בעלי מקצועות חופשיים מוזמנים להעביר אלינו לפרסום מאמרים, מידע בעל ערך חדשותי, חוות דעת מקצועיות בתחומים משפט, כלכלה, שוק ההון, ממשל, תקשורת ועוד, וכן כתבי טענות בהליכים בבית המשפט.
דוא"ל: vip@news1.co.il
|
|
|
המעילה בכספי ג'רוזלם גולד
|
|
|
בועז יונה שוב בחדשות - הכונס הרשמי טוען שבועז גנב עם אביו המנוח 75 מיליון שקל מהחברה ● גייסו בבורסה 176 מיליון שקל, בקופה היו 67 מיליון שקל במזומן, ולפתע הם נעלמו ● סיפורי רומניה ● כבר באוגוסט 2007 היו חששות וחשדות ● צוות מקצועי וגילה להיכן נותבו הכספים שנעלמו ● האם יונה יעיד ויחשוף את צינורות העברת הכסף
|
בועז יונה. איפה הכסף? [צילום: פלאש 90]
|
|
|
|
|
|
בנובמבר 2006 גייסה חברת הנדל"ן המניב ג'רוזלם גולד, בבעלות בועז יונה, 176 מיליון שקל, בהנפקה בבורסה של שלוש סדרות אג"ח. החברה הפקידה 87 מיליון שקל בחשבון נאמנות, והשתמשה בכ-20 מיליון שקל נוספים לרכישת נדל"ן. מה קרה ליתרה, כ-70 מיליון שקל? ביולי 2007 התברר שהכסף נעלם. מה קרה לו? בעלי האג"ח, משקיעים פרטים ומוסדיים, הרימו קול זעקה. הם דרשו לקבל את כספם חזרה. הנאמן הצליח למכור אשתקד את הנכס העיקרי של החברה, בניין המשרדים של בזק ברחוב הצבי 12 בירושלים, לחברת ריט 1, ב-115 מיליון שקל. נשאר חוב של יותר מ-60 מיליון שקל, ועוד ריבית ל-5 שנים. הנושים עמדו על דרישתם לחקירה שתגלה את הכספים שנעלמו. הנאמן לחברה הבטיח שתהיה חקירה. מאוחר יותר אכן מינה צוות מקצועי של רואי חשבון ומנהלי נדל"ן, שבדקו את הנושא ביסודיות. כתב התביעה שגובש הוא התוצאה של חקירתם ושל העקשנות מצידו של אדוארד קלר, משקיף מטעם בעלי האג"ח, שאף השתתף בישיבות הצוות המקצועי. פרקליטות המדינה הודיעה היום רשמית, מה שכבר נחשד ודווח באופן לא רשמי לפני שנים: בועז יונה, עם סיוע של אביו מרדכי, גנבו את הכסף. היא תדרוש מהאחראים להחזירו. הדיווחים על הכסף שנעלמו הגיעו ב-2007 בשלושה שלבים: - בחודש מאי 2007 הודיעה ג'רוזלם גולד שהכל בסדר, ובקופה היו, נכון ל-31 במרס, כ-67 מיליון שקל במזומן. אבל עברו חודשיים, ובחודש יולי הודיעה החברה במפתיע, שבקופה נשארו רק 110 אלף שקל. מה קרה ליתר הכסף? איש לא ידע.
- מיד לאחר מכן, בתחילת אוגוסט 2007, התמוטטו חברותיו של יונה. ב-5 באוגוסט הודיעו לבית המשפט חברות זיו-האפט והרמטיק, שהיו הנאמנות על כספי האג"ח: "קיימים חששות כבדים לאי-סדרים כספיים". החברה נכנסה להקפאת הליכים, ואחר כך לפירוק זמני. ב-21 במרס ניתן נגדה צו פירוק קבוע.
