אירן - שחקנית ראשית
למעלה מכל ספק, אירן עומדת מאחורי ההסלמה הצבאית ברצועת עזה. אירן מעבירה רקטות לחמאס ולג'יהאד האיסלאמי ומשלמת לארגונים בכסף על ירי הטילים ופעולות הטרור נגד ישראל. מפקד משמרות המהפכה של אירן מוחמד עלי ג'עפרי הצהיר כי נוכח צמצום האפשרויות להעביר טילים לרצועת עזה, סיפקה אירן לחמאס את הטכנולוגיה לייצור טילי "פג'ר 3" ו"פג'ר 5" המסוגלים להגיע עד תל אביב וירושלים.
לאיותאללה האירניים שלוש מטרות ברורות בהסלמה האחרונה:
האחת, להפנות את הזרקורים ממלחמת האזרחים בסוריה לרצועת עזה ובכך להפחית את הלחץ המופעל על משטרו של אסד להפסיק את מלחמתו האכזרית.
השנייה, למקד את המעצמות ואת דעת הקהל העולמית למתרחש ברצועת עזה ולהסיח את דעתם מן הגרעין של אירן ומהעשרת האורניום ל-20 אחוז המתבצעת בה בימים אלה.
שלישית, חטיפת הבעיה הפלשתינית מחיקם של הערבים והעברתה לאירן שסייעה לארגונים ברצועת עזה. צעד זה מעניק לאירן דימוי של תומכת בהתנגדות הפלשתינית ה"מוקאוומה".
סיבות אלו גם מסבירות את התנגדותה התקיפה של אירן להפסקת האש.
לעומתה, מדינות ערב הסוניות המתנגדות למגמות האימפריאליסטיות של אירן ערות לסכנה האירנית ומתגייסות כדי לבלום אותה. כך יש להבין את התלהבותו של נשיא מצרים
מוחמד מורסי להשיג הפסקת אש, עד כדי כך שזכה לשבחים אפילו משר חוץ
אביגדור ליברמן. מטרתו של מורסי היא לעצור את הגל השיעי-אירני המאיים על שלומה של מצרים.
האומנם "הודנה" ל-15 שנה
במרוצת מבצע "עמוד ענן" רבו הדיבורים על הפסקת אש, "הודנה" ל-15 שנה. אין סיכוי שהפסקת אש כזו תתממש. הסיכוי להסכם בר-קיימא סביר יותר מאשר "הודנה" ל-15 שנה, משום ש"הודנה" לטווח זמן כזה אסורה לפי ההלכה המוסלמית. זו קובעת מפורשות, כי הטווח המרבי של ההודנה באיסלאם הוא 10 שנים - הזמן הדרוש כדי להתכונן לחידוש הלחימה, אך לא יותר מכך, מחשש פן להט הלחימה יפוג. ואילו משך הזמן המינימלי של ההודנה הוא שלושה חודשים - פרק הזמן הנחוץ למנוחת הלוחם.
בהופעותיו הקבועות בערוץ "אלג'זירה", מסביר יוסוף קרדאווי, גדול הפוסקים באיסלאם הסוני כיום, את ההלכות הקובעות את טווחי הזמן של ה"הודנה" ומדגיש כי אלה נקבעו על-ידי הנביא.
מי מבזה את אל-אקצה
לארגון חמאס יש ערוץ טלוויזיה הנושא את השם "אל-אקצה", כשמו של המסגד שעל הר הבית. ערוץ זה הוא כלי להפצת שקרים והודעות כוזבות על נצחונות שחמאס משיג כביכול ב"עמוד ענן". מובאים כאן מקצת מן השקרים הללו שהפיץ הערוץ בששת הימים הראשונים של המבצע:
- נמל התעופה בן-גוריון נסגר בעקבות ירי הטילים על מסלולי ההמראה, והמטוסים הופנו לשדה תעופה חלופי בגליל.
- חמאס הצליח לפגוע בקווי האספקה של צה"ל.
- משכן הכנסת בירושלים נפגע מירי טילים.
- טילי אלפג'ר פגעו בהרצליה.
- מטוס F16 הופל בטילי חמאס, שנמנע מפרסום מידע על הטייסים שנשבו, על-מנת להאפיל על האויב.
- מסוק מסוג אפצ'י של ישראל הופל בצפון הרצועה.
- חמאס פגע בספינת מלחמה ציונית מול חוף עזה.
שקרים אלה ואחרים מופצים בשם "אל-אקצה". זהו ניצול ציני ובלתי מוסרי של האתר הדתי. בעוד שישראל שומרת על המסגד הקדוש ועל כל המקומות הקדושים מכל משמר, מבטיחה כי התפילות יתנהלו בהם כסדרן ומהווה בכך דוגמה ומופת לחופש הדת בכל העולם, מחללים אנשי חמאס את שם המסגד, בהניפם את הסיסמה השקרית: "אל-אקצה בסכנה".
