלהם. ברור שהתגובה מאוד רגשית. אני מתעב הרבה מאוד דברים, ולא מסתיר את זה. אני חושב שהם לא מוסריים, ואני לא יכול למצוא שפה משותפת איתם".

"השכר שלי מהנמוכים"

בספטמבר האחרון נערכה בהארץ הצבעה פנימית של העובדים בשאלה האם להשבית את העיתון. לוי היה מהמתנגדים הקולניים יותר.

- למה החלטת לצאת נגד הקולגות שלך?

"חששתי שאנחנו משחקים באש. חשבתי שלא נכון להשבית את העיתון כשהוא מתנדנד על חוט השערה, וחשבתי שרק אנשים לא אחראיים, שלא אכפת להם, יחליטו להשבית עיתון. עובדי 'מעריב' הפגינו ויצאו במחאות שזה בסדר גמור, אבל הם לא העזו להשבית את העיתון, מה גם שזה לא עזר. מה השובתים חשבו?

"השאלה היא כמה מפטרים. או שיפטרו מעט או שכולם ילכו הביתה. אין ברירה, צריך להציל עיתון על-ידי צמצום. אני הייתי בסכנת פיטורים עשרות פעמים, והשכר שלי מהנמוכים, ובכל זאת ידעתי שהשבתה היא משחק באש".

- הפרינט הולך ונעלם?

"מפחיד אותי לחשוב על ישראל בלי עיתון 'הארץ'. יש שורה של דברים שהתפרסמו רק בו והרבה פחות, אם בכלל, בעיתונים אחרים. תחומים רבים, כמו עניין הכיבוש, בעיית העובדים הזרים והעובדה שרוב הישראלים מצדדים במשטר האפרטהייד, מי עוד היה כותב את זה? אף אחד".

- נחזור למגרש הפרטי שלך: איך היית רוצה לראות את החיים שלנו עם הפלשתינים בסצנריו הכי אידיאלי שלך?

"קודם כל, לשים את עצמנו לרגע אחד במקומם. אבל לפני זה צריך להתייחס אליהם כאל בני אדם כמונו, עם אותן זכויות. כל זמן שזה לא קורה, קוראים לזה גזענות. תגרדי את העור של כל ישראלי כמעט, ימין, שמאל, מרכז, את תגלי שהוא לא מתייחס לפלשתיני כשווה, וכל עוד זה לא נפתר, לא יעזרו כל הניסיונות לפתרונות פוליטיים, לא יעזרו לא שיחות שלום ולא הסכמי אוסלו.

"לפני הרבה שנים עמדתי מאחורי אמבולנס פלשתיני במחסום ג'נין, וחיילים ישראלים לא נתנו לו לעבור במשך 45 דקות. למה? כי החיילים שיחקו שש-בש. הם אפילו לא ניגשו לאמבולנס בשביל לבדוק האם מדובר במצב חירום. לא התאפקתי, ניגשתי אליהם, ושאלתי אותם: מה היה קורה אילו אבא שלכם היה באמבולנס הזה, מה הייתם עושים? השאלה שלי הטריפה אותם, הם כעסו עליי שאני משווה בין אבא שלהם לפלשתיני, וכיוונו אליי רובה.

"אני לא בא אל החיילים בטענות, הם שטופי מוח. הרי למה לוקחים ילדים בני 19 להרוג? כי אדם בן 30 לא היה מחטט בחדרי שינה של אנשים, מרביץ לילד בן 8. הבעיה בשטיפת המוח הזאת היא רק שאנחנו משחיתים ככה דורות שלמים".

