"עמוד ענן" נראה, כבר מראשיתו, כמו פנייה לסמטה לא-נכונה בנסיעה אל היעד הגדול. ניתן להשוותו לפעולת התגמול בקלקיליה (מבצע "שומרון") בתחילת אוקטובר 1956, ששימשה חלק מההונאה לקראת מלחמת סיני, שפרצה בסוף אותו החודש.
בתוך מערכת לחצים בינלאומיים, שתכליתם - לפחות, בעיני
בנימין נתניהו - הנה מניעת התגרענות אירן, מכה אדירה בלקוח אירני, יכולה לשמש בלון ניסוי לקראת המערכה העיקרית: מול חיזבאללה (עוד לקוח איאני) ו/או נגד אירן.
אם כך, "עמוד ענן" הייתה הזדמנות טובה להיפרע מחמאס, תוך בדיקה בקנה-מידה גדול האם יעמוד העורף הישראלי בלחצים. ובאותה ההזדמנות גם נבחנה "כיפת ברזל", והשגיה הועצמו, כדי שהמבצע ישמש מנוף לשיווקה בעולם.
כיסוי למטרה האמיתית
נתניהו וברק לא התכוונו מעולם להיכנס קרקעית לעזה ב"עמוד ענן" - גם בגלל אי-אמון נתניהו ביכולתו של צבא היבשה הישראלי - וגיוס עשרות אלפי מילואים, תוך רטוריקה מדודה, שנועדה להפחיד את חמאס, היה רק כיסוי למטרה האמיתית.
הממשל העוין של אובמה היה חלק מהכיסוי ל"עמוד ענן". מתחילת המבצע הוסטו שלוש הספינות של כוח ההתערבות (ARG) איוו ג'ימה בחיל הים האמריקני, ועליהן כוח המשלוח 24 של הנחתים (24th MEU) מדרכן מהים התיכון לווירג'יניה אל מנגד לחופי ישראל על-מנת להיות מוכנות לפינוי אזרחים אמריקניים - פעולה לא-שגרתית כשמדובר רק במבצע מוגבל.
מחד-גיסא, התנגדות האמריקנים למבצע הקרקעי משכה את השטיח מתחת לכוונה להרחיב את המבצע. מאידך-גיסא, תמיכת ארצות-הברית הנה יסוד הכרחי למבצע נגד אירן. יחד עמה נמצאות גרמניה וצרפת באותה הקלחת, ונגררות באי-רצון אחרי האמריקנים למערכה נגד אירן.
מבצעים אוויריים - רק ההכנה הנדרשת
במבצעים אוויריים - כירורגיה מדויקת - אין די בלוחמה נגד טרור. הטרור נעלם - נטמע במהירות בתוך סביבתו - והמחבל מלפני רגע הנו בחור תמים וחביב, שאינו שונה משכניו. כלומר, לשליטה בשטח יש חשיבות, וטיהורו הכרחי - כפי שלימדנו צבא סרי-לנקה, שהתגבר במבצע קרקעי ארוך ומייגע על המחבלים הטאמיליים, שהשתוללו עשרות שנים - עד שהוכרעו. מבצעים אוויריים הנם רק ההכנה הנדרשת, ומהר מאוד צריכים לעבור לשלב הבא - כיבוש חלקי ואם ביתור הרצועה על-מנת לנקותה.
לכן, מבצע קרקעי צריך להיות חלק מהתכנון הראשוני הכולל ללוחמה בטרור. בבחינת סוף מעשה במחשבה תחילה. יחד עמו צריכים לתכנן מבצעי תודעה - לוחמה פסיכולוגית בלשון העבר - שילוו את הפעלת המקל הגדול. בנוסף, צריכה ישראל להפעיל תחנות שידור גלויות ברדיו ובטלוויזיה, שיעבירו את המסר הישראלי - בערבית - לערביי עזה, שומרון ויהודה (ואולי גם למצרים, לירדן, לסוריה, לטורקיה ולאירן) מבלי להיזקק למתווכים מאלג'זירה ומאלערביה.
ב"עמוד ענן" לא היה לממשלת נתניהו מלכתחילה כל רצון להיכנס לשטח, ולסיים את הפרשה המבישה של הפגזת יישובינו כעשור וחצי. ממשלת ישראל נקטה, בעידוד האמריקנים, במדיניות של "ישחקו הנערים לפנינו" - כמו במלחמת סיני. שישה הרוגים, עשרות פצועים ועלות של כשלושה מיליארד וחצי שקלים נועדו רק להכשיר את הקרקע למהלך העיקרי.