איומי סרק
נשיא סודן עומר אלבשיר מגיב על הפצצת המפעל לייצור נשק "ירמוק" הממוקם בבירה חרטום. עוד בטרם הספיק להתאושש מניתוח שעבר בבית חולים בריאד, השמיע נשיא סודן איום נגד ישראל בזו הלשון: "סודן עוסקת בימים אלה בהכנות לתגובה נגד ישראל שבה תשיב לישראל מנה אחת אפיים".
יש לציין כי אלבשיר הוא עתיר ניסיון במלאכת השלטון, והוא איש צבא הנושא בתואר "המפקד העליון של הכוחות המזויינים". לכן, יש להתייחס לדבריו במלוא הרצינות. איומיו אלה זכו לתגובות בתקשורת הערבית. נצטט תגובה אחת מני רבות.
הסופר המצרי עימאד אלדין אדיב כותב בעיתון "אל-שרק אל-אווסט" (11.11.2012): "יש להניח כי איומיו של עומר אלבשיר הופצו במטרה להעלות את המורל של העם הסודני החש כי כבודו הלאומי נפגע. פרט לאיומיו של עומר, היו איומים נוספים שדיברו על קטיעת ידיים ואצבעות.
"אם הכוונה להגיב נגד ישראל היא רצינית, חייבים לשאול: האומנם יש לצבא סודן היכולת להתמודד נגד ישראל? האם יש לצבא סודן טילים ארוכי טווח שיגיעו לישראל? והאם יש לו צוללות גרעיניות המאיימות על ביטחון ישראל? והאם יש לו מפציצים ארוכי טווח עם יכולת לתידלוק באוויר?
איומים אלה מזכירים את איומי הסרק שהובילו לתבוסת 1967".
רופאים אינם יודעים אנגלית
למה הערבים אינם קוראים?
יש הסבורים כי העוני הוא הסיבה לכך. באחוזים, הערבים תופסים את המקום האחרון ברשימת העמים שקוראים. הערבי קורא בממוצע 6 דקות בשנה. האומנם זה בגלל העוני?
החוקר פארוק יוסוף מנסה להתחקות אחר האמת בסוגייה זו ("אל-חיאת" 18.11.12):
"נהפוך את השאלה ונשאל: האם העשירים הערביים קוראים?
"באבו דבי המשקיעה בתחום ההוצאה לאור אין אפילו חנות ספרים אחת שבה ניתן לרכוש ספרי מדע או ספרות. יש חנויות לדברי כתיבה וספרי תיירות, בישול, תפירה וטיפול בגנים, בנוסף לספרי דת
מובן.
"מתברר כי גם העשירים אינם קוראים. הטלוויזיה הפכה מקור ההשכלה היחיד, והבערות מתפשטת, כשם שהאבטלה מתפשטת. בעירק העשירה בנפט יש נסיגה תרבותית. בעוד שב-1974 הכריז ארגון אונסק"ו כי עירק נקייה מן הבערות, כיום היא ניצבת בראש הרשימה של המדינות הסובלות מן הבערות.
"גם לוב העשירה בזבזה ארבעה עשורים בלימוד הספר הירוק של מועמר קדאפי שמעודד את הפצת הבערות.
"מספרם של יודעי שפות זרות יורד במרוצת השנים, וזה מראה על נסיגה וניוון. האם מתקבל על הדעת שרופאים אינם יודעים אנגלית? זה בגלל המשטרים שאסרו על לימוד השפות הזרות ממניעים לאומיים כביכול. לכן, אין פלא שיש רופאים שאינם מסוגלים לעקוב אחרי ההתפתחויות בתחום הרפואה העולמית.
"ואם הרופאים אינם קוראים, איך נעז לבוא בביקורת על פועלים וחקלאים שאינם קוראים?".
שמלות כלה מזהב - לא רק לעשירים
חידוש בתחום תעשיות התכשיטים והאופנה. בתערוכת התכשיטים הבינלאומית המתקיימת בימים אלה בדובאי, מוצגת שמלת כלה עשויה זהב טהור 24 קראט. הזהב עובר עיבוד המעניק לו רכות וגמישות. משקל השמלה הוא כ-14 ק"ג, וזאת גם בשל השובל הארוך המשתרך מאחורי הכלה ונישא על-ידי ילדים. מחיר השמלה הוא מעט למעלה ממיליון דולר. אך אל דאגה, יש שמלות זהב למיעוטי יכולת: ב-850 אלף ואפילו בחצי מיליון דולר. השמלות הזולות עשויות מזהב ומשי.
זהו הלהיט האחרון בתערוכה שמשך את תשומת ליבם של המבקרים, כשעל המסלול צעדה הדוגמנית עטויה שמלת זהב וזכתה למחיאות כפיים נלהבות.