- באותו אוגוסט 2007 העיד במשטרה מרדכי נתנאל, סגן מנכ"ל לכספים של חפציבה, החברה-האם של ג'רוזלם גולד: "יונה משך כספים מהחברות. הוא היה מוציא את הכספים מהחברות באמצע הרבעון, ומחזיר אותם זמן קצר לפני תאריך המאזן של 31 במרס, כדי שכלפי חוץ יראה הכל תקין".
|
לפי הדוחות "הכל היה בסדר"
|
|
מי שקורא את הדוחות הכספיים האחרונים של ג'רוזלם גולד, שפורסמו חודשיים לפני ההתמוטטות, לא יחשוד שמשהו לא בסדר. הדוחות כמעט שאינם מזכירים שהבעלים והמנכ"ל בועז יונה משך כספים כלשהם מהחברה. הסכום היחיד שהוזכר הוא הלוואה של 3 מיליון שקל שהחברה נתנה לאחותו של יונה, כדי להשתתף במימון רכישת בית דיור מוגן בראשון לציון. יש גם דיווח על עסקה הפוכה: יונה הלווה לג'רוזלם גולד 400 אלף שקל כדי שתרכוש מגרש בזכרון יעקב.
|
גם נשיא הקבלנים לשעבר משך כספים
|
|
עכשיו התברר, על-פי כונס הנכסים הרשמי, שדברים חמורים ועבירות פליליות אירעו מאחורי הדיווחים השגרתיים, לכאורה: מה קרה למזומנים ב-67 מיליון שקל? פשוט מאוד: בועז יונה משך מהחברה, בין דצמבר 2006 ליולי 2007, את כל הכסף, ועוד כמה מיליונים מסעיפים אחרים. האב, מרדכי, שהיה שנים רבות נשיא התאחדות הקבלנים, השתתף במידה מסוימת בהוצאת הכספים. הם העבירו 70 מיליון שקל לחברותיו האחרות של בועז יונה. היתרה, 4.5 מיליון שקל, הועברה לכיסים הפרטיים של אביו מרדכי, או שחלק מסוים מהכסף נמשך על-ידי אביו של יונה, מרדכי, שהיה שנים רבות נשיא התאחדות הקבלנים. יונה נפטר, ואין מקום לנהל חקירה או תביעה פלילית לגביו. נשאר הבן, שלפני מספר חודשים שוחרר מהכלא.
|
איך נמשך הכסף? הפרטים אינם ידועים כרגע, משום שג'רוזלם גולד, שהתמוטטה באוגוסט 2007, לא פרסמה מאז דוחות כספיים מעודכנים. אבל במידע שמסר כונס הנכסים הרשמי יש רמזים ואיתותים ברורים: בועז יונה ניצל לטובתו את העובדה, שהיה בעל זכות חתימה יחיד בחברה - עניין חמור כשלעצמו. הוא חתם על הוראות להעברת הכספים לחברותיו ולכיסו הפרטי, ונתן כיסויים והסברים שונים. נראה, שחלק גדול מהוצאות הכספים הוסבר בכך שהם מיועדים לרכישת נדל"ן ברומניה ב-47 מיליון שקל. אגב, לאחר שהכל התמוטט, ברח יונה לרומניה, עבר לאיטליה, ושם נעצר. אם וכאשר תוגש תביעה משפטית, נקבל מן הסתם דוגמאות נוספות. התביעה המשפטית תוגש נגד הדירקטורים של החברה, שיש נגדם טענות קשות וכבדות: הרי תפקידם לפקח על הפעילות, ביחוד כאשר ידוע להם שבועז יונה הוא שליט יחיד בחברה, עם זכות חתימה בלעדית. מדוע לא עקבו אחרי העברות הכספים? מדוע לא דרשו הוכחות וחוזים על העסקות שהיו כביכול ברומניה, ואולי גם במקומות אחרים? האם הקימו קול זעקה כאשר החברה הודיעה בחודש יולי שכל הכסף נעלם? טענות דומות יש גם נגד רואי החשבון של החברה, משרד קוסט-פורר-גבאי-קסירר, שגם תפקידו היה לבדוק ולפקח. התביעה תוגש גם ננגד הבנקאים של החברה, לאומי, דיסקונט, מזרחי-טפחות והבינלאומי.
|
אבל, שלא נטעה. הגיבור הראשי הוא בועז יונה. הוא כבר ישב יותר מ-4 שנים בכלא, ושוחרר אשתקד, לפני המועד, בנימוק המוזר במקצת שבתי הכלא צפופים, ולכן צריך לשחרר חלק מהעבריינים לפני שישאו במלוא העונש שהשית עליהם בית המשפט. כונס הנכסים הרשמי איננו מבקש כרגע להגיש תביעה נגדו, אולי מהנימוק הפשוט שהוא נמצא בהליך פשיטת רגל, ויש להניח שאין לו כמעט כסף להחזיר. אבל, ייתכן מאוד שיונה ייקרא לדוכן העדים. אז נוכל מן הסתם לשמוע סיפורים ופרטים נוספים על פרשת 75 מיליון השקל שנעלמו.