פורסם במקור: אתר "גלובס"
תאריך:  07/11/2012   |   עודכן:  07/11/2012
זיו ביילין
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט סדום ועמורה עיתונות
גדעון לוי: "חש בושה עמוקה בישראל"
תגובות  [ 23 ] מוצגות   [ 23 ]  לכל התגובות        תפוס כינוי יחודי            
כותרת התגובה שם הכותב שעה    תאריך
1
זה בסדר
7/11/12 20:48
2
דודינה
7/11/12 21:00
3
אברהם מערב השומרו
7/11/12 22:23
4
אבי123
7/11/12 22:48
5
דני550
7/11/12 23:47
6
קורןנאוה טבריה
8/11/12 03:59
7
קורןנאוה טבריה
8/11/12 04:09
8
לך לעזה
8/11/12 05:29
9
אורי עמר
8/11/12 13:41
10
חזקי אהרונוב
8/11/12 15:12
11
שא"ו
8/11/12 15:14
12
עידןסובול
8/11/12 17:49
13
ערפאת ויורשיו
8/11/12 18:15
14
עודדי
9/11/12 01:35
15
מ. אלקרייאף
9/11/12 07:52
16
מכבי
9/11/12 12:48
17
אמיר2008
9/11/12 18:00
18
סיר פלא
9/11/12 20:03
19
דודי30
9/11/12 21:26
20
מ.אלקרייאף
10/11/12 09:24
21
קורןנאוה טבריה
10/11/12 12:11
22
דרור5
10/11/12 12:54
23
עוזב לתמיד
20/11/12 20:00
תגובות בפייסבוק
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
כמו רבים מהסרטים הישראלים גם הסרט חדר 514 הוא בעל עלילה ממוקדת שנמצאת במקום אחד ומתרכזת בסיפור אחד קטן. העלילה מתרחשת בתוך חדר אחד ובתוך אטובוס אחד. ישנם דמויות מועטות ותפאורה מנימלית. וזאת אולי הבעיה הגדולה ביותר שלו - העלילה פשוט לא מתקדמת לשום מקום אלא נשארת בתחום השאלה שרק חוזרת על עצמה כל הזמן.
07/11/2012  |  משה ניסנבוים  |   כתבות
האם להפריד את הכביסה של התינוק? באיזו אבקת כביסה להשתמש? כיצד מורידים כתמים מבגדי תינוקות? האם יש להרתיח את הכביסה?
07/11/2012  |  חני לוטן-תוריאל  |   כתבות
באמצעות כמה כללים בסיסיים, ניתן לאתר ולזהות סימנים מחשידים לפגיעה או להתעללות בבן-משפחה, במהלך הביקורים במוסד שבו הוא מאושפז.
07/11/2012  |  ד"ר ורדה גרין  |   כתבות
שבץ מוח (Stroke) הוא הקטלן השלישי בעולם המערבי אחרי מחלות לב וסרטן, וגורם הנכות העיקרי במבוגרים. בכל שנה מתים בעולם כשישה מיליון איש כתוצאה משבץ מוח. כמו-כן, הנטל הכלכלי על מוסדות הבריאות הלאומיים בגין שבץ מוחי הוא עצום ומגיע בארה"ב עד 53 מיליארד דולר ויותר בשנה, בעלות ישירה ובלתי ישירה.
07/11/2012  |  פרופ' נתן בורנשטיין  |   כתבות
סתיו שפיר, מרב מיכאלי, איציק שמולי, מיקי רוזנטל, חילי טרופר, נועם שליט, אורי שגיא, יעקב פרי, יעל גרמן, מאיר כהן, מיקי לוי, אלעזר שטרן, יאיר שמיר, הרבנים שי פירון ואבי רונצקי - זו רק רשימה זמנית של 'מפורסמים' מתחומים שונים שהודיעו לאחרונה על כוונה לרוץ בבחירות הקרובות, או שהוזכרו כמועמדים כמעט ודאיים. הם מצטרפים לשניים, יאיר לפיד ונפתלי בנט, שמתכוונים לעמוד בראש מפלגות מיד עם כניסתם למערכת הפוליטית, ולאחרים שנכנסו בשנים האחרונות - כמו שלי יחימוביץ', אורי אורבך, דני בן-סימון, ניצן הורוביץ ורבים אחרים, שבמקרה מסוים (יחימוביץ') הצליחו להגיע תוך זמן קצר לראש הפירמידה במפלגתם, ובמקרים אחרים (כמו הפרופסורים מנחם בן-ששון ושלמה ברזניץ) נפלטו תוך זמן קצר, או עומדים כנראה להיפלט (בן-סימון).
07/11/2012  |  יאיר שלג  |   כתבות
בלוגרים
דעות  |  כתבות  |  תחקירים  |  לרשימת הכותבים
יוסף אורן
יוסף אורן
אני בטוח ששופטי הפרס בחרו את הספרון "החזאית" כספר הטוב ביותר מאלה שהוגשו לעיונם בשנת 2022, אך גם הטוב מכולם באותה שנה לא היה כנראה מספיק טוב כדי להיבחר כראוי לפרס ברנר
אלי אלון
אלי אלון
בתי העלמין הקיבוציים, לרוב מטופחים ומגוננים בצמחי ושיחי נוי ובעצים מצילים    בסך-הכל ניתן לקבוע כי בתי העלמין הקיבוציים מטופחים יותר מאשר בתי עלמין אחרים
יוסי אחימאיר
יוסי אחימאיר
במקרה שלנו התמונה המדומיינת הפוכה: ישראל היא האריה, המותקף משום-מה על-ידי עדר זברות מתייהרות    היוכלו החיות המפוספסות, עטויות כפיות וסרטים ירוקים למצחם ללביא הבודד?
לרשימות נוספות  |  לבימה חופשית  |  לרשימת הכותבים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
ברחבי הרשת / פרסומת
ברחבי הרשת / פרסומת
News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1  |   |  עריסת תינוק ניידת  |  קוצץ ירקות מאסטר סלייסר  |  NEWS1  |  חדשות  |  אקטואליה  |  תחקירים  |  משפט  |  כלכלה  |  בריאות  |  פנאי  |  ספורט  |  הייטק  |  תיירות  |  אנשים  |  נדל"ן  |  ביטוח  |  פרסום  |  רכב  |  דת  |  מסורת  |  תרבות  |  צרכנות  |  אוכל  |  אינטרנט  |  מחשבים  |  חינוך  |  מגזין  |  הודעות לעיתונות  |  חדשות ברשת  |  בלוגרים ברשת  |  הודעות ברשת  |  מועדון +  |  אישים  |  פירמות  |  מגשרים  |  מוסדות  |  אתרים  |  עורכי דין  |  רואי חשבון  |  כסף  |  יועצים  |  אדריכלים  |  שמאים  |  רופאים  |  שופטים  |  זירת המומחים  | 
מו"ל ועורך: יואב יצחק © כל הזכויות שמורות     |    שיווק ופרסום ב News1     |     RSS
כתובת: רח' חיים זכאי 3 פתח תקוה 4977682 טל: 03-9345666 פקס מערכת: 03-9345660 דואל: New@News1.co.il