|
|
תאריך:
|
15/11/2012
|
|
|
עודכן:
|
15/11/2012
|
|
אלעזר לוין
|
|
|
כותרת התגובה
|
שם הכותב
|
שעה תאריך
|
|
1
|
|
ענן חיר
|
16/11/12 09:37
|
|
2
|
|
שלומי 11
|
16/11/12 15:35
|
|
3
|
|
בחשבונות בחו"ל?
|
16/11/12 17:57
|
|
ספרו השמיני של העיתונאי, העורך והסופר נתן דונביץ', 86, "מקיוסק גזוז עד מסעדת שף - מאה שנות אוכל בתל אביב" (הוצאת אחוזת בית), עוסק במסעדות תל אביב, בבתי הקפה שלה, בחנויות האוכל ובמעדניות, בשווקים, בבתי המלון ההיסטוריים ובאופנות המתחלפות של סגנונות האוכל. הספר עוסק בעיר המשתנה מעשור לעשור, בתושביה שאוהבים לבלות בחוץ, להתנסות בטעמים חדשים ובמקומות חדשים, בשפים הישנים והחדשים, בדוכני האוכל ובמסעדות השף שהתבלטו במהלך השנים, ובמסעדות הנחשבות של עכשיו.
|
|
|
הנה מה שההיסטוריה עלולה לעולל: שישים וחמש שנים לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ למדינה יהודית ולמדינה ערבית - יחזור בעוד שבועיים הכ"ט בנובמבר כיום שכולו הרה-גורל למדינת ישראל. בשנת 1977 - 30 שנה ממועד קבלת ההחלטה ההיסטורית - נקבע התאריך הזה כיום-זיכרון בינלאומי להפגנת סולידריות של מדינות העולם עם העם הפלשתיני. אלא שמאז זרמו מים מעופשים רבים בים התיכון ובמועד הנקוב, בעוד שבועיים, מייחלת הפעם הרשות הפלשתינית לזכות בעצרת בשדרוג מעמדה של פלשתין לזה של מדינה משקיפה, שאינה חברה מלאה באו"ם.
|
|
|
פרוטוקולים של שתי ישיבות מליאת רשות השידור שדנו בהתערבות האומללה של ההנהלה בתוכנית "סדר יום" של קרן נויבך נחשפו לאחר מאבק ונסיונות להסתירם מהציבור. מהדיונים הסוערים שמתעדים הפרוטוקולים עולה תמונת היחסים הרעועים בין הנהלת רשות השידור, בראשות היו"ר אמיר גילת והמנכ"ל יוני בן-מנחם, לבין נציגי הציבור המרכיבים את מליאת רשות השידור. מהפרוטוקולים עולה כי לא זו בלבד שכמה מחברי המליאה אינם מבינים את משמעות תפקידם, גם הנהלת רשות השידור אינה מוכנה לקבל את המליאה כמפקחת.
|
|
|
הסיפור על-פי הספר שכתבו איריס ארגמן ואלכס פז, הפך למחזה בעיבודה של שלומית ארנון בר-לב וליאת פישמן לני. שלומית היא גם זו שביימה את חבורת הצעירים המגלמים נוער בשנת 1947, כאשר הכל קורה בערב הכ"ט בנובמבר, לפני ההצבעה באו"ם על הקמת מדינת ישראל. החזרה לעבר דרך קשר עם דמות מאותם הימים, היא שמעבירה את הגיבורה מימינו, מתקופת הסמארטפונים והפייסבוק היישר לטרום מלחמת העצמאות.
|
|
|
אלוף (במיל.) אורי שגיא, שנאלץ לפרוש מהמרוץ במפלגת העבודה, הוא אחד האישים עימם התייעץ הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, באופן שוטף, בתקופה שקדמה לפרסום "מסמך הרפז". כך נודע ל-News1. אשכנזי התייעץ באופן שוטף עם גורם נוסף - הרמטכ"ל לשעבר, אמנון ליפקין-שחק. כל השלושה שיתפו פעולה נגד שר הביטחון אהוד ברק.
|
|
|
